כך נתפס קרלוס, הטרוריסט המבוקש בעולם

הוא נודע בכינוי "התן" ו"האיש בעל אלף הפרצופים", ועל פי הערכות היה מעורב בעשרות פעולות התנקשות וטרור, בהן פעולות טרור פלסטיניות רבות נגד ישראלים ויהודים. הוא נחשב למבוקש מספר 1 בעולם במשך שנים, עד שנתפס בזכות מבצע מודיעיני ושיתוף פעולה בינלאומי שהגיע לשיאו היום (ד') לפני 25 שנים. מאז קרלוס (איליץ' רמירס סנצ'ס) עדיין כלוא בצרפת, מרצה עונש מאסר עולם.

במשך קרוב ל-20 שנה ניסו כמה מדינות ברחבי העולם לעצור את קרלוס. אחת הפעולות המפורסמות שלו הייתה חטיפת שרי נפט שהתכנסו בדצמבר 1975 בווינה. קרלוס ואנשיו פרצו אז תוך ירי אש מתת-מקלעים למטה ארגון המדינות המייצאות נפט, בעיצומה של ישיבה. שלושה בני אדם נהרגו ו-11 נפצעו. המחבלים תפסו 70 בני ערובה, בתוכם 11 שרים של ארצות שונות, בהם שר הנפט של סעודיה ושר הפנים של איראן.

בסופו של דבר, 43 שעות לאחר החטיפה, הסתיימה הדרמה. המחבלים, רובם פלסטינים, שחררו את כל בני הערובה שנותרו בידיהם באלג'יריה. אף שהשלטונות המקומיים הבטיחו להעמיד לדין את המחבלים, הם שוחררו. 

המחבלים קיבלו מקלט מדיני בתימן, ולאחר החטיפה סומן קרלוס כמבוקש מספר 1 בעולם. הפעולה גם סיימה את הקשר שלו עם הארגון הפלסטיני "החזית העממית לשחרור פלסטין", יוזם הפעולה. הוא הואשם כי בחר לקבל כופר של עשרות מיליוני דולרים כדי לוותר על היעד המקורי של הפעולה, שלימים נודע כי מומנה על ידי ממשלת עיראק: חטיפת שרי הנפט של איראן וסעודיה ורציחתם, אקט שאמור היה להוביל לעלייה דרמטית במחירי הנפט.

קרלוס בבית המשפט (רויטרס)

קרלוס המשיך בפעולות הטרור שלו. בתחילת שנות ה-80 מיוחסת לו הקמת קבוצת טרור פרטית, בשיתוף בת זוגו הטרוריסטית מגדלנה קופ, אם בתו. מעצרה של קופ בצרפת ב-1982 הוליד גל התקפות רצחני (בפריז, במרסיי ובמקומות נוספים) שאותו יזם ככל הנראה קרלוס, במטרה להביא לשחרורה. 11 בני אדם נרצחו בפיגועי הטרור ולמעלה מ-140 נפצעו. לבסוף שוחררה קופ בחשאי ממעצרה. 

ב-14 באוגוסט 1994 הסתיימה החגיגה של הטרוריסט. ב-10:00 בבוקר צלצל הטלפון בביתו של שר הפנים הצרפתי דאז, שארל פסקואה. מהעבר השני של הקו היה הגנרל פיליפ רואנדו, איש הביון הצרפתי. "הסחורה בידינו", אמר איש הביון. קרלוס, שהיה אז בידי המשטרה הסודנית בחרטום, הועבר לצרפתים שהעבירו אותו בטיסה לפריז.

במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס השר הצרפתי, הוא גילה כי פנה לעמיתו הסודני ודיווח לו שקרלוס נמצא בחרטום. סודן הודיעה שתסכים לעצור את קרלוס ולהעביר אותו לאינטרפול. השר הצרפתי הוסיף שהסודנים עצרו את קרלוס ללא התנגדות. הוא לא פתח באש ולא נקט אלימות. למחרת נחת המטוס ועליו קרלוס בצרפת. הוא הוסע לכלא לה סנטה, הנמצא בלב הרובע ה-15 בפריז. הוא הובל במכונית לבנה, ושלוש ניידות אבטחו אותו. שופט שהתמחה בענייני טרור הוזעק מחופשת הקיץ שלו, ובמשך שעה גבה עדות מהטרוריסט המפורסם. 

"התן נלכד", דיווחו העיתונים בצרפת. לאחר מכן פורטו כ-80 הפיגועים שבהם היה מעורב המהפכן המרקסיסט-לניניסט, שהעמיד את שירותיו לרשות הבריגדות האדומות באיטליה, כוחות המהפכה היפניים, השטאזי במזרח גרמניה וגם ארגוני טרור מוסלמיים ופלסטיניים. הוא אהב לומר על עצמו כי שתי אהבותיו הגדולות הן נשים ונשק.

"חבריו המוסלמים בגדו בו", כתבו העיתונים בפריז. הם רמזו רמזים עבים כי האנשים שעימם שהה בתחילת 1994 בחרטום בירת סודן - תחילה בבית שכור ואחר כך במלון מפואר - הם שהביאו למעצרו. אותם חברים "נעלמו" לאחר שקרלוס הוסגר לצרפת. 

ב-16 באוגוסט הובא קרלוס לראשונה לבית המשפט בפריז, בסוף שדירת סן מישל. האזור נסגר לתנועה. משאיות המשטרה פינו מצידי הכביש מכוניות חונות. הטרוריסט, שחי כמעט 20 שנה במחתרת והחליף לפחות 12 פעם את זהותו, הובא תחת אבטחה כבדה לדיון בהארכת מעצרו.

כתב סוכנות הידיעות הצרפתית סיפר כי פגש את קרלוס במסדרון בית המשפט, כשהוא מלווה בארבעה שוטרים. קרלוס, שלבש חולצה לבנה, אמר לשוטרים בצרפתית: "גם לנו היה פאמאס (סוג של רובה) בלבנון. זה טוב". לפתע נפתחה דלת לשכתו של השופט. "ובכן, הינה הוא השופט", אמר, "מה שלום כבודו?"

השופט ז'אן לואי ברזקרי חייך והשיב: "ומה שלומך אתה?" קרלוס השיב: "עדיין בחיים, ולעוד זמן רב". כעבור כמה שניות נכנס השופט בחזרה ללשכתו. קרלוס, מלווה בעורך דינו, נכנס ללשכת השופט. יותר משלוש שעות נערך הדיון, שבסופו הורה השופט להחזיר את קרלוס לכלא עד לפתיחת משפטו.

עורך דינו של קרלוס, הפרקליט הצרפתי ז'ק ורז'ס, אמר לאחר הדיון לעיתונאים: "יש הרבה דברים מוזרים ולא ברורים בדרך שבה נעצר קרלוס – לא ברור אם המעצר היה על פי הכללים המקובלים. זה יהיה משפט מורכב מאוד, עם הרבה בעיות, וגם משפט שהוא דף בהיסטוריה העולמית".

בצרפת דווח אז כי במשך יותר משנה עקבו שירותי הריגול של צרפת אחר קרלוס בסודן. הם צילמו אותו ליד ביתו השכור ובקליניקה של רופאו הפרטי. קרלוס שהה בסודן עם דרכון דיפלומטי מזויף. כאשר נכנס לסודן הגיעו עימו עוד כמה אנשים, ככל הנראה שותפיו לעסקי הטרור, ובהם אישה אחת. תחילה התגוררה החבורה בבית פרטי שכור מחוץ לבירת סודן, אך אחר כך, ככל הנראה מטעמי בטיחות, עברו להתגורר בבית מלון מרכזי ומפואר בעיר. 

ומה הרוויחה סודן מהמעצר? לפי דיווחים צרפתיים, חודשים אחדים לפני מעצרו של קרלוס העבירה צרפת לשלטונות בחרטום תצלומי לוויין של מחנות אימונים ועמדות של הצבא העממי לשחרור דרום סודן. מדובר היה בהתארגנות מחתרתית של נוצרים שתבעו עצמאות על אותו אזור במדינה ופעלו באלימות נגד מוסלמים בצפון המדינה. בצרפת הכחישו אז בתוקף את הדיווחים.

קרלוס נולד בקראקס בירת ונצואלה ב-12 באוקטובר 1949. אביו היה עורך דין מרקסיסט, שהאמין שהישועה תבוא ממזרח ולכן בחר לשלושת בניו שמות ברוח אמונתו: איליץ' (שמו של קרלוס), ולדימיר ולנין. קרלוס גדל בבית אמיד, קיבל חינוך קפדני ואפילו יצא עם אימו ללימודים בלונדון. הוא העריץ את המהפכן המקסיקני אמיליאנו זפאטה ואמר: "מבחינתי רק לכדורים יש משמעות".

בסוף שנות ה-60 הוא נרשם ללימודים במוסקבה. בשנתיים שלמד שם עבר אימונים קלים בקג"ב, לצורך ביצוע פעילות זעירות. ביולי 1970 גורש מהאוניברסיטה – "משום שהצטרפתי לסיעה סוטה של המפלגה הקומוניסטית של ונצואלה", הוא הסביר אז. לאחר מכן הצטרף לחזית העממית הפלסטינית והוצב במחנה אימונים בירדן. שם נפגש בפעם הראשונה עם ג'ורג' חבש. בשלוש השנים שלאחר מכן הקדיש את מרצו לחזית השחרור הפלסטינית. הוא בא ויצא מביירות, ביקר בבירות אירופה והתחבר עם הטרוריסטים הגרמנים. הוא התיידד במיוחד עם אולריקה מיינהוף, מי שהייתה מנהיגת כנופיית באדר-מיינהוף.

בסוף 1973 הוא נכנס לפעילות של ממש. בחודשים אלה נולד השם "קרלוס", שהחליף את איליץ'. המבצע הראשון שבו השתתף היה הניסיון לרצוח את ג'וזף אדוארד זיו, אחיו של הלורד זיו. שניהם, כך טען אז קרלוס, "פעילים בקשר הציוני לגזול את פלשתינה". קרלוס ירה, אך זיו ניצל בנס. אחר כך הגיעה מתקפת רימונים על סניף בנק הפועלים בלונדון.

הוא דיבר על המאבק בישראל, ועל המאבק בתומכי הציונות בעולם כולו. בין לבין הסביר גם איך הדברים נעשים: "כדי להצליח ברצח", אמר באחד הריאיונות שהעניק, "צריך שני אקדחים. אחד עם משתיק קול ואחד בעל עוצמה רבה להגנה עצמית. במקרה של הפתעה, צריך גם שני רימונים ונהג". 

הוא היה מעורב בפיגועים בכמה עיתונים צרפתים ובהשתלטות "הצבא האדום היפני" על שגרירות צרפת בהולנד. פעולת הסחה שעשה אז כללה זריקת פצצה בחנות בפריז. שני צרפתים נהרגו, 34 נפצעו. ב-1975 היה מעורב בניסיון פיגוע במטוס אל על, שהסתיים בפגיעה במטוס של חברה מיוגוסלביה. באחד הריאיונות התלונן כי שביתות שהיו אז בחברת התעופה הישראלית קלקלו לו את התוכניות. עוד פורסם כי הוא סייע לאנשי "ספטמבר השחור" בתכנון טבח מינכן ונכנס לרשימת המבוקשים של המוסד. 

קרלוס (כיום בן 69) עדיין מרצה את עונשו בצרפת. בתחילה נידון לשני מאסרי עולם לאחר שהורשע באחריות לארבעה פיצוצים בפריז ובמרסיי ב-1982 וב-1983, שחלקם בוצעו ברכבות. בפיגועים נהרגו 11 בני אדם וקרוב ל-150 נפצעו. במרץ 2017 נגזר עליו מאסר עולם שלישי בעקבות השלכת הרימון לחנות בפריז, שגבתה את חייהם של שני בני אדם. 

עורכת דינו של הטרוריסט ובת זוגו הנוכחית, איזבל קוטו-פייר, אמרה שהמשפט האחרון הוא בזבוז זמן וכסף. "מהו בדיוק הטעם בעריכת משפט זמן רב כל כך לאחר האירועים?", שאלה. קרלוס עצמו טען כי המשפט "אבסורדי" והוסיף שאין שום הוכחה נגדו.

לאחר שקרלוס נשלח למאסר עולם, יצא גם אביו להגנתו: "הבן שלי הוא הדבר הכי גדול בעולם", אמר אז האב, ד"ר חוזה אלטגרסייה רמירז נאבס. "הבן שלי הוא בן אדם מתוק עם הרבה רגשות. אדם מיוחד, שהאמין ברדיפת הצדק בדרכו שלו".

האב סיפר עוד כיצד חש כאב וגאווה כאשר בא אליו בנו והודיע לו שהוא מצטרף לתנועת הגרילה: "בכיתי מאוד, אבל הבן שלי אמר: 'אבא, אל תגיב כמו אבא, תגיב כמו קומראד'". הוא לא שכח בהזדמנות זו לתקוף גם את ישראל ואת היהודים: "האם אתם חושבים שהיהודים, הישראלים והציונים, היו מעיזים לעשות את הפשעים במזרח התיכון ללא סיועה ותמיכתה של ארצות הברית? הישראלים עשו עניין גדול כאשר בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס נפל, אבל מה קרה כאשר הפציצו את ביירות ונהרגו 250 איש? האם אלה היו כלבים?"