שתף קטע נבחר

בעלי הבית: סיני ודריקס חוזרים לבלומפילד

שניהם היו סמלים של הקבוצות שלהם, שניהם לבשו את החולצה מספר 7 ושניהם עשו את שנותיהם היפות ביותר באצטדיון שביפו. הפגשנו בין הסמל הצהוב לזה האדום באצטדיון המיתולוגי שעבר שיפוץ ונוסטלגיה ממש לא הייתה חסרה

 

אלי דריקס, סמל צהוב, רשם 357 משחקי ליגה במדי מכבי ת"א, כמחצית מהם בבלומפילד. משה סיני, סמל אדום, לבש 290 פעם את מדי הפועל ת"א בליגה, בערך חצי מהם נערכו באצטדיון המיתולוגי ביפו. הם חוו שם הרבה רגעי אושר עילאיים לצד אכזבות מרות.

 

רגע לפני שריקת הפתיחה לעונת 2019/20 הפגשנו את שני מספרי 7 האגדיים באצטדיון בלומפילד המתחדש כדי להתרשם מהפלא החדש, להיזכר במשחקים מרגשים מהעבר וגם לדבר על מה שקורה היום בקבוצות שלהם.

 

שער ()
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"

  

הדבר הראשון שאפשר היה לשמוע מהשניים עם הכניסה לאצטדיון היה קריאות התפעלות. זה לא שבלומפילד הישן היה מתקן לא ראוי, אבל החידוש העלה אותו דרגה והעביר אותו לעידן חדש, אירופי, אצטדיון שיהיה כיף להגיע אליו לראות משחקים, אם מניחים לרגע בצד את בעיות התחבורה. דריקס וסיני סיירו בחדרי ההלבשה המפוארים ובתאי הצפייה המהודרים והתרשמו מכר הדשא המטופח. אם מחרתיים הוא יקבל את האישורים האחרונים, בלומפילד המחודש עשוי לארח את משחק הבכורה כבר ביום ראשון הקרוב.

 

"מרגש להגיע לפה", אמר דריקס רגע אחרי שעשה את צעדיו הראשונים על הדשא החדש. "מצד אחד זה לא דומה למה שהיה - אתה רואה את כל הפאר, ההדר והעוצמה - אבל למרות שהוסיפו 14 אלף מקומות ישיבה יש את אותה אווירה של בלומפילד הישן, וזה מה שיפה".

 

סיני מסכים איתו: "האותנטיות של המגרש נשמרה. כל הכבוד לראש העירייה רון חולדאי, שלקח את היוזמה לעשות אצטדיון גדול. ראוי שלקבוצות התל־אביביות יהיה מגרש כזה. אני חושב שזו תהיה חוויה להגיע לכאן, מעבר למשחק. גם השחקנים צריכים להתאים את עצמם למגרש. זה מזכיר לי את האצטדיון החדש של אתלטיקו מדריד, נקי ומסודר. חשבו על הכל לפי התקן האירופי. נכנסתי פעם ראשונה והתרגשתי".

 

אלי דריקס ומשה סיני בבלומפילד (צילום: עוז מועלם)
סמל צהוב וסמל אדום. דריקס וסיני בבלומפילד(צילום: עוז מועלם)

 

אצטדיון בלומפילד (צילום: עוז מועלם)
"האותנטיות של המגרש נשמרה". אצטדיון בלומפילד(צילום: עוז מועלם)
 

 

דריקס הוסיף: "יפה מאוד שבשנים האחרונות הוחלט לבנות אצטדיוני כדורגל שמתאימים למאה ה־21. רוב המגרשים הקודמים היו ישנים ולא ראויים. הקהל לא היה מגיע, לא הייתה אווירת צפייה. הפועל באר־שבע, אחרי בניית טוטו־טרנר, מכרה את כל המינויים לפני תחילת העונה, הוא מלא ויש התייחסות למשפחות. גם המהלכים שעשו פה, בטדי, בסמי עופר ובמושבה יתרמו לכדורגל. כן ירבו, זה יתרום לספורט ולכדורגל".

 

שונאים, סיפור אהבה

משחק הבכורה של דריקס בבוגרים של מכבי ת"א היה בגיל 17 וארבעה חודשים, נגד בני־יהודה בבלומפילד (כמובן), ואחרי שנתיים הוא כבר הפך לגורם מרכזי בקבוצה. בהמשך היה שותף לשלוש אליפויות של הצהובים בשנות ה־90. "זכורים לי הרבה משחקים בבלומפילד", אומר דריקס, "אבל בעיקר הדרבי מעונת 1991/92. זה היה במחזור השביעי, והפועל היו ראשונים בטבלה. משום מה, לפני המשחק אמרתי למשה שזה הולך להיות היום של מכבי. ניצחנו 0:4, אני הבקעתי צמד ומאותו משחק טסנו למעלה וזכינו באליפות". מה שדריקס פחות זוכר זה שהוא נכנס באותו משחק כמחליף והשלים את הרביעייה אחרי שער עצמי של דוד הרשליקוביץ' וכיבוש של אבי נימני.

 

סיני עשה את צעדיו הראשונים בבוגרים במכבי יפו, אבל בגיל 19.5 חזר להפועל ת"א, שם שיחק במחלקת הנוער, והפך לשחקן המרכזי של האדומים בשלוש האליפויות בשנות ה־80. "יש לי שני זיכרונות גדולים מבלומפילד", מספר סיני. "הפעם הראשונה הייתה אכזבה נוראית. בשנות ה־70 מכבי ניצחו אותנו 0:5, דוביד שוייצר היה המאמן. הייתי ילד, ישבתי בשער שמונה ובכיתי כמו תינוק. הזיכרון השני הוא מהדרבי הראשון שלי כשחקן, ב־1981. ניצחנו 0:3, זה היה אחד המשחקים הגדולים שלנו והחזיר את כל ההילה להפועל, כי מכבי שלטה ללא עוררין בשנות ה־70. באותה עונה גם לקחנו אליפות, שהטיסה את הקבוצה קדימה".

 

חזר להפועל גם כמאמן. סיני (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות) (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
חזר להפועל גם כמאמן. סיני(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
 

  

לסיני היה גם משחק גדול בבלומפילד ב־1983, כשכבש צמד בניצחון על בית"ר ירושלים, כולל שער לחיבורים של יוסי מזרחי. נגמר 0:2 ואוהדי בית"ר השתוללו בסיום.

 

מה חשבתם אחד על השני כשהייתם שחקנים?

דריקס: "על המגרש היינו יכולים לאכול אחד את השני, אבל היינו יוצאים גם לבלות אחר כך יחד. היינו חברים. במגרש סיני קיבל ממני לא מעט גליצ'ים".

סיני: "אהבתי לשחק איתו בנבחרת, ידעתי שאפשר לסמוך עליו. ידענו שכאשר עולים על המגרש אפשר להרוג זה את זה במובן הספורטיבי. בחוץ מתחבקים, מתנשקים, שותים יחד ויודעים שזה נגמר".

 

"לא צריך לערוף ראשים"

ומהעבר המפואר להווה הפחות מזהיר. דריקס בטוח שמכבי ת"א היא עדיין הקבוצה הטובה ביותר בארץ למרות ההדחה מאירופה: "המאמן והמנהלים יודעים מה הבעיות ויטפלו בהן בצורה הראויה. לא צריך להתלהם, חובה לעשות את ההתאמות בצורה מושכלת ועניינית ואני בטוח שמכבי תחזור למסלול. גם אם יש אווירה של זחיחות אחרי שזכו באליפות בפער של 31 נקודות ואנשים איבדו את עצמם, לא צריך לערוף ראשים".

 

 

אלוף האלופים בין מכבי ת
דריקס מאמין שיוכ הרים את מכבי ת"א למרות המפלה באירופה. איביץ'(צילום: ראובן שוורץ)

  

סיני מוסיף: "מכבי קבוצה מאוד חזקה. פשוט מאוד, באירופה זה קצת שונה. לא יודע אם יזכו באליפות, אבל הם בוודאי יהיו בין שלוש הראשונות".

גם בהפועל ת"א לא קורים כרגע דברים טובים. סיני: "אנשי מכבי יודעים לשמור על השחקנים, כולל שחקני העבר. לצערי זה לא קורה בהפועל. שאל את כל שחקני העבר, הם תמיד ממורמרים וכועסים ויגידו רק דברים רעים על המועדון. לי זה חבל. אני בחיים לא אדבר על המועדון שבו חונכתי. אני לא מאשים את האחים ניסנוב, הם עושים את המקסימום, אבל הכיס שלהם קטן יחסית. כמו שזה נראה ומתנהל, אם הפועל תהיה בפלייאוף העליון זו תהיה הצלחה גדולה".

 

מה דעתך על פרשת דמארי?

"התנהלות לא נכונה. דברים צריכים להיעשות בצורה יותר שקולה, גם לכבד את השחקן וגם לדעת את הצרכים של המועדון. לקבל החלטה נכונה וטובה ולא לצאת לתקשורת, אחר כך לחזור ואחר כך עוד פעם לחזור".

 

דריקס מביט מהצד: "הבעלים, שהם אוהדים, נכנסו לנעליים גדולות עליהם. לזכותם ייאמר שהם גרמו לכך שהפועל לא תתפרק. הפועל צריכה בעלים כמו של מכבי, כי גם לה יש פוטנציאל למלא את בלומפילד. היא חייבת מודל ניהולי שונה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עוז מועלם
אלי דריקס, משה סיני
צילום: עוז מועלם
מומלצים