שתף קטע נבחר

מחקר: פלישת חמניות הבר לישראל עלולה לגרום לנזק רב

חמניות הבר, שמקורן מצפון אמריקה, נראו לראשונה בישראל ב-1977. החוקרים ממפים את החמניות בדף פייסבוק מיוחד. המצב מדאיג: חמניות הבר נצפו מהגליל ועד הערבה

מחקר חדש, שאותו מובילים ד"ר שריאל היבנר ממכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי ודנה סיסו כחלון ממכון המחקר מיגל ומהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם מכון וולקני, ממפה את המין הפולש - חמניות הבר - לאורכה ולרוחבה של הארץ ובנוסף לכך בוחנים החוקרים את המבנה הגנטי שלה, במטרה להתמודד עם הסכנות שהן עלולות לגרום למערכת האקולוגית ולחקלאות.

 

חמניות בר ליד קיבוץ יגור, הסמוך לחיפה (צילום: מתוך דף הפייסבוק)
חמניות בר ליד קיבוץ יגור, הסמוך לחיפה(צילום: מתוך דף הפייסבוק)

 

"חמנית הבר נפוצה בארץ בשטחי בור, בצדי דרכים ובשולי בריכות דגים. היא תועדה לראשונה בארץ בשנת 1977. מקורה של החמנית בצפון אמריקה, אך לא ממש ידוע כיצד ומהיכן בדיוק הגיעה לישראל", אומרת סיסו כחלון "על פי תצפיות ברחבי הארץ, נראה כי מין זה הצליח להתבסס בישראל וקצב ההתפשטות הואץ בשנים האחרונות. במסגרת מחקר זה פתחנו קבוצת פייסבוק וקבוצת וואטסאפ בשם: 'חמניות בארץ ישראל' ובעזרת הציבור הרחב אנו ממפים את אזורי התפוצה בהם קיימות חמניות הבר. עד כה נרשמו 147 מיקומים ממושב פארן שבערבה ועד קיבוץ להבות הבשן, בגליל. אזורי התפוצה המרכזיים הם: עכו, חוף כרמל, יוקנעם, עמק יזרעאל, עמק בית-שאן וצפון בקעת החולה".

 

למפה מתעדכנת

 

ד"ר היבנר הוסיף: "מאז הגעתה לישראל, חמנית הבר התבססה היטב ונמצאת בתהליכי התפשטות. זאת כנראה בעזרת מספר תכונות המקנות לה יכולת התבססות טובה. ביניהן, יעילות ניצול מים ומשאבים, היכולת להתפתח ולצמוח במגוון רחב של בתי גידול יחד עם יצירת מספר רב של זרעים, הנשארים חיוניים לאורך זמן. בנוסף לתכונות אלו, בחמנית ישנו מנגנון אי התאם עצמי אשר מתעדף הפריה זרה (כלומר, אבקה מפרח זכרי תתקבל על פרח נקבי ותוביל ליצירת זרע חיוני רק אם מקור האבקה הוא בצמח אחר, שונה מזה של הפרח הנקבי). כיוון שבישראל מגדלים חמניות תרבותיות בשטחים נרחבים קיימת הסכנה שצמחי חמניות בר יכליאו עם זני התרבות, דבר העלול לבסס אוכלוסיות של חמניות בר מזיקות במיוחד, אגרסיביות וקשות הדברה.

חמניות בר ליד מעיין צבי, במועצה האזורית חוף הכרמל (צילום: מתוך דף הפייסבוק)
חמניות בר ליד מעיין צבי, במועצה האזורית חוף הכרמל(צילום: מתוך דף הפייסבוק)

חמניות בר ליד נחל שורק (צילום: מתוך דף הפייסבוק)
חמניות בר ליד נחל שורק(צילום: מתוך דף הפייסבוק)

 

לדבריו, מטרתו המרכזית של המחקר היא בחינת תהליכי ההתבססות ואיתור מקור, כיוון וקצב ההתפשטות של חמנית הבר בישראל. "המחקר מורכב משני שלבים, הראשון מיפוי גאוגרפי וזיהוי מרחב התפוצה של חמנית הבר בישראל ובשלב השני אפיון גנטי של אוכלוסיות חמניות בר מרחבי ישראל המיפוי הגאוגרפי נעשה באמצעות מערכות מידע גאוגרפי (GIS- Geographic information system), והמיפוי הגנטי נעשה על ידי גישות ריצוף גנומי מתקדמות הכוללות בחינת והשוואת רצפים ממאות פרטים שונים בו זמנית. ניתוח המידע הגנומי הוא מורכב ודורש שימוש בכלים ביואינפורמטיים ומערכות מיחשוב מתקדמות וחזקות. שילוב המידע הגיאוגרפי והגנטי יאפשר לבחון את תהליכי ההתבססות ולאתר את מקור, כיוון וקצב ההתפשטות של חמנית הבר בישראל", אמר ד"ר היבנר.

 

"על מנת לאתר אוכלוסיות של חמנית הבר פנינו לעזרת הציבור באמצעות הרשתות החברתיות. ההיענות מדהימה והצטברו עד כה מאות אתרים שבהם נצפו אוכלוסיות של חמנית הבר", מספרת סיסו כחלון. "אנשים מכל רחבי הארץ שולחים מיקומים דרך קבוצת הוואטסאפ ועמוד הפייסבוק שנפתחו למטרה זו. מעבר לעזרה בחיפוש והתעדכנות על מפת גוגל ייעודית לחמניות בר, יכולים משתמשי המדיה החברתית לעקוב אחר התקדמות המחקר בעמוד הפייסבוק. מדי שלב, אנו מעדכנים את העמוד ואת התקדמות המחקר- הפקת DNA, ריצופו, האנליזות הנדרשות וכמובן התוצאות הסופיות".

ד
ד"ר שריאל היבנר ודנה סיסו כחלון(צילום: מכון מחקר מיגל)

 

סיסו כחלון הוסיפה: "מדי פעם אנו מעלים פוסט הכולל מידע מעניין על חמניות או מינים פולשים בכלל ובכך תורמים למודעות הציבור לנושא. התקשורת עם הציבור היא מרתקת, אנשים נרתמים למטרה ומביעים עניין רב בחמניות הבר ובחמניות בכלל. אני שמחה ונהנית לחלוק את הידע שלי עם ציבור המתעניינים ושמחה שנושא זה עלה למודעות הציבורית".

 

הסכנה ממינים פולשים

חמנית הבר או בשמה הבוטני חמנית מצויה (Helianthus annuus) שייכת למשפחת המורכבים והינה מין פולש בארץ ישראל. מינים פולשים מוגדרים כמינים, שהתפשטו מעבר לתחום תפוצתם הטבעי. שלבי הפלישה כוללים: הגעה, התבססות, התפשטות והשפעה. מינים פולשים המגיעים לישראל מכל רחבי העולם, עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים בחקלאות ומאיימים על איזון המערכות האקולוגית בסביבות הטבעיות השונות הקיימות בישראל.

 

בין ההשפעות השליליות של מינים פולשים על הסביבה ניתן למנות ירידה במגוון הביולוגי כתוצאה מתחרות והכחדת אוכלוסיות מקומיות טבעיות, פגיעה במגוון הגנטי וסכנה בשינוי המערכות האקולוגיות מבחינת הרכב המינים, ואף פגיעה באקויפרים ובאיכות המים.

 

לכך מתווספים נזקים כלכליים ישירים, כגון עלויות טיפול והדברה גבוהות בחקלאות, בשמירת היערות, הדגה ותעשיות אחרות. כמו כן, מינים פולשים יכולים לגרום גם לנזקים בריאותיים לאדם, לדוגמה צמח הפרתניון האפיל, שידוע כצמח בעל השפעות אלרגניות. צמח זה פלש לישראל לא מכבר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך דף הפייסבוק
חמניות בר. מין פולש
צילום: מתוך דף הפייסבוק
מומלצים