ישראל היא מעצמת ספורט, ספורט-טק

כניסתו של ה-VAR לחיינו פרצה את אחד מהמבצרים האחרונים בספורט שסירב להכניס אמצעים טכנולוגיים ככלי עזר לשופטים – ענף הכדורגל. הטכנולוגיה הולכת ותופסת חלק מרכזי יותר ויותר בחיינו ולא פוסחת על הספורט.   

ספורט-טק (טכנולוגיית ספורט) הפך לנושא חם בשוק הטכנולוגיה. מדובר בכל האמצעים הטכנולוגיים הקשורים בספורט – אם כאלו שנועדו לשפר את ביצועי הספורטאים ו/או את חוויית הצפייה. פירמת ראיית החשבון "דלויט" העריכה את גודל השוק הזה בכ-800 מיליארד דולר.  

ישראל היא אמנם לא מעצמת ספורט, אבל בספורט-טק היא דווקא מתייצבת בצמרת העולמית. כמות החברות הישראליות המתעסקות בתחום מתקרב ל-200, גידול משמעותי ביחס ל-2013 אז מספרן עמד על סביבות 60. סך הכול חברות הספורט-טק הישראליות גייסו כ-860 מיליון דולר – וב-2018 רשמו אקזיטים בסך מעל ל-100 מיליון דולר. אחד האקזיטים הישראלים הבולטים בתחום היה ב-2016 כשאינטל רכשה בלמעלה מ-170 מיליון דולר את Replay Technology של האחים שפירא שפיתחה מערכת לצפייה באירועי ספורט ב-360 מעלות ומזווית הראייה של השחקן במגרש. 

"בכל אחד מתחומי הספורט-טק ישנן מספר לא מועט של חברות ישראליות מובילות שהרבה מהן צמחו מתחומים טכנולוגיים שונים", מסביר גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, "עולם הספורט באופן כללי מתפתח בקצב מהיר. האוהדים משתנים ומתבגרים, סף הגירויים שלהם גבוה והצורך להמשיך ולחדש עבורם גדל. למרות שהאוהדים הינם 'לקוח שבוי' של קבוצת הספורט אותה הם מעריצים רמת הקשב שלהם תלויה בתוכן שמועבר להם, כך שעליו להיות איכותי ואינטראקטיבי ולהתחדש באופן שוטף. הליגות עובדות קשה על מנת להגדיל את מספר האוהדים במגרשים ואת מעגל הצופים באמצעי המדיה השונים, כל גירוי טכנולוגי חדש עשוי לסייע להן. חברות הטכנולוגיה הישראליות זיהו את הצורך המתגבר והחכימו לפתח בשנים האחרונות מגוון פתרונות שמצליחים להפתיע את הצופה, השחקנים והליגות עצמן", 

תעשיית הספורט הבינלאומית מגלה עניין בשוק הישראלי. לראייה אנשי פיתוח עסקי ומנהלי שיווק של מועדוני כדורגל בכירים מרחבי העולם כמו דורטמונד, אולימפיאקוס, אנשי הלה-ליגה (ליגת הכדורגל הבכירה בספרד) ונציגי קבוצת הבייסבות לוס אנג'לס דודג'רס ביקרו בארץ כדי להתרשם בתוצרת של חברות הספורט-טק הישראליות. ניסינו למפות את שוק הספורט-טק הישראלי ולערוך עבורכם היכרות עם כמה מהחברות הבולטות בתחום. 

חיל האוויר הישראלי ידוע בכל העולם ונחשב למקור גאווה לאומי. לא פלא אם כך שמייסדיה של חברת PlaySight, מהמצליחות בתחום הספורט-טק בישראל, שאבו את הידע שלהם ממעורבותם בתחקור קרבות של חיל האוויר – ותרגמו אותו לעולם הספורט. PlaySight שנחשבת כבר לשחקנית חזקה בתחום הספורט-טק. בנתה מערכת של מצלמות שמותקנות באולם הספורט (בהתחלה הם פעלו בעיקר במגרשי טניס) – המתעדת את האימון של השחקן מחמש זוויות שונות בו זמנית. המערכת מאפשרת למאמן לעצור ולתת הערות און-ליין ולהראות לשחקנים בעיניים במה שגו. כמו כן, המערכת כוללת אופציה להעלות את האימונים לרשת – מה שכמובן מאפשר שיתוף רחב יותר של האימון וקבלת חוות דעת רבות יותר. אפשר לקרוא לזה מגרשים חכמים. 

כיום המערכת של PlaySight שהוקמה על ידי יבגני חזנוב, יורם בנצור, חן שחר וד"ר איל שניידר מותאמת כבר ל-22 ענפים שונים ביניהם כדורגל, כדורסל, היאבקות, הוקי, איגרוף ועוד. בין המשקיעים בחברה נמצאות אגדות טניס דוגמת פיט סמפראס, נובאק ג'וקוביץ' ובילי ג'ין קינג ובין לקוחותיה נמצאות אלופת ה-NBA טורונטו ראפטורס, גולדן סטייט ווריורס, אלופת אנגליה בכדורגל מנצ'סטר סיטי, ליגת ה-NBA ואיגוד הטניס האמריקאי. 

"כשהבת של יבגני חזנוב החלה לשחק טניס, הבנו שיש פער גדול מאוד בין איך מאמנים טייסי קרב לבין איך שמאמנים שחקנים ואתלטים ושיש שוק ענק עם צורך גדול מאוד למוצר. ספורט הוא תחום מרתק, מעניין וחיובי, שמאפשר גם לתת חזרה לקהילה ו-PlaySight אפשרה לנו כצוות לשלב את העבודה מצד אחד והאהבה שלנו לספורט מהצד השני, דבר שהוא משותף לעובדים ולמשקיעים בחברה", אומר חן שחר, מנכ"ל החברה.

מהי הטכנולוגיה של PlaySight? 

אחת השאיפות של החברה היא לחבר בשנים הקרובות לא רק את המאמנים והספורטאים אל הנתונים מהמגרש אלא גם את הקהל הרחב. בנוסף למערכת המצלמות הנייחת של PlaySight, הנפרשת במגרשי ספורט שונים, פיתחה החברה מערכת מצלמות ניידת, שניתנת להתקנה זמנית באירועי ספורט ניידים, כדוגמת משחקי כדורסל רחוב של FIBA הנערכים מדי שנה בקרוב ל-30 מקומות שונים בעולם, "התקציב בישראל קטן יותר מאשר במדינות המובילות בספורט העולמי", מודה שחר, "עם זאת אנחנו רואים יותר ויותר קבוצות שמאמצות את הטכנולוגיה. אנחנו לא חושבים שחברות ספורט-טק צריכות להחליף את האמצעים המסורתיים בספורט אלא פשוט לשפר אותם ולעזור למאמנים ולשופטים לעשות את עבודתם בצורה טובה יותר".

חברה מצליחה נוספת שזכתה במספר פרסים על פיתוחיה היא WSC Sports שהוקמה ב-2011 על ידי המנכ"ל דניאל שיכמן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי אביב ארנון, סמנכ"ל הטכנולוגיות שמוליק יפה וסמנכ"ל התפעול חי גל. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שמייצרת ומפיצה סרטוני ספורט מותאמים אישית לכל פלטפורמה ולכל אוהד ספורט - באופן אוטומטי ובזמן אמת. לדוגמה, באמצעות הפלטפורמה של החברה, ניתן ליצור תקציר הכולל רק את ההחמצות הגדולות במשחק כדורגל מסוים או לחלופין לרכז את כל ההטבעות של שחקן כדורסל ספציפי. 

ל-WSC Sports יש לקוחות מענפי ספורט שונים: ליגת ה-NBA, הליגה הגרמנית בכדורגל, אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס, סבב ה-PGA בגולף, ליגת הקריקט האוסטרלית וגם גופי שידור גדולים כמו Bleacher Report ו-Warner Media. אחד מפיתוחיה המשמעותיים של החברה, הוא Facebook Messenger Video chatbot – מערכת ייחודית שפותחה עבור ליגת ה-NBA, במטרה לאפשר לכל אוהד לייצר סרטון בעמוד הפייסבוק של הליגה בהתאם להעדפותיו ורצונותיו. רק לאחרונה הודיעה החברה על מינויו של דיוויד סטרן, מי שהיה הקומישינר (הנשיא) האגדי של ה-NBA, כיועץ לחברה. 

חברת BlazePod פועלת בתחום שיפור הביצועים באימון. החברה יצרה מערכת המורכבת מסט פודים (לחצנים) שנשלטים על ידי אפליקציה ייעודית ומפעילים את הספורטאי באמצעות חיווי של אורות – מה שמעניק לאימון מימד משחקי ובו בעת משפר את ביצועיו של המתאמן בכל הקשור לזמן תגובה, מהירות, יציבה וזריזות. 

המערכת מאפשרת למתאמן להרכיב לעצמו תכנית אישית, ליצור תרגילים או לבחור מתוך רשימת תרגילים שמתעדכנת באופן שוטף באפליקציה. BlazePod היא שיתוף פעולה של היזם יניב שניידרמן, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו וירון שרים, איש ספורט שהקים את קמפוס שיאים באוניברסיטת תל-אביב וניהל מתחם כושר בראשון לציון. 

המוצר של BlazePod מתאים לסוגים שונים של ספורטאים כמו כדורסלנים, כדורגלנים, טניסאים, ג'ודוקא וגם לכאלו שעורכים אימוני כושרי אישיים דוגמת אימוני סטודיו וחדר כושר. לקוח פוטנציאלי מעניין שכבר הביע התעניינות במוצר הוא צבא ארצות הברית ששוקל לשלבו באימוני הכושר של החיילים. 

RSPCT הישראלית פיתחה טכנולוגיה ממוקדת לשיפור הקליעה בכדורסל המתבססת על שיטות של צלפים בצבא וקלעים אולימפיים. במסגרת המיזם פותחה מערכת המאפשרת לאמוד את דיוק הקליעה, לבחון את ביצועיו של כל שחקן ולשפר דיוק. המוצר מופנה גם לאוהדים שיכולים לעקוב בזמן אמת אחרי מקבץ קליעות של שחקנים ולנתח את ביצועיהם. 

הטכנולוגיה של RSPCT מבוססת על מערכת חיישנים המותקנת על לוח הסל ומסונכרנת עם אפליקציה ייעודית המאפשרת ביצוע אנליזה והפקת סטטיסטיקה של הקליעות – וכמובן שיתוף של המידע עם משתמשים אחרים. המיזם הוקם ב-2015 בידי האחים אורן וליאור מורבצ'יק , אליהם חבר אורן שדה. אחד מהמשקיעים בחברה הוא אורן יוגב, לא במפתיע אוהד כדורסל וקלע בנבחרת ישראל בעברו. "החלום במשך שנים היה לחבר את שני העולמות", אמר אורן מורבצ'יק, "קליעה היא המרכיב הבסיסי בכדורסל – המוצר שלנו מודד אותו בצורה איכותית". 

המערכת אף מנתחת את זווית הזריקה של השחקן ובכך מתיימרת לנבא האם יקלע את הקליעה הבאה, ומה עליו לתקן כדי לקלוע. "ההנחה שלנו היא שגם לשחקנים ברמות הכי גבוהות בעולם יש מה לשפר בקליעה שלהם, אנחנו נותנים להם ארגז כלים כדי למצות את הכישרון ולמאמן אפשרות לתקשר טוב יותר עם השחקן ולעקוב אחריו מרחוק", הוסיף מורבצ'יק. 

המערכת של RSPCT אכן נכנסה לשימוש אצל קבוצות ושחקני NBA דוגמת ג'יי ג'יי רדיק וכריס פול והיא שואפת לפנות גם לשוק הפרטי, כך שכל שחקן כדורסל חובב בכל רמה יוכל לעשות בה שימוש. "מתודולוגיית האימון יכולה להשתנות. האימונים יכולים להיות הרבה יותר תכליתיים", מתייחס מורבצ'יק לשינוי שהוא מקווה שהמוצר שלו יביא לענף, "אימון קליעות שמורכב מזריקות רבות אל הסל יכול להיות מוחלף באימון של סטים קצרים של עשר זריקות תוך בחינה של המקבץ באמצעים טכנולוגיים". 

הפיתוח של Pic2Go אולי לא יגרום לכם לרוץ מהר יותר, אבל הוא יהפוך את הריצה שלכם לחווייתית. החברה שהוקמה ב-2010 מאפשרת שיתוף תמונות מאירועי ריצה ורכיבה באמצעות טכנולוגיית תיוג ייחודית המבוסס על הברקוד שנמצא על מספר החזה של המשתתף. לפני כשנתיים החברה כיסתה קרוב לחצי מיליון מתחרים ב-650 מרוצים ב-40 מדינות. חברות ענק כמו Red Bull, Samsung, Saucony ואחרות המעניקות חסות למרוצים גדולים ברחבי העולם משתמשות בשירותיה של Pic2Go. "טכנולוגיה תורמת בין השאר להעשרת החוויה, אני יכול להעיד שבמרוצים בארץ כבר התחולל מהפך בעניין הזה", אומר איתן חפץ, מנכ"ל החברה. 

Tokabot פונה פחות לספורטאים עצמם ויותר לקהל האוהדים. החברה פיתחה פלטפורמה המאפשרת סוגים שונים של אינטרקציות בזמן צפייה באירועי ספורט. "אם לדוגמה השופט שורק פנדל או יש איזשהו אירוע מעורר מחלוקת – אנו מזהים את הסיטואציה ובזמן אמת מתקשרים עם האוהדים באמצעות שאלות על המתרחש והעשרתם בסטטיסטיקה רלוונטית", מסביר יניב לוין שהקים את החברה יחד עם אילן לייזגולד. 

שווי השוק של החברה נאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה ולוין צופה עתיד ורוד שמבוסס על שיתופי פעולה נוספים לצד אלה שכבר קיימים, "אנחנו פעילים מאוד בגרמניה. עבדנו בשנה האחרונה עם כמה מארגוני הספורט הגדולים באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, כמו למשל ההתאחדות הגרמנית וחברת ההימורים Bwin. בנוסף, קיבלנו השקעה מעיתון ה-Bild הגרמני, שנחשב לאחד העיתונים הגדולים בעולם ואנחנו מתחילים בהטמעה של הטכנולוגיה שלנו במדור הספורט של העיתון", הוא אומר. 

התחנה הראשונה עבור חברות ספורט-טק ישראליות היא תוכנית האצה, מה שמכונה בעגה המקצועית אקסלרטור. מדובר במעין תוכנית חממה שמעניקה לחברה הצעירה את הכלים כדי לפתח את המוצר.

אקסלרטור לדוגמה מתחום הספורט-טק היא HYPE Sports Innovation שהוקמה ב-2015 על ידי שלושה שותפים: אמיר רווה, ד"ר אילן הדר וברנד ווהלר ומהווה כר פורה עבור למעלה מ-11 אלף סטארט-אפים ו-13 מאיצים. "אנחנו בוחרים רק את המיזמים המעניינים, המתקדמים והמבוססים ביותר, כך שרק מי שיש לו מוצר מוכח ועובד, יוכל להתקבל למאיץ שלנו", מסביר רווה, "לשם הדוגמה, אנו חתומים על הסכמים עם חברות בינלאומיות כמו אדידס, אסיקס, ספולדינג והמעגל רק הולך ומתרחב. קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי, ארסנל ופ.צ. קלן מליגות הכדורגל הבכירות באירופה, מבינות שלא רק שהן מרוויחות בפן הביצועי וההישגי, אלא גם מחזירות השקעה כספית במיזמים שונים אותם הן מפעילות. זו מגמה הולכת וגוברת ואפשר לראות את זה בעיקר באמצעות רשת הפייסבוק שחתמה על שידור הפרמייר ליג ליבשת אסיה ובאמצעות אמזון שחתמה על שידור אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס בחשבון הטוויטר שלה". 

שיתוף פעולה ייחודי של Hype הוא עם מכבי חיפה – במסגרתו חברות שישתתפו בתוכנית החממה שלה יבחנו את המוצרים שלהם בעזרת המועדון. "ישנן כמה סיבות להשקת תוכנית כזו", מסביר יזהר קישון, מנהל תחום החדשנות במכבי חיפה ומפרט, "שיפור מקצוענות השחקנים וחיזוקם. אנחנו רוצים להיות מועדון שיחשוף את השחקנים שלו לטכנולוגיות נכונות ומוכחות. מעבר לכך, התוכנית מאפשרת באמצעות טכנולוגיות חדישות שיפור והידוק הקשר של המועדון עם הקהל. אנחנו רוצים לחזק ולסייע לתעשיית טכנולוגיית הספורט".