שתף קטע נבחר

חברת הפרסום, המרתף והצינור שהתפוצץ

מים שגלשו מקומת קרקע בבניין בת"א למרתף הרסו ציוד של חברת "דחף". בעלי יחידת דיור, מרפאה שפעלה במקום וחברת הניהול יפצו ב-132 אלף ש'

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחברת הפרסום "דחף" תפוצה בכ-132 אלף שקל משום שציוד שלה ניזוק כתוצאה מהתפוצצות צינור של מערכת מיזוג האוויר בבניין "דחף" בעיר. רוב האחריות (כ-70%) הוטלה על בעלי יחידה דיור שבקומת הקרקע של הבניין ועל מרפאת "סגל מדיקל" שפועלת במקום, מאחר שהצינור שימש אותה. עם זאת נפסק כי גם חברת הניהול אחראית לנזק משום שהייתה צריכה להתריע על מצבו הרעוע של הצינור.

 

לפני כשנתיים תבעה "דחף" פיצויים על הנזקים שנגרמו לציוד שלה בשל גלישת המים ליחידות שהיא מחזיקה במרתף. התביעה הוגשה נגד בעלי היחידה בקומת הקרקע, המרפאה שפעלה במקום וחברת הניהול של הבניין "מגדלות יפו". דחף טענה שניסתה לפתור את הנושא מחוץ לכותלי בית המשפט אבל כולם התנערו מאחריות והאשימו אחד את השנייה.

 

ואכן, כך היה גם במשפט. בעלי היחידה והמרפאה טענו כי האחריות רובצת על חברת הניהול, שכן הצינור שהתפוצץ שייך למערכת המיזוג המרכזית של הבניין, והיא זו שהייתה צריכה להורות על החלפתו. חברת הניהול טענה לעומת זאת כי הצינור מחובר ליחידת מיזוג משנית ששייכת למרפאה באופן בלעדי, ואילו האחריות שלה היא לדאוג לרכוש המשותף בלבד.

 

כל הנתבעים טענו שהפיצויים שדורשת דחף – כ-116 אלף שקל לא כולל הוצאות – מופרזים, והיא מנסה להוציא מהם מימון לרכישת ציוד חדיש.

 

השופטת נאוה ברוורמן מינתה מהנדס לבחינת הנזק. לאחר שביקר בנכס הוא התרשם כי הצינור שהותקן לפני 20 שנה התבקע עקב גילו, ולו היו מחליפים אותו בזמן ניתן היה למנוע את הנזק בעלות של 600 שקלים בלבד. כלל הנזקים שנגרמו ל"דחף" הוערכו על ידו ב-86 אלף שקל ללא מע"מ, לאחר שהוריד 25% על בלאי סביר. המומחה ציין עוד כי מדובר בצינור שחובר ליחידת מיזוג משנית, ושימש אך ורק את המרפאה.

 

השופטת ברוורמן קבעה כי בהתחשב בכך שהצינור הישן היה מועד לפורענות, בעלי הדירה והשוכרת (המרפאה) – שהצינור כאמור שימש רק אותם – היו צריכים "להקדים תרופה למכה" ולהזמין מומחה לבדיקה או לכל הפחות לפנות לחברת הניהול.

 

בצד זאת, גם חברת הניהול הייתה צריכה להבחין בצינור הרעוע שהותקן ליד הצנרת המרכזית שעליה היא אחראית. "מן הראוי היה שחברת הניהול, למצער, הייתה מוציאה הודעה מטעמה המורה לבעלי הדירות לבצע את הפעולות הנדרשות לתחזוקת מערכת מיזוג האוויר, כראוי", נכתב בפסק הדין.

 

השופטת החליטה לחלק את האחריות באופן כזה שבעלי היחידה והמרפאה יישאו ב-70% מהנזק ואילו יחידת הניהול ב-30%. היא קיבלה את תחשיב הנזק של המהנדס הממונה והבהירה ל"דחף" כי הפיצוי צריך לשקף את הנזקים הממשיים שנגרמו לה, בהתאם לערכו של הציוד במועד האירוע ולא בערכי ציוד חדיש.

 

לפיכך נפסק כי הנתבעים ישלמו ל"דחף" פיצויים של כ-102 אלף שקל (כולל מע"מ והפרשי ריבית והצמדה) וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל – בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד אליה חסדאי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אמנון עמיקם (בשם בעלי היחידה והמרפאה), עו"ד טל קורנצקי (בשם חברת הניהול)
  • עו"ד אליהו ידיד עוסק בנזיקין
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד אליהו ידיד
מומלצים