לא שינוי האקלים: האדם הכחיד את דוב המערות

מחקרים גנטיים, שבדקו כיצד חי דוב המערות לפני עשרות אלפי שנים, מצא כי האדם ולא שינוי האקלים בתקופת הקרח - גרם להכחדתו של בעל החיים, שניזון בעיקר מצמחים.

עד היום שלטו שתי תאוריות בעניין הכחדתו של בעל החיים הגדול. האחת גרסה כי דוב המערות נכחד בעידן הקרח, כיוון ששטח היערות - שם הוא מצא מזון - הצטמצם. הגרסה השנייה טענה כי האדם צד את הדוב, בין היתר כדי לגור במערות שבו בעל החיים חי בעבר.

גולגולת של דוב מערות, המוצגת בבלגרד(צילום: רויטרס)

החוקרים בדקו במהלך המחקר 59 מערות, שבהן נמצאו שרידים של דוב המערות, ב-14 אתרים ברחבי אירופה. בין היתר נבדקו מערות בצרפת, גרמניה, איטליה, פולין, סרביה, ספרד ושוויץ.

מהממצאים שנאספו במערות עולה כי חלה ירידה דרמטית במספרם של הדובים הגדולים לפני כ-40 אלף שנה. מספרם ירד עם התפשטות האדם ביבשת אירופה - עד להכחדתם המוחלטת של דובי המערות לפני כ-20 אלף שנה.

דוב המערות, או בשמו המדעי Ursus spelaeus, היה אחד התושבים הבולטים באירופה לפני יותר מ-50 אלף שנה, לצד בעלי חיים אחרים כמו אריה המערות, הקרנף הצמרירי, הממותה הצמרירית וגם ביזון הערבה. כל בעלי החיים האלה נכחדו. לדברי החוקרים, דוב המערות היה גדול כמו דוב הקוטב, אך הוא ניזון מצמחים בלבד. ציורים של דוב המערות נמצאו במערות ברחבי אירופה, שבהן חיו בני אדם לפני עשרות אלפי שנים.

"הירידה התלולה באוכלוסייה של דוב המערות, שזוהתה במחקר, הקדימה את התקררות האקלים בתקופת הקרח האחרונה", אמרה פרופ' ורנה שונמן מאוניברסיטת ציריך. "האוכלוסייה של דובי המערות נותרה יציבה במשך תקופות קרח ארוכות לפני כן, כולל שתי תקופות קרות בולטות ועוד מספר פרקי קור אחרים".

הביוגיאולוג ארווה בושרנס מאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, הוסיף: "יש יותר ויותר עדויות לכך שבני אדם מודרניים מילאו תפקיד מכריע בירידת מספרם ובהכחדתם של יונקים גדולים, ברגע שהם התפשטו בכדור הארץ, החל מלפני כ-50 אלף שנה". הוא הוסיף כי לא רק ציד גרם להכחדתם של אותם בעלי חיים, אלא גם פגיעה במקומות שבהם הם חיו.