כך הצליחו הבנקים לעצור את הזינוק בפשיטות הרגל
הדו"ח השנתי של הכונס הרשמי גילה שאחרי שנים של טיפוס במספר הבקשות לפשיטת רגל לאנשים פרטיים, נרשמה ב-2018 ירידה של כ-6.5%. הסיבות: שינוי המגמה בבנקים והיערכותם לחוק חדלות פירעון שייכנס לתוקף בקרוב
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הכונס הרשמי: עלייה בבקשות לפירוק חברות ב-2018
בקשת פירוק נגד רשת האופנה דיסקרט: "לא שילמה על סחורות"
חשש לסגירת מפעל פניציה בירוחם בעקבות חרם חרדי
בעשור האחרון "גילו" הבנקים את שוק האשראי הצרכני. לאורך שנים העדיפו הבנקים אשראי למגזר העסקי, אך בעקבות שינויים במבנה השוק התפתחה תחרות באשראי זה, והבנקים גילו מחדש את עולם האשראי למשקי בית - מגזר בו ניתן לגבות ריביות גבוהות, וליהנות מרווחיות נאה.
אלא שלזינוק באשראי היה מחיר, שהתברר ב-3-4 השנים האחרונות. חלק מהלווים לא הצליחו להחזיר את האשראי הצרכני שנטלו, והסתבכו עם החוב. במקביל לכך חלו שינויים בתחום הליכי פשיטת הרגל, שהפכו את התהליך ל"ידידותי" יותר ללווה. התוצאה: פעמים רבות העדיפו הלווים לפנות בעצמם להליך של פשיטת רגל, שברוב המקרים הביא למחיקת חלקו הגדול של החוב, ותוך זמן קצר יחסית לעומת העבר יכלו לשוב לחייהם. גם תחום עורכי הדין המתמחים בפשיטות רגל כפתרון לבעלי חוב הלך וצבר תאוצה.
"טרנד" הבחירה בהליך פשיטת הרגל התבטא בנתונים: בין 2014 ל-2017 זינקה כמות הבקשות לצווי כינוס בכ-46%, וב-2017 חצתה את רף ה-20 אלף. בבנקים הופתעו מהמגמה, וסיפרו כי גם אנשים צעירים עם חוב קטן יחסית של כמה עשרות אלפי שקלים פנו לפתרון זה, שהותיר את הבנק ברוב המקרים עם הפסד רובו של החוב.
בבנקים חישבו מסלול מחדש והבינו שעליהם להתאים את עצמם, במיוחד משום שחוק חדלות פירעון החדש, שייכנס בקרוב לתוקף, רק יעצים את המגמה. חלקם ציינו כי שינו את מערך הגבייה ויש דגש על ניטור בעיות אצל הלקוח מוקדם ככל הניתן, ואז מנסים לבדוק איתו פתרונות חלופיים כמו פריסת חוב. ההבנה היא כי אם הבנק לא יאתר את הבעיה בזמן, ויתעורר רק בשלב פשיטת הרגל, זה יהיה מאוחר מדי והוא כבר לא יראה את כספו.
שינוי מגמה?
מוקדם לקבוע אם המגמה השתנתה, אך בהחלט רואים ניצנים. אחרי מספר שנים של עלייה חדה בהיקף הבקשות לפשיטת רגל, אשתקד כאמור המגמה התהפכה. לדברי גורם משפטי בכיר, "לנושים לא נכון לקחת את הלקוח לפשיטת רגל, והיום זה נכון מתמיד. זה לא עוזר בגביית החוב, ועדיף בהרבה לקחת תצהירים, ייפוי כוח והתחייבות לשיתוף פעולה של בעל החוב, כל עוד כמובן מאמינים שהוא לא מהתל בבעלי החוב".
קשה לחזות מה תהיה השפעת החוק, שמתייחס לסדרה של נושאים, כגון אחריות הדירקטורים ואיכות השעבודים על המגזר העסקי. אך ניתן להעריך כי החוק, שנועד לסייע ללווה הפרטי שנקלע לבעיות להשתקם, יהפוך את הליך פשיטת הרגל לידידותי עוד יותר.
למעשה, חוק חדלות פירעון החדש, שייכנס בקרוב לתוקף, צפוי להפוך את הליך פשיטת הרגל לעוד יותר "משתלם". גם הסטיגמה של פושט רגל היא סוגיה חשובה - בסינגפור, למשל, המונח "פושט רגל" מהווה אות קין. לעומת זאת, מגמת החקיקה בישראל היא להפוך את ההליך הזה ליותר מקובל גם מבחינה חברתית, זאת באמצעות תמיכה של החוק בשיקום הלווה.
בבנקים כמובן עוסקים לא אחת בחוק, לכן סביר כי ימשיכו במאמציהם לזהות כשלים אצל הלווים מוקדם ככל שניתן, ולהימנע כמה שאפשר מהליך פשיטת הרגל, שיהפוך את גביית החוב למשימה כמעט בלתי אפשרית.
לפנייה לכתב/ת 
