לפני עשור: בולט מתח את גבולות האנושיות
ב-16 באוגוסט 2009 איש אחד התחזה לטיל שיוט ושבר שיא שבני אדם היו אמורים להתקרב אליו רק עשרות שנים מאוחר יותר. סיפור ה-9.58 הבלתי נתפס של האצן הגדול בכל הזמנים
החיוך של בולט. מקצוען(צילום: MCT)
ה-16 באוגוסט 2009 בברלין היה יום קיצי נטול עננים. רבבות התיירים פקדו את האתרים ההיסטוריים של העיר, ש-20 שנה קודם לכן עוד הייתה חצויה לשניים. הברלינאים מילאו כהרגלם את הפארקים, החנויות המפוארות ואזורי הבילוי. המונים נסעו ברכבות צפופות לכיוון האצטדיון האולימפי. בדרך לשם נשמעו עשרות שפות שונות, אבל רק שם אחד - אוסיין בולט.
יומיים קודם לכן חגג העולם 40 שנה לפסטיבל וודסטוק, מהאירועים משפיעים ביותר על עולם המוזיקה. אתמול (שישי) מלאו 10 שנים לשיא ה-9.58 שניות של בולט. ואנחנו חוזרים לשם, לברלין באוגוסט 2009. עשרות אלפי האוהדים שעשו את דרכם לאצטדיון הזכור גם לשמצה מימי היטלר ציפו מן הסתם שבולט ישפיע על מושגים בגבול יכולותיהם של בני האנוש. היה ברור כי משהו גדול עומד להתרחש. עד כמה? עוד נראה.
צפו בריצת השיא המטורפת של בולט
11 years ago today, this race made @usainbolt the fastest man in the world. #Beijing2008 #WorldRecord @iaaforg pic.twitter.com/KZg1g8e7jr
— Olympics (@Olympics) August 16, 2019
למרות שסומן כפייבוריט הבטוח, האחד שאין שני לו, עדיין התעקשו בארה"ב שטייסון גיי הגדול מסוגל בערב מוצלח להוריד את בולט למדרגה מספר 2 בפודיום. תחרותיות היא ערך יסוד בספורט ובולט הג'מייקני, שבדיוק שנה לפני כן עשה קרקס ליריביו באצטדיון "קן הציפור" בבייג'ינג, עם ירידה ראשונה בהיסטוריה מתחת ל-9.7 שניות (9.69 שניות), ראה בגיי איום. מבחינתו, זו הייתה סיבה לתת לא פחות מ-100 אחוז, לא כמו בסיום בקצב ג'וג'ינג במשחקים האולימפיים.
אותה סיומת מעוררת מחלוקת, במיוחד כי נתפסה כיחס מזלזל ביריביו, הפעם הפכה למאגר רזרבות שאותו ישחרר בולט עם היציאה מאדני הזינוק. האם הוא יהיה האדם הראשון שיתקוף את גבולות תוצאת ה-9.65 שניות?
אוסיין בולט על שער "ידיעות אחרונות" למחרת השיא
ישבנו ביציע העיתונות מאורגנים לסיקור מהיר. מחשב, טלפון וכל מה שצריך. אולם הכול השתנה תוך פחות מעשר שניות. מבט חטוף ללוח התוצאות הזיז הרבה כסאות. 9.58 שניות. הרי רק לפני שנה ירדו מה-9.7 ש'. עכשיו הירידה מגבול ה-9.6, שהייתה אמורה להתרחש, אם וכאשר, בעוד עשרות שנים – הוקדמה. הפעם בולט רץ 100 מטר עד הסוף ובלי הצגות. לפתע, מרוב התרגשות ודפיקה מיותרת על השולחן הטלפון עף למרחקים. למזלי, הייתי זריז כמעט כמו בולט לאתר אותו. תחושה של רעידת אדמה פיזית עם כסאות ושולחנות זזים, ממש כך. לידי ישב הפרשן פרופ' אורי גולדבורט שנראה המום. ובעצם מי לא. 80 אלף איש בהלם.
הספרה הבלתי הגיונית בתוצאה, חמש, בעצם המספר 58, נתן תובנה של פעמי ההיסטוריה. היה קרב? ועוד איך. גיי סיים ב-9.71. שיא מצוין, בימים כתיקונם, של ארה"ב. לא הערב. כי עם השיא הזה גיי פיגר ב-13 מאיות אחרי הג'מייקני, במעמד של משקיף מאחור.
בערב ההוא כל תיאור תפס. יצור מגלקסיה אחרת. אדם מכוכב אחר. טייס אנושי. איש ביוני. זן חדש של אדם. מה לא? ובהחלט, שום הגזמה. אם צריך להשוות מה השפיע יותר – פסטיבל וודסטוק על המוזיקה או אוסיין בולט על גבולות יכולת האדם, אני בעד הבחור בן ה-23 דאז מהכפר טריולני.
למחרת, בפעם הראשונה אחרי 70 שנה, יצא "ידיעות אחרונות" עם כותרת ראשית בעמודו הראשון על אתלטיקה. "כמו טיל", נכתב בה על ההישג שקיבל את הכינוי "הרגע הגדול ביותר בהיסטוריה של האתלטיקה הקלה". אריק איינשטיין, מגדולי אוהדי האתלטיקה שידענו כאן (לצד תפקידו "המשני" כזמר הלאומי), כתב בטורו: "אני לא יודע בכלל איך ניגשים לדבר על מה שראינו. אני רגיל לספרות מסוימות באתלטיקה שעל גבול ההיגיון. אבל תוצאה כזאת? זה לא סתם ספרות 9.58. אני בהלם".
אריק איינשטיין ז"ל. לא ידע איך לגשת לשיא(צילום: אביגיל עוזי)
בעל טור שני, יאיר לפיד, גם הוא אוהד ספורט ידוע, לימים שר האוצר, כתב: "בולט פרץ לא רק את גבולות היכולת, אלא את גבולות האנושיות. אירוע הספורט הגדול ביותר של העשור נגמר עוד לפני שהתחיל".
אם זה לא הספיק, ביום שישי של אותו שבוע חתך בולט שיא עולם נוסף שהשיג בבייג'ינג, 200 מ', 19.30 שניות וקבע תוצאת 19.19 ש' פנומנלית אחרת. יציב כסלע עד היום הזה. הטיל נורה והתביית על המטרה. לסיום האליפות, התקשה בולט לעמוד בפיתוי והוסיף לעצמו עם חבריו סטיב מאלינגס, מייקל פרטר ואסאפה פאוול ב-4X100 מטר, מדליית זהב שלישית.
ד"ר גלעד ויינגרטן, פרשן האתלטיקה של שידורי הטלוויזיה, אמר בשידור: "השיא הזה יחזיק 100 שנה". ויינגרטן אינו זוכר בדיוק את דבריו של מאיר אינשטיין ז"ל, שאהב לשדר אתלטיקה לפחות כמו כדורגל, אבל כן זוכר שהוא היה בהתרגשות עצומה. "הוא נתן ביטוי לכך שזהו אירוע היסטורי עצום. שנינו הרגשנו שאנחנו משדרים משהו נדיר. אגב, מבחינתי ה-19.19 ש' לא היה הרבה פחות גדול מה-9.58 ש'".
כמעט שאין חולק על כך שהשיא הזה הוא הגדול ביותר. חוץ מאשר מערכת הסטטיסטיקה של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית. "השיא של בולט 'שווה' 1,358 נקודות וזהו המספר הגדול ביותר בין שיאי הגברים", אומר מומחה האתלטיקה הוותיק יורם אהרוני. "יחד עם זאת, באחת משתי הטבלאות (יש שתיים) נקבע שהשיא בזריקת דיסקוס של גבריאלה רייניש ממזרח גרמניה ב-1,988, 76.80 מטר, זוכה ל-1,380 נקודות. אבל אני לא הייתי מייחס לכך חשיבות רבה מדי". ובאמת, די מגוחך, גם נוכח העובדה ששיא הדיסקוס נשבר עוד לפני בדיקות הסמים המחמירות. מהיכן הגיעה רייניש אם לא ממזרח גרמניה שתישאר חשודה לעד.
חשד תמיד קיים. למרות מבדקי הסימום הרבים שבולט עבר ישנם עדיין אלו שמתקשים להאמין. ההישג הזה פשוט לא סביר מבחינת היכולת האנושית, המשתפרת אמנם לאורך התקופות. כבר בבייג'ינג' האשימו אצנים גרמנים בסמים, לא מתוך ידע, אלא בגלל ההרגשה שהמתחרה שלהם מציג רמות בלתי הגיוניות. בהמשך, לנוכח הישגיו, תמיד נמצאו הספקנים ש"פסקו" כי בשלב זה או אחר, הוא ייתפס. השלב ההוא לא הגיע. גיליון ההצטיינות המטורפת נותר נקי.
אוסיין בולט. מעבר לגבולות האנושיים(צילום: רויטרס)
מעולם קודם לכן לא שופר שיא עולם ב-100 מטר ב-11 מאיות. וואו, אני שואל את ד"ר ויינגרטן השבוע, איך ה-11 מאיות מתבטאות במסלול? "11 מאיות הן יותר ממטר וחצי". כלומר, הוא קיצר את המרחק, ריאלית, ועשה ממנו ריצה ל-98.5 מ'. "כזה הוא היה, אחד שגומר 100 מטר בארבעים צעדים", מוסיף המומחה המנוסה. קיצור תולדות המרחק.
מי שמכיר את ההיסטוריה של בולט יודע שהוא לא נחת עלינו בבייג'ינג כמכת ברק משום מקום. הבחור מחזיק בשיאי העולם לגילאים הצעירים ב-200 מטר. לפני היותו בן 17 הוא כבר קבע שיא עולם לבני 18, 20.13 שניות. פחות משנה אחר-כך, בהיותו בן 17 וחצי, הציב את שיא העולם לבני 20, 19.93 שניות, הקיים עד עצם היום הזה. כשמייקל ג'ונסון ראה אותו בגיל 15, הוא הזדרז לומר שצפה בדבר הבא. וטביעת העין שלו דייקה.
רק בדבר אחד לא עמד. אחרי ה-9.58 האגדי, הוא אמר שזה לא סוף פסוק והוא יגיע ל-9.4 ש'. הוא גם האמין שיסיים קריירה עם 200 מטר בפחות מ-19 שניות, אז אמר. תמיד קל לומר מאשר לעשות. ובכל זאת, בנסיבות אחרות, התוצאה שלו באולימפיאדת לונדון, 9.63 ש' הייתה נחשבת כפסגה בפני עצמה. רק מה, פסגת ה-9.58 גבוהה יותר.
נכון שהוא גומר את ריצת ה-100 מ' בפחות מ-10 שניות. רק שעבור גילוח כל מאית אפשרית הוא עבד שנים. שיבוש באחד האלמנטים לפני ריצה היה משבית את המערכת הביונית שלו – אבל עובדה: זה לא קרה אף פעם באולימפיאדות. האתלט המושלם שייזכר לעד.
לפנייה לכתב/ת 
אוסיין בולט והשיא
צילום: getty images
מומלצים
