צופית גרנט מגייסת נהגות אוטובוס, ויש לה ייחוס משפחתי

צופית גרנט רוצה להגיד לכן גבירותי שכדאי לכן להיות נהגות אוטובוס

"אלף, זה נראה לי הכי טבעי לעשות את זה. נכון שזה קמפיין אבל זה היה נורא מצחיק. פנו אליי וקיבלתי את זה הכי בכיף כי יש שם אג'נדה. ואז סיפרתי להם שאמא שלי הייתה הנהגת הראשונה בארץ. זה התחיל בנסיעות שלה על האוטובוס לסיני, עם סירים של אוכל לאחי ששירת בשיריון. היא אפילו נהגה לסנטה קתרינה. אחר כך נהגה בקו 80 בפתח תקווה".

ובטח יש סיפורים...

"כשאני חושבת על אמא שלי, איך היא עשתה את זה, זה נראה לי מאוד טבעי. אמא שלי הייתה אישה שלוקחת סולם ותולה וילונות. אמא שלי הייתה אישה שדופקת מסמרים על קיר ועודרת עם טוריה ועושה מה שבא לה. אני אותו הדבר, אני גם הנדי-וומן, אני גם עושה הכל. כשאתה מדבר על אוטובוס, הייתי מתה לנהוג עכשיו באוטובוס, על המפלצת הענקית הזאת".

למה זה מתקבל כמקצוע כל כך גברי?

"קודם כל כי נשים הן מאוד סטיגמטיות . פמיניזם, פמיניזם, פמיניזם, נשים מחבלות לעצמן. זה נראה להן כלי נורא גדול ונורא והן מפחדות מהקהל הישראלי. כנראה שהקהל יכול להיות מאוד אגרסיבי כשחם לו וקשה לו ומכאיב לו וכואב לו. המספרים הם קשים, זה יכול להיות 25 נשים מול אלף גברים".

מה היתרונות?

היתרונות הם שקודם כל החברה הספציפית הזאת מטרופולין שרובה מנוהלת על ידי גברים מציעה לנשים תנאים מיוחדים כמו מימון הקורס. היא מאפשרת להן לעבוד כמה שעות שהן רוצות. הסכום המינימלי הוא הרבה יותר גבוה מסכום מינימום שאישה יכולה לקבל. וחוץ מזה, עזבו אתכם מהכל, אישה יושבת ככה על החיה הרעה הזאת, מחייכת לאנשים, מתוקה, אדיבה, לא עצבנית, איזה יופי".

איך היה לגדול עם אמא שלך כנהגת אוטובוס?

לא גדלתי יותר מדי עם אמא שלי, אבל ברמת העיקרון נסעתי איתה כמה פעמים. בפתח תקווה נסעתי איתה הרבה. זה נראה לי טבעי. נראה לי הזוי שנשים לא קופצות על הדבר הזה. למה אתן יכולות בקלות ללכת להיות מלצריות, למה אתן הולכות לעבודות אחרות?

זה לא המון שעות?

לא חובה. הן יכולות לעשות את זה איך שהן רוצות. אבל יותר מזה. בואו ננפץ כל העניין המגדרי. אנחנו יכולות לעשות מה שאנחנו רוצות, איפה שאנחנו רוצות. אם אנחנו יכולות להיות טייסות קרב והצבא כבר מכיר בזה, אם אנחנו יכולות להיות באלף מקצועות "גבריים" אחרים, אז בואו, באמא שלכם, נהגת אוטובוס?