שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחקר: יהודיות ומוסלמיות מגיבות אחרת לסביבה
    לפי מחקר ישראלי חדש, נשים יהודיות חשות רוגע בשכונות קטנות ואילו מוסלמיות חשות רוגע דווקא במרכז העיר הסואן - וייתכן שאפילו קיים אצלן מנגנון פיזיולוגי להתמודדות עם הזיהום והרעש

    החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים רבים, בהם השפעות זיהום אוויר, זיהום רעש וחום (שמתגבר בעיר כתוצאה מתופעת אי החום העירוני). במקביל, ידוע כיום כי לשהייה ומחיה בסביבה ירוקה השפעות חיוביות על בריאותנו, ואפילו ביקורים קצרים בפארקים עירוניים קטנים נמצאים כאפקטיביים בהשפעתם על התחושה הפיזית והנפשית.

     

    יהודים וערבים מגיבים אחרת לסביבה    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    יהודים וערבים מגיבים אחרת לסביבה    (צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לצד ממצאים אלו, נבדקים גם בשנים האחרונות ההבדלים בין סיכוני הבריאות שקבוצות אתניות שונות חשופות אליהם בסביבה העירונית לעומת הטבעית. רוב המחקרים המדוברים בוצעו בארצות הברית והשוו בין קבוצות של אפרו-אמריקנים, אמריקנים ממוצא אירופי והיספנים. מעט המחקרים הללו מראים כי היספנים ושחורים חשופים יותר לסיכונים בריאותיים ולתחושת לחץ בסביבה העירונית.

     

    עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :

    אין כניסה לזיהום אוויר

    הטבע תובע

    מים + חשמל + חיידקים = אוכל

     

    הסיבות לכך אינן ברורות דיין; אך החוקרים מעלים מספר השערות שטעונות בדיקה ואישוש מחקרי כגון אפליה שהם חווים במרחב הציבורי, דפוסי לבוש מסורתיים שונים כמו בגדים מחממים ארוכים ושחורים, הבדלים תזונתיים ואולי אף גנטיים.

     

    כעת, מחקר ישראלי השווה בין נשים יהודיות למוסלמיות בישראל, ובחן כיצד הן מגיבות למשתנים סביבתיים בסביבה העירונית כמו זיהום אוויר, רעש ועומס חום. הממצאים המפתיעים מלמדים על השפעות שונות של הסביבה על שתי האוכלוסיות, ועל מנגוני ההתמודדות שפיתחו.

     

    עפולה ונצרת כמעבדת מחקר

    המחקר, שהוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה, הוא פרי שיתוף פעולה של חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ: פרופ' יצחק שנל והדוקטורנטית דיאנא סעדי מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם של בית הספר למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' עמנואל תירוש מבית הספר לרפואה בטכניון ומבית החולים בני ציון, וד"ר קרן אגאי-שי מהחוג לאפידמיולוגיה, מהפקולטה לרפואה על שם עזריאלי מאוניברסיטת בר-אילן.

     

    במחקר נבדקו 72 נשים צעירות ובריאות בגילאי 20-35 שאינן נוטלות תרופות קבועות ואינן מעשנות, מהן 48 מוסלמיות ו-24 יהודיות, אשר מתגוררות בשתי ערים בצפון הארץ, נצרת ועפולה. שתי הערים ממוקמות במרחק של 12 ק"מ אחת מהשנייה באזור הפריפריה הצפונית של ישראל, דומות באופיין הגיאוגרפי ומאופיינות באקלים דומה.

     

    נצרת (צילום: shutterstock)
    המחקר נערך בנצרת ובעפולה(צילום: shutterstock)

     

    המחקר כלל ניסוי שדה בן 12 מפגשים שנפרסו על פני כחצי שנה. בכל מפגש לקחו חלק שש נשים מאותה קבוצה אתנית בעיר מגוריהן. המפגשים החלו בשעות אחר הצהריים המוקדמות ונמשכו כשעתיים וחצי. במהלך המפגש הנשים ביקרו בסביבות משלושה סוגים: מרכז עירוני צפוף, שהיה עמוס בהולכי רגל ובתנועת מכוניות; שכונת מגורים שקטה ובה 3-5 חנויות ובתי מגורים; ופארקים עירוניים הדומים בגודלם בשתי הערים. הנשים שהו בכל סביבה כ-30 דקות.

     

    "בניסוי בחנו את השפעת הסביבה השונה על שינויים בקצב הלב, המהווה סמן לשינויים בתפקוד מערכת העצבים העצמאית (אוטונומית)", מסביר פרופ' יצחק שנל. "כל אישה ענדה מכשיר המודד את קצב הלב על מפרק כף ידה, והסתובבה איתו למשך כל זמן המפגש, ומשם הנתונים נסרקו למחשב. כמו כן, במהלך הניסוי דיאנא, שערכה את המחקר, מדדה את רמת זיהום האוויר, הרעש והעומס התרמי בכל סביבה, ותשאלה את הנשים בכל תחנה לגבי תחושת הנוחות הכללית שלהן במרחב".

     

    מערכת העצבים העצמאית קשורה לכל האיברים הפנימיים ולפעולות שמתרחשות ביומיום שלנו באופן בלתי מודע, כמו פעולות הלב, הנשימה והעיכול, הזעה ושינויים בקצב הלב. "למערכת הזו שני חלקים", מסביר שנל. "המערכת הפרה-סימפתטית מפקחת על פעולות האיברים הפנימיים בשעת רוגע ודואגת לקיומם השוטף של תפקודים יומיומיים כגון פעולות המעיים. המערכת הסימפתטית, לעומת זאת, נכנסת לפעולה במצבי לחץ, בזמן פציעה או לחץ נפשי פתאומי. במצבים כאלה גורמת המערכת הסימפתטית לשינויים בגוף וקצב הלב מתגבר".

     

    מנגנון פיזיולוגי שמותאם לסביבת העיר הסואנת

    המחקר מעלה תוצאות מסקרנות, שלפיהן נשים יהודיות ומוסלמיות מגיבות אחרת לסביבה. נשים יהודיות שהשתתפו במחקר סבלו מעקה (סטרס) בסביבה הרועשת והמזוהמת במרכז העיר, ונרגעו באזורים שקטים. אצל נשים מוסלמיות נצפתה מגמה הפוכה – תחושת העקה (סטרס) התגברה דווקא כששהו בשכונת מגורים שקטה, והן נרגעו דווקא במרכז העיר הסואן. "קשה לדעת מהי הסיבה המרכזית לכך", אומר פרופ' שנל, "אך אנו משערים שנשים מוסלמיות הרגישו בטוחות יותר במרכז העיר, ואילו הנשים היהודיות סבלו יותר מרעש, מזיהום אוויר ומעומס תרמי בסביבה הסואנת. נראה שההבדל בתגובה הוא גם תרבותי".

     

    כמו כן, נמצא שבאופן כללי רמת העקה שנמדדה בקרב הנשים המוסלמיות הייתה נמוכה משל הנשים היהודיות, פרט לסביבת הבית, שם רמת הסטרס של הנשים המוסלמיות עלתה ביחס לנשים היהודיות. החוקרים קושרים את העלייה ברמת הסטרס ל"סטרס הורי", כיוון שלנשים המוסלמיות שהשתתפו במחקר היו יותר ילדים.

    אך לדבריו של שנל, "הממצא הכי מעניין במחקר, והראשון מסוגו בעולם, ולכן אנחנו גם מאוד זהירים ולא מתיימרים לצאת בהצהרות לגביו, הוא הקשר בין הפעילות של המערכת הסימפטתית והפרה-סימפטתית במערכת העצבים האוטונומית, שנמצא אצל הנשים המוסלמיות ומלמד על יעילותם של מנגנוני ההסתגלות לסביבה אצלן.

     

     

    אצל נשים יהודיות, לעומת זאת, לא נמצא קשר כזה. כלומר - נראה שאצל הנשים המוסלמיות שנבדקו במחקר פעיל מנגנון פיזיולוגי שמותאם להתמודדות עם סביבת העיר הסואנת, ואילו אצל הנשים היהודיות המנגנון הזה נמצא פחות יעיל. כלומר, מערכת העצבים האוטונומית פעילה מאוד בהתמודדות עם שינויים סביבתיים. עם זאת חשוב לציין שהתוצאות מאוד ראשוניות ויש לחקור אותן יותר לעומק",

     

    התוצאות גם מחזקות את הידוע עד כה על אודות ההשפעה הנפשית של סביבה ירוקה. "לפארקים העירוניים ולסביבה הירוקה נמצא כוח מרגיע בעל עוצמה בלתי רגילה. ראינו שאפילו ביקור קצר בפארק השכונתי מוריד מאוד את רמת הסטרס בקרב שתי הקבוצות האתניות".

     

    הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים