איזה חרדים בדיוק מייצגת ח"כ עומר ינקלביץ'?

מדברת על חיבור לישראליות אבל מתנגדת לשירות צבאי או לאומי. רוצה שילוב, אבל תומכת בלימודים בהפרדה. איך היא נמצאת במפלגה עם יאיר לפיד?

אסנת לוי פורסם: 11.08.19 , 12:54

ח"כ עומר ינקלביץ'(צילום: רמי זרנגר)

אמש (שבת) צפיתי ברשת סרטה של שרון כידון על ארבעת השבטים במדינה, שבה נבחרה ח"כ עומר ינקלביץ' לייצג את "השבט החרדי". לי ולאחרים בסביבתי לא היה ברור איזה "חרדים" מיוצגים על ידה, בשונה מהשלושה האחרים שזהותם הייתה ברורה ועקבית. מחד היא טענה בצורה נחרצת שהיא לא מייצגת את החרדים הקיצוניים שזרקו עליה ביצים במהלך הצילומים, אבל מאידך היא גם לא מייצגת את החרדים המשתלבים בזהות הישראלית, כפי שעולה מהצהרתה שלפיה בניה כלל לא מתכוונים לשרת בצבא.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הסירוב הטוטאלי לשירות צבאי תמוה מאוד, שכן בנה סיים ישיבה תיכונית, שכוללת מתכונת של בגרות מלאה, והתמיהה המתבקשת היא: לשם מה תעודת הבגרות? התשובה היא שנראה שמדובר במימוש אינטרסים אישיים בעתיד, תעסוקתיים או אקדמיים. שזה בסדר, אם במעמד מימוש תעודת הבגרות תמומש גם החובה לשירות צבאי. לקחת רק את מה שנוח וטוב מהמדינה זו גישה שהציבור מתעב, מוקיע ומקיא.

נקודה נוספת ששופכת אור על זהותה האמביוולנטית של ינקלביץ' הוא ביקורה ביוני האחרון בסמינר החרדי למורות ולגננות בתל אביב (סמינר בית יעקב ע"ש הרב שצ'רנסקי), שם התקבלה בכבוד מלכים. ביקורה נועד לסייע להנהלת הסמינר לקבל אקרדיטציה רשמית, כך שהתעודות של הבוגרות יוכרו לתואר רשמי במקצועות הפרא-רפואיים.

כבוגרת (כמעט) תואר שני בתחום הבריאות אני חייבת להתריע שמדובר באסון, לא פחות, וזאת משתי סיבות. הראשונה היא שתהליך הכרה רשמי במוסדות חרדיים מקבילים ממשיכים להעמיק את החסם בשילוב חרדים באזרחות הישראלית, והשנייה היא שמערכת החינוך החרדית, זו המתנגדת ללימודי ליבה, לא תוכל לעמוד בסטנדרטים אקדמיים בינלאומיים כפי שנדרש במקצועות הבריאות והרפואה. הכרה כזו תפגע באופן אנוש במתן טיפול מיטבי למטופלים הזקוקים ליד הכי מקצועית שיש.

אני רוצה לקוות שבדרג מקבלי ההחלטות במל"ג מכהנים אנשים בעלי אחריות מוסרית שלא יתנו בשום פנים יד למהלך נוראי שכזה, ויפסלו אותו על הסף.

הלאה. ח"כ ינקלביץ' הצהירה שתפעל לקדם לימודים בהפרדה באקדמיה, ושוב – אמביוולנטיות. אם מדובר במגמת שילוב החרדים/ות בתעסוקה, הרי שלימודים בהפרדה מחבלים במטרה זו, שכן בעתידם יצטרכו הבוגרים/ות החרדים/ות לבחור מקומות תעסוקה מעורבים, ומגמת ההפרדה באקדמיה רק מצמצמת בפניהם הזדמנויות להתנסות בהשתלבות במשק הישראלי.

אותה מגמה חוזרת על עצמה בקידום אמנים חרדיים/ות, שגם כאן פעילה ח"כ ינקלביץ'. קידום אמנים חרדים הוא תהליך חברתי ראוי, אך כאשר הוא נעשה במסגרת בדלנית של "רק חרדים/ות" הוא ממשיך להעמיק את חסם ההשתלבות. אין טעם להמשיך ליצור טריטוריה נוספת של בידול גם בזירה התרבותית-אומנותית.

אומנות איכותית צפויה להגיע לקדמת הבמה אם היא אכן כזו, ללא קשר לזהות היוצר/ת. ואם היא לא מקבלת במה, חובה לחשוב על איכותה, רבדיה והסגנון שלה. הניסיון לקדם יצירות אמנות רק בגלל שיוצריהן חרדים/ות הוא פסול מכל וכל.

אחרי אתמול הכול נראה מבולבל: ח"כ ינקלביץ' משדרת דבקות בערכים חרדיים קיצוניים, כמו הפרדה, בדלנות, סגירות ואנטי שירות צבאי/אזרחי, אך מצד שני היא מצהירה שאינה שייכת לזרם הקיצוני. אמביוולנטיות צרופה. הח"כית, שגנץ שומר לה אמונים בצורה עוצמתית כל כך, נותנת יד ומסייעת במישרין ובעקיפין להטמעת ערכי קיצון חרדים שהציבור הישראלי מאס בהם.

לאזרחי ישראל, ובעיקר למצביעי כחול לבן, מגיעה לקבל תשובה ברורה על השאלה המתבקשת – איזה פלח אוכלוסייה מייצגת ח"כ ינקלביץ'. אם 120 ח"כים בכנסת מייצגים כתשעה מיליון אזרחים, בערך, הרי שהיא אמורה לייצג כ-75 אלף אזרחים. אני בספק עצום אם זו כמות החרדים/ות שהצביעו לכחול לבן המזוהים עם גישתה האמביוולנטית.

ח"כ ינקלביץ' פועלת למען העמקת הבדלנות והנפרדות תוך חסימת שילובם הפוטנציאלי של חרדים וחרדיות באקדמיה, בתעסוקה ובתרבות. מי היה מאמין שאלו ערכים שמקודמים מתוך המפלגה של יאיר לפיד, שהכריז (ובצדק) מלחמה על הסחטנות הפוליטית-חרדית.