הבוס צועק - מתי אני זכאי לפיצוי?
עובד שסופג השפלות או צעקות מהממונה עליו עשוי להיות זכאי לפיצוי על התעמרות בעבודה. מה נחשב להתעמרות ומתי מדובר בהתנהגות לגיטימית? מדריך
התעמרות בעבודה, המהווה התנכלות תעסוקתית, הפכה בשנים האחרונות לתופעה רווחת. מתי מצוקה של עובד נחשבת להתעמרות ועשויה לזכות אותו בפיצוי? באמצעות עו"ד עינת כרמי־ברק, שותפה ומנהלת תחום דיני עבודה במשרד יעקב סולומון, ליפשיץ ושות', ועו"ד מורן לנטוש מהמשרד, הכנו מדריך שאלות ותשובות בעניין.
בדומה לעילות תביעה נוספות הנידונות באופן ייחודי בבתי הדין לעבודה, למשל הטרדה מינית במקום העבודה, טענת ההתעמרות היא חלק מ"תחום אפור" מאחר שהיא כוללת טווח רחב של התנהגויות ודורשת הפעלת שיקול דעת משמעותי של בית הדין הנדרש לנתח את עובדות המקרה הספציפי בעיניים אובייקטיביות של "האדם הסביר". על ביה"ד להכריע אם התנהלות כזו או אחרת של מעסיק חורגת מגדר הסביר ומהווה עילה לתביעה ופסיקת סעד לעובד.
המונח "התעמרות" כולל בתוכו טווח רחב של התנהגויות, כשבקצה האחד התנהגויות בלתי לגיטימיות המאפיינות בוס מתעמר, ומנגד יש התנהגויות רבות שלמרות שלעיתים אינן נעימות או קלות לעובד, הן נחשבות לגיטימיות וסבירות. מרביתנו סבורים שתחושות כמו השפלה במקום העבודה או צעקות וקללות של ממונה על עובדיו מהוות התעמרות או התנכלות בעבודה באופן מובהק.
מאידך, תחושה שהעבודה משתלטת על החיים האישיים או לקיחת קרדיט מצד המעסיק על משימות שאותן ביצע העובד הן תחושות המשותפות לעובדים רבים, ועדיין אין מדובר בהתעמרות מצד המעסיקים שעשויה לזכות בפיצוי כלשהו.
בתי הדין לעבודה כבר קבעו כי "המעסיק אינו גננת" ואין זה מתפקידו להתערב ולטפל בכל סיטואציה וקונפליקט בין עובד לעובד ובין עובד לממונים עליו.
כך גם נקבע כי משוב או ביקורת המועברים לעובד באופן ראוי ומכבד, לא יוכרו כהתעמרות והם לגיטימיים והכרחיים במערך יחסי העבודה.
עוד כתבות בנושא למנויי +ynet:
כך, במקרה של עובדת שקיבלה משובים שליליים ולא קודמה בעבודתה, פסק בית הדין לעבודה כי הערכה שלילית על תפקוד, המובעת באופן ראוי וכנה, ותוך שמירה על כבודו של העובד, אינה מהווה התעמרות. במקרה נוסף של עובד שטען לחוסר גיבוי ממעסיקו בעת קונפליקטים ומריבות בעבודה, נקבע כי לא מדובר במחדל של המעסיק או בחוסר תום לב, אלא בהתנהלות לגיטימית של המעסיק.
לעומת זאת, עובדת שאולצה לעבוד בחדר קטן ללא חלון, בלי שהתאפשר לה לצאת מחדרה ללא אישור, קיבלה מבית המשפט פיצויים בסך 30 אלף שקל.
במקרה אחר של עובדת שחוותה צעקות, קללות, השפלות וכינויי גנאי כמו "מפגרת" ו"מטומטמת", נקבע שמדובר בסביבת עבודה פוגענית ובית המשפט פסק פיצוי לטובתה.
לדברי עו"ד כרמי־ברק ועו"ד לנטוש, "כיום, בחלוף מספר שנים מאז פריצת המונח התעמרות לפסיקה הישראלית, ניתן לומר שלא מדובר בעידן חולף אלא בתופעה הולכת וגדלה שבתי הדין לעבודה מייחסים לה חשיבות רבה ופוסקים בגינה פיצויים משמעותיים. יש עלייה בשימוש בטענת ההתעמרות או ההתנכלות בעבודה מטעם עובדים, והיא הפכה לחלק אינטגרלי מ'סל הטענות' הנטענות על ידי עובדים במסגרת תביעות נגד מעסיקיהם. הקושי בזיהוי התופעה מתגבר עקב נטייה של עובדים החווים התעמרות מצד הממונים עליהם לשמור על 'קשר שתיקה' בעניין, מתוך רצון טבעי ומובן לשמור על מקום עבודתם ולהיתפס כעובדים טובים ומוערכים.
"לעיתים, התמונה משתנה כשעובד מקבל זימון לשימוע, ואז הוא מחליט להעלות את הטענה".
עד היום נושא ההתעמרות בעבודה לא הבשיל לכדי חקיקה. שתי הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת בשנת 2015 בנושא, אחת מהן מאפשרת פסיקת פיצוי של עד 120 אלף שקל לנפגעים ללא הוכחת נזק, טרם אושרו בכנסת. עם זאת, הן משמשות דרך קבע כמקור נורמטיבי עליו מסתמכים בתי הדין לעבודה בדיונים בתחום.
בעבר, לפני ביסוס המונח התעמרות בעבודה, בתי הדין לעבודה פסקו פיצויים לעובדים שחוו פגיעות רגשיות בעבודה, מכוחם של חוקים שונים. לעובדת שספגה קללות, השפלות, אלימות מילולית ואיומים מצד מעסיקה, וכן אמירות גזעניות נפסק פיצוי בגין לשון הרע ועוגמת נפש. בהליך אחר, נפסקו לעובד שכונה על ידי מעסיקו בכינויי גנאי גזעניים, על רקע מוצאו, וספג יחס פוגעני במיוחד, פיצויים בסך 10,000 שקל.
לשם הפסקת יחסי ההתעמרות, על העובד לדווח לגורם ניהולי אצל המעסיק, ולפרט את הנסיבות שמהוות התעמרות, לתחושתו, כדי שהמעסיק יוכל לטפל בכך.
הוראות הצעת החוק מטילות חובה על מעסיקים לנקוט באמצעים לשם מניעת התעמרות בעבודה, וכן חובת טיפול במקרה של מקרה ספציפי.
לדברי עורכות הדין עינת כרמי־ברק ומורן לנטוש, "בהיעדר חוק ותקנות המתוות דרך ברורה בנושא, ההמלצה שלנו למעסיקים היא להתייחס לתופעת ההתעמרות בדומה להתייחסות ולאופן הטיפול בטענות בנושא ההטרדה המינית – הן בשגרה – במטרה למנוע את התופעה, והן במקרים ספציפיים – איך לקיים הליך בירור נכון ומובנה. כתמיד, הדרך הנכונה ביותר לטפל בתביעה היא למנוע אותה".
זכותו הבסיסית של עובד היא לעבוד במקום עבודה נקי מהתעמרות והתנכלות תעסוקתית, באופן שיאפשר לו לשמור על כבודו ורווחתו. במקרה של תלונה על התעמרות, ובהתאם להצעת החוק, זכותו של עובד שמעסיקו יקיים בירור בדבר תלונות על התעמרות, ביעילות וללא דיחוי.
בנוסף, נדרש המעסיק לפעול כדי לתקן את הפגיעה שנגרמה לעובד ולעשות כמיטב יכולתו כדי למנוע הישנות מקרי התעמרות במקום העבודה.
באפשרותו של העובד גם להגיש תביעה אזרחית נגד מעסיקו בבתי הדין לעבודה, על ההתעמרות שחווה. עיון בפסקי דין שונים בעניין מלמד בבירור כי מעסיקים שפעלו נכון וערכו הליך בירור ראוי כשטענת התעמרות הגיעה לפתחם, נמצאו פטורים בבית הדין, ותביעות העובדים נגדם נדחו.
