מחקר ישראלי: נכנסת להריון למרות ההתקן? צפי לסיבוכים בדרך
המחקר שעקב אחר 350 נשים שהרו על אף שהיה להן התקן תוך רחמי מנחושת, מצא בהריונות עם התקן עלייה בסיבוכי ההיריון: פי שלושה יותר מקרים של היפרדות שליה טרם לידת התינוק ויותר מפי שניים מקרים של לידות מוקדמות. התקן תוך רחמי נמצא בשימוש אצל 23% מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה
נכנסת להריון עם התקן תוך רחמי? קחי בחשבון שאת נמצאת בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בלידה. מחקר ישראלי חדש גילה: נשים שהרו עם התקן תוך רחמי מנחושת, חוו יותר סיבוכי היריון ולידות מוקדמות מיולדות אחרות. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת הבינלאומי 'CONTRACEPTION'.
המחקר עקב אחר 350 נשים שהרו על אף שהיה להן התקן תוך רחמי, כאשר 205 מהן הצליחו להוציא את ההתקן לפני הלידה והשאר נשארו עמו בתוך חלל הרחם כל ההיריון. חמש מכל אלף נשים שעושות שימוש בהתקן תוך רחמי, נכנסות בכל זאת להריון.
קיראו עוד על אמצעי מניעה:
הכירו: אמצעי המניעה היעיל ביותר שאתם לא מכירים
גלולה או התקן: מהו אמצעי המניעה הבריא?
המחקר מצא כי בהריונות תחת התקן ישנה עלייה בסיבוכי ההיריון: פי שלושה יותר מקרים של היפרדות שליה טרם לידת התינוק, יותר מפי שניים מקרים של לידות מוקדמות ובהתאם גם כמות הפגים שנולדו, לנשים שהרו עם התקן תוך רחמי. גם סיבוך של זיהום מי שפיר היה באחוזים גבוהים יותר עבור הנשים עם ההתקן ועמד על 4.9 אחוז, למול 0.6 אחוז בלבד אצל נשים שהרו ללא התקן. העלייה בסיבוכים אלו נצפתה גם בקרב נשים שהצליחו להוציא את ההתקן לפני הלידה, וגם עבור אלו שהיו עמו כל ההיריון.
התקן תוך רחמי, הוא אחד מאמצעי המניעה הנפוצים בעולם והוא נמצא בשימוש אצל 23% מבין הנשים המשתמשות באמצעי מניעה. ההתקן ממוקם בחלל הרחם ובעקבותיו מופרשים חומרים על ידי הרחם חומרים שמפריעים לתנועת הזרע וכך מונעים את ההפריה.
זהו אמצעי מניעה הפיך וניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת. התקן תוך רחמי נחשב כאמצעי מניעה נוח, אך למרות שהוא נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו אינה מגיעה למאה אחוז וישנם כישלונות שתוצאתם היא היריון.
לא נצפו סיבוכים ביילודים לטווח הארוך
החוקרים עקבו אחר בריאותם של העוברים 18 שנה קדימה כדי לבחון האם יש פגיעות התפתחויות ונוירולוגיות רחוקות טווח, שנוצרות בעקבות לידה עם התקן אבל גילה שבנושא זה אין סיבה לדאגה, והסטטיסטיקה הייתה זהה לזו של נשים שהרו באופן רגיל.
פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ב' בבית החולים סורוקה סיפר: "כשעקבנו אחר הנשים גילינו כי הסיכון לסיבוכים בהריון היה גבוה יותר עבור נשים שהרו עם התקן תוך רחמי. בדקנו האם יש הבדל כשמשאירים את ההתקן עד סוף ההיריון או כשמצליחים להוציאו, וראינו שכמות הסיבוכים עולה בשני המקרים. התקן הוא אמצעי מניעה טוב ויעיל, אבל אם בכל זאת נכנסת להריון - כדאי שהרופא יעקוב אחר סימנים של לידה מוקדמת, זיהום מי שפיר או היפרדות שליה. יחד עם זאת יש לזכור שרב ההריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול הריון עם התקן, יחד עם רופא הנשים".
סיגל סיני שוורץ, אם לחמישה שהרתה עם התקן מנחושת סיפרה: "היה לי התקן תוך רחמי במשך שלוש שנים ולפתע איחר לי המחזור. כשעשיתי בדיקת הריון והתשובה הייתה חיובית הייתי בשוק. הרופאה הסבירה לי את הסיכונים והחלטתי להמשיך את ההיריון. ילדתי בשבוע 32, כלומר בחודש שביעי בניתוח חירום קיסרי, היו לא מעט סיבוכים: הייתה לי היפרדות שליה והתינוקת נולדה פגה במשקל 1.300 ושהתה באינקובטור. היום הילדה בריאה ומדהימה".
גם שרה (שם בדוי) הרתה לפתע בגיל 40, וזאת למרות שהייתה עם התקן התוך רחמי: "היו לי התלבטויות קשות האם להפיל או לא. בכל זאת, ילד רביעי בהריון לא מתוכנן. כשפניתי לגניקולוג לבדיקה, ראינו את הדופק והכל נראה תקין, הבנתי שאני ממשיכה עם ההיריון קדימה. בשונה מההריונות הקודמים, ילדתי מוקדם באופן יחסי, והתינוק נולד ממש עם ההתקן ביד".
לצד פרופ' שיינר לקחו חלק במחקר גם ד"ר גלי פריאנטה ממחלקת נשים ב' ב'סורוקה' וד"ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.
לפנייה לכתב/ת 
