שתף קטע נבחר

התעשיינים הצעירים

נועם הכניס מיכון וקווי ייצור אוטומטיים למפעל שירש מאביו. אמילי מייצאת טכנולוגיות מים וטיהור מישראל לאפריקה. אפרת אחראית על ייצור מוצרים שחשובים להפיכת ערים לחכמות. שלושתם הצטרפו לעולם התעשייה בשנות ה־20 לחייהם, ומהר מאוד החלו לייצר עתיד לישראל

בשיתוף התאחדות התעשיינים

 

הם רק בשנות ה־30 לחייהם, אבל כבר נחשבים לאנשים מצליחים מאוד בתעשייה המקומית, עם דגש על פתיחת שווקים בחו"ל עבור החברות שבהן הם עובדים. במסגרת פרויקט "מייצרים עתיד לישראל" בשיתוף "ידיעות אחרונות", ynet והתאחדות התעשיינים יצאנו לפגוש שלושה יזמים ומנהלים צעירים שמתמודדים לא רק עם אתגרי השוק המקומי המצומצם, אלא בעיקר עם המגמות העולמיות והאתגרים החדשים שהכפר הגלובלי העסקי מציב בפניהם. תעשייה כחול־לבן - הדור הבא.

התעשיינים הצעירים (צילום: יח
התעשיינים הצעירים. (מימין לשמאל) אפרת זוכר אריכא, אמילי וינקלר ונועם קפלן. (צילום: יח"צ וגלית סברו)

אמילי וינקלר (30), מנכ"לית חברת "לינק", נשואה+2

אמילי רק בת 30, אבל מאחוריה יש כבר שש שנים של ניהול חברה חובקת עולם עם משרדים בישראל, אפריקה, ארה"ב ואירופה. "חברת 'לינק', שאותה ייסדתי, עוסקת בתכנון ובניהול פרויקטים במדינות מתפתחות על ידי הטמעת מערכות ישראליות, בעיקר בתחומים של מים, חקלאות ופסולת", היא מספרת.

 

"במסגרת עבודתי הקודמת במכון מחקר אמריקאי שסיפק ייעוץ לממשלת ארה"ב על המזרח התיכון, ביקרתי במדינות רבות בעולם, חלקן בדרום אפריקה ובמערב אפריקה. גיליתי שם מדינות נחשלות שהמוח היהודי והטכנולוגיות הישראליות יכולות מאוד לעזור להן בתחומים של מיחזור מים ושפכים, מיחזור פסולת וייצור חקלאי. החלטתי לפתוח עסק שבעצם יקשר בין אותם גורמים באפריקה לבין חברות התעשייה הישראליות".

אמילי וינקלר (30), מנכ
אמילי וינקלר (30), מנכ"לית חברת "לינק". (צילום: גלית סברו)

אמרה ועשתה. שש שנים חלפו והעסק של אמילי רק הולך וצומח. מאחוריה פרויקטים גדולים של מיחזור מים באפריקה, כמו גם הקמת חוות חקלאיות, גדולות כקטנות, המושקות על ידי אותם מים מטוהרים. "בפרויקט חקלאי מסוים אחד, שבו הגדלנו את כמות גידול המנגו בחלקות חקלאיות להיקפי הגידול המקובלים במערב, הטמענו לא פחות משש טכנולוגיות של חברות ישראליות העוסקות בתחומי החקלאות והמים" היא מספרת בגאווה. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות.

 

נכון להיום, שאיפתה של אמילי היא להתרחב בכל העולם. לשם כך הוקמו שני משרדים חדשים של החברה במזרח אירופה ובאלבמה, ארה"ב. "החזון העסקי שלי הוא שיום יבוא ונוכל להנגיש את השירות הזה ברמת האון־ליין, כך שבמקום להטיס אנשים ממדינה למדינה לצורך מימוש ההזדמנויות העסקיות האלו, הכל יבוצע בקלות ובמהירות דרך המחשב", היא אומרת.

 

נועם קפלן (33), מנכ"ל "מתוק וקל", נשוי+2

נועם מנהל את חברת "מתוק וקל" העוסקת בתחום ייצור תחליפי הסוכר כבר מגיל 23. כן, בגיל שבו אנשים מחפשים את עצמם במזרח הרחוק, נועם כבר ישב על כס הניהול במפעל בקיסריה. לתפקיד הזה הוא הגיע לאחר מותו המצער של אביו, שהקים את החברה בשנת 1975 ונפטר לפני עשר שנים לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן.

 

"באותה תקופה גרתי בארה"ב ועם מותו של אבי ז"ל חזרתי לארץ ולאחר לבטים מסוימים החלטתי להיכנס לנעליו ולנהל את המפעל בעצמי", משחזר קפלן, "בהתחלה כולם חזרו ואמרו לי שקשה להיות יצרן, בטח במדינה כמו ישראל, אבל החלטתי להמשיך את דרכו ואת המפעל שאותו ייסד. כשנכנסתי לתפקיד, המפעל ייצר בעיקר את מוצרי 'מתוק וקל' ואת 'סוכרה דיאט'. החשיבה שאותה הבאתי הייתה צעירה ומחוברת יותר לעולם של היום. המטרה ששמתי לעצמי הייתה למצוא דרכים לצאת מעולם תחליפי הסוכר בלבד לעולם של מוצרים חדשניים שיפנו גם לשווקים הבינלאומיים".

נועם קפלן (33), מנכ
נועם קפלן (33), מנכ"ל "מתוק וקל". (צילום: יח"צ)

אחד התוצרים של ניהולו החדשני היא עוגיית מרנג בשם "לייטיז", שאמורה לצאת בקרוב לשווקים בארץ ובחו"ל. "העוגיה היא בעצם תחליף סוכר חדשני ללא ביצים או סוכר", הוא אומר, "היא יכולה לשמש הן כחטיף מאכל והן כממתיק למשקאות. הצגנו אותה בתערוכת מזון גדולה בחו"ל והיא גרפה התלהבות רבה".

 

כחלק ממגמת החדשנות, קפלן החליט ללכת גם לכיוון של אוטומציה תוך צמצום ההסתמכות המסורתית על כוח אדם. "בתקופתי כמנכ"ל החברה צמחה ועברה למיכון מוגבר ולקווים אוטומטיים וחכמים", הוא מספר. "זה נובע הן ממחסור בכוח אדם בתעשייה המסורתית והן מהרצון שלי להפוך את החברה למודרנית ומתקדמת יותר. נכון להיום השאיפה שלי היא לייצא את המוצרים שלנו לחו"ל נוכח העובדה שהשוק הישראלי מוגבל בהיקפו ואף מאופיין בהרגלי צריכה ותרבות המגבילים את הכנסתם של מוצרי מזון חדשים אליו".

 

אפרת זוכר אריכא (36), מנהלת בכירה בחברת "שחם־אריכא", נשואה +4

אפרת היא מנהלת פיתוח בחברת "שחם־אריכא" הוותיקה, הנחשבת לחברה הגדולה בישראל בתחום ריהוט הרחוב וייצור האבן לתעשיית הבנייה. היא עובדת בחברה מזה 12 שנים, ובחמש השנים האחרונות היא אוחזת בתפקיד הניהולי המאתגר.

 

"כשנכנסתי לעסק הייתי מעצבת צעירה", היא מספרת, "ומהר מאוד הבנתי שכמות העבודה מחייבת הקמת צוות עיצוב. רתמתי לרעיון את יובל אריכא – מנהל השיווק וכמוני דור שלישי בחברה, ובעזרתו הקמתי את הסטודיו לעיצוב תעשייתי בחברה, שאותו אני מנהלת מאז".

 

בהמשך היא יצאה ללימודי תואר שני בניהול עיצוב (DESIGN MENEGMENT) בבצלאל, מה שפתח בפניה את העולם המרתק של ניהול הפיתוח. "נכון להיום העיצוב הוא רק חלק אחד מתחום אחריותי, אשר כולל בנוסף גם הנדסת טכנולוגיות, הנדסת חומרים, הנדסת חשמל ועוד. כיום עובדים תחתיי שבעה עובדים ופרילנסרים מתחומים שונים, כאשר ההתמחות שלי היא בעיצוב ריהוט למרחב הציבורי. זה כולל בין היתר ברזיות, מערכות ישיבה מבטון ומעץ, ספסלים שונים, פרגולות, אשפונים, מחסומי רכב, מתקני אופניים ועוד".

אפרת זוכר אריכא (36), מנהלת בכירה בחברת
אפרת זוכר אריכא (36), מנהלת בכירה בחברת "שחם־אריכא". (צילום: יח"צ)

אפרת מתמחה בעיקר בהפיכת ריהוט הרחוב לשימושי עבור האזרחים, ולכן היא נמצאת בקשר הדוק עם אדריכלי נוף. "המהלך העיצובי והחזון שאותו הובלתי עם הקמת הסטודיו גרם לחברת 'שחם אריכא' להפוך לבעלת ליין מוצרים ברמת איכות בינלאומית", היא אומרת בהתרגשות, "נכון להיום אנו גם מייצאים לחו"ל את המוצרים שלנו".

 

בשנים האחרונות היא שמה את הדגש על שילוב ההייטק במוצרי החברה. "במסגרת הניהול שלי אני שמה דגש עיצובי ופונקציונאלי רב על הכנסת חיבורי אינטרנט, חשמל סולארי ותאורה סולארית לטובת המשתמשים בריהוט הרחוב שלנו. הרעיון הזה מתחבר לקונספט החדשני של העיר החכמה. אנחנו רואים את עצמנו כחלק מהמהפכה האורבנית הזאת", היא מסכמת.

 

 

 

אמילי וינקלר. "מייצאת" את ישראל לעולם | צילום: גלית סברו

 

אפרת זוכר אריכא. הופכת את ריהוט הרחוב לשימושי יותר

 

נועם קפלן. מוצרים חדשניים לשווקים בחו"ל

 

בשיתוף התאחדות התעשיינים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים