"חיי ילדים חשובים יותר מהשיקול התקציבי"

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה

ביוני 2006, בעקבות נפילת רקטת קסאם בשטח בית ספר בשדרות, החליט שר הביטחון דאז עמיר פרץ כי יש לפעול למיגונם של כל בתי הספר ביישובי עוטף עזה. הממשלה אימצה את התוכנית שהוקמה על ידי פיקוד העורף לפיה יש למגן 16 בתי ספר יסודיים ושמונה בתי ספר על יסודיים בשיטת המרחבים המוגנים. על פי שיטה זו לא ימוגנו כל הכיתות בבית הספר, אלא רק חלק מהן, כך שיתאפשר לתלמידי אותן הכיתות להגיע למרחב המוגן עם הישמע התרעת "צבע אדום".

המיגון לילדי שדרות לא היה בראש סדר העדיפויות של הממשלה. עד לעתירה של בתיה קטר. (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

על פי החלטת הממשלה הוקצה תקציב בסך 75 מיליון שקלים למיגון זה. מסיבות שונות לא הושלם מיגונם של כל בתי הספר עד שהוגשה עתירה לבג"ץ שתחייב את המדינה למגן את כל כיתות בית הספר. ואכן כך היה בג"ץ והנשיאה דאז דורית בייניש נזפו במדינה על שיטת המיגון וקבעו: על המדינה למגן את כל הכיתות בעוטף עזה.

"עשרות אלפי ילדים היו בסכנת חיים וזה לא הפריע לאף אחד", אומרת בתיה קטר. "ירו על שדרות עשרות טילים ביום, ביקשנו שימגנו את בתי הספר, מספיק שקסאם אחד נופל בבית הספר וזה יכול לגרום לעשרות הרוגים ופצועים, הגיעו לכאן ח"כים שפיזרו סיסמאות".

בתיה קטר(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

קטר מציינת שהמיגון שהמדינה החליטה לעשות הוכח כלא יעיל, אך ממשלת ישראל סרבה להקצות סכום של פחות מ-200 מיליון שקל כדי להגן על הילדים. "החלטנו להגיש בג"צ וחצי שנה אחרי העתירה, בית המשפט פסק שחיי ילדים חשובים יותר מהשיקול התקציבי והורה למגן מיידית את כל הכיתות".

"בלי בג"צ אני לא רוצה לחשוב על איזה אסון יכול היה להיות. בית המשפט צריך להיות נקי מפוליטיקה. בג"צ שומר על האזרחים הקטנים ואנחנו חייבים לשמור עליו", היא מסכמת.

"התגברות הפוליטיקאים על בית המשפט העליון תביא לביטול המנגנון היחיד שמגן על הזכויות של כולנו", אומר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "חשוב להבין, היוזמות להרס בית המשפט העליון יעניקו לפוליטיקאים כוח בלתי מוגבל. אנחנו אומרים כן לאיזון בין הרשויות, אך לא לריסוק בית המשפט העליון".

בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה