שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חשש להיעלמות כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת
    ה"אורגיה הגדולה ביותר בעולם" תיפגע? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים - כמו שינויי אקלים או זיהומים שונים במים

    ייתכן ששמורת האלמוגים במפרץ אילת תיפגע בשנים הבאות, בשל שינוי האקלים: חוקרים באוניברסיטת תל אביב חשפו שיבוש של אירועי הרבייה של אלמוגים במפרץ אילת - אירועים מסיביים המסונכרנים על ידי תיאום מדויק ביותר בין מגוון גורמים סביבתיים. בנוסף הם מצאו כי חלק מהמינים כמעט שאינם מעמידים צאצאים. החוקרים סבורים כי ייתכן שהשיבוש נגרם על ידי שינויים בגורמים סביבתיים - כמו שינויי אקלים או בשל זיהומים שונים במים. החוקרים מביעים חשש כי לאורך זמן עלולה הפגיעה ברבייה להוות איום משמעותי על עצם קיומן של אוכלוסיות אלמוגים רבות ברחבי העולם. המחקר התפרסם הערב (יום ה') בכתב העת היוקרתי Science, שהקדיש את שער המגזין למחקר הישראלי.

     

    שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה (צילום: תום שלזינגר)
    שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה(צילום: תום שלזינגר)

    תקריב של אלמוג בעת שחרור צברים אדמדמים של תאי זרע וביציות, אשר ייסחפו עם הזרמים עד אשר תא זרע יפגוש ביצית בגוף המים, יפרה אותה, וחיים חדשים ייווצרו (צילום: תום שלזינגר)
    תקריב של אלמוג בעת שחרור צברים אדמדמים של תאי זרע וביציות, אשר ייסחפו עם הזרמים עד אשר תא זרע יפגוש ביצית בגוף המים, יפרה אותה, וחיים חדשים ייווצרו(צילום: תום שלזינגר)

     

    אז איך אלמוגים מתרבים? "אירועי הרבייה של האלמוגים היו לשם דבר בקרב חוקרים וחובבי טבע ימי, ואף כונו 'האורגיה הגדולה ביותר בעולם'", מספר שלזינגר. "מדובר באירוע קצר, בן דקות אחדות בלבד, שמתרחש רק פעם בשנה: אלפי אלמוגים לאורך מאות קילומטרים של שוניות משחררים לים בו-זמנית כמויות עצומות של ביציות ותאי זרע, שמפרים אלו את אלו. התזמון המושלם של האירוע נסמך על סנכרון מדויק ביותר בין מספר גורמים בסביבה כמו לדוגמה: טמפרטורת מי הים, עוצמת קרינת השמש, הרוח, מופע הירח ושעת שקיעת השמש, והשינויים העונתיים החלים בהם. אנחנו רצינו לבחון אם השינויים המהירים המתרחשים כיום בסביבה הימית משפיעים על הצלחת הרבייה, שכמו בכל בעל חיים אחר, בה תלוי עתידם של האלמוגים".

     

    חלקו הראשון של המחקר, שאותו הובילו פרופ' יוסי לויה והדוקטורנט תום שלזינגר מבית הספר לזואולוגיה, כלל סקרי-שטח ליליים מתחת לפני הים בעונת הרבייה העיקרית של האלמוגים שנערך בין שעתיים וחצי לחמש שעות וחצי מדי לילה בחודשים יוני עד ספטמבר, לאורך ארבע שנים, מ-2015 עד 2018. ובסך הכול סקר השטח נערך במשך 225 לילות.

    תקריב של אלמוג בעת שחרור צברים אדמדמים של תאי זרע וביציות, אשר ייסחפו עם הזרמים עד אשר תא זרע יפגוש ביצית בגוף המים, יפרה אותה, וחיים חדשים ייווצרו (צילום: תום שלזינגר)
    תקריב של אלמוג בעת שחרור צברים אדמדמים של תאי זרע וביציות, אשר ייסחפו עם הזרמים עד אשר תא זרע יפגוש ביצית בגוף המים, יפרה אותה, וחיים חדשים ייווצרו(צילום: תום שלזינגר)

    אלמוגי אבן בשחרור מסיבי של צברי ביציות-תאי זרע אדמדמים. תופעת הרבייה הזו באלמוגים, המכונה 'ספונינג' מתרחשת בדרך כלל רק פעם בשנה; בחודש מסוים, בלילה ספציפי בחודש ובשעה מדויקת, אך שינויים סביבתיים משבשים את סנכרון אירוע רבייתי זה (צילום: תום שלזינגר)
    אלמוגי אבן בשחרור מסיבי של צברי ביציות-תאי זרע אדמדמים. תופעת הרבייה הזו באלמוגים, המכונה 'ספונינג' מתרחשת בדרך כלל רק פעם בשנה; בחודש מסוים, בלילה ספציפי בחודש ובשעה מדויקת, אך שינויים סביבתיים משבשים את סנכרון אירוע רבייתי זה(צילום: תום שלזינגר)

     

    כך עקבו החוקרים אחר אירועי הרבייה של כל אחד ממיני האלמוגים בשטח, וספרו כמה פרטים מכל מין משתתפים באירוע בכל לילה - כלומר פולטים תאי זרע או ביציות למים. "מצאנו שבמספר מינים השתבש סנכרון הרבייה לחלוטין", העיד שלזינגר. "לפני כמה עשורים תועדו במפרץ אילת אירועי רבייה קצרים וממוקדים, שהתרחשו בלילות ספציפיים וקבועים בשנה. היום אותם אירועים נפרסים על פרקי זמן ממושכים, לפעמים עד חודשיים. כלומר, כמעט בכל לילה, מספר מועט של פרטים משחרר ביציות ותאי זרע - חלק מהמושבות פלטו את כל הזרעים והביציות, חלקן פלטו רק חלק, ואחרות לא השתתפו כלל באירוע". כדי לספק מבט מעמיק יותר על התופעה, החליטו החוקרים לבחון אותה גם במעבדה.

     

    לצורך המחקר במעבדה, אספו החוקרים דגימות אלמוגים מאתרים שונים במפרץ אילת בזמנים שונים לאורך עונת הרבייה, במהלך ארבע שנות המחקר. הם בחנו את הדגימות על פי ארבעה מדדים: גודל הביציות המעיד על מידת בשלותן, מספר הביציות בכל פוליפ (פוליפ הינו יחידת הבניין הבסיסית הקטנה ביותר של מושבות האלמוגים), אחוז הפוליפים הפוריים בכל מושבת אלמוגים, ואחוז המושבות הפוריות באוכלוסייה כולה.

    תמונת השער של כתב העת  Science
    תמונת השער של כתב העת Science

     

    "מצאנו שיבושים בסנכרון בכל המדדים ובכל הרמות - הפוליפ, המושבה ואוכלוסיית האלמוגים כולה", אומר פרופ' לויה. "עדיין איננו יודעים מה בדיוק גורם לשיבושים, אך ייתכן שהם נגרמו על ידי שינויי אקלים, כדוגמת התחממות מי הים (מי מפרץ אילת מתחממים בקצב של כ-0.31 מעלות צלזיוס לעשור) או זיהומים שונים שיצר האדם".

     

    כדי לבחון את השפעת השיבוש בתזמון על מידת הצלחת הרבייה ביצעו החוקרים מעקב אחר חלקות מסומנות בשונית הטבעית. בשנת 2015 הם מיפו את אלפי האלמוגים בחלקות אלו, ובשנים הבאות נעזרו בסקרים ובצילום ברזולוציה גבוהה כדי לעקוב אחר השינויים במינים שונים של אלמוגים - תמותה בהשוואה להתיישבות של אלמוגים צעירים חדשים. שלזינגר אמר: "למראית עין מצבה הנוכחי של חברת האלמוגים במפרץ אילת הוא טוב, ובכל שנה מגויסים לשונית אלמוגים רבים חדשים, אך מצאנו הבדלים גדולים בין מינים שונים של אלמוגים. במינים שבהם נצפה חוסר סנכרון באירועי הרבייה, התגלה גם חסר משמעותי בדורות חדשים של אלמוגים צעירים. למעשה, נראה שחלק מהמינים כלל אינם מצליחים להעמיד דורות חדשים כבר מספר שנים, דבר המעמיד בסכנה את עתיד המין כולו".

     

    פרופ' לויה סיכם: "המחקר שלנו מהווה קול קורא לחוקרי שוניות אלמוגים בכל העולם להמשיך ולחקור את התופעה שחשפנו במפרץ אילת, ולבדוק מהם הגורמים לשיבוש. מוטלת עלינו האחריות לזהות בדרך זו אוכלוסיות אלמוגים, אשר למראית עין הן בריאות ומשגשגות, אך למעשה ייתכן שהן על סף קריסה בשל היעדר דור המשך. עלינו לנקוט בכל הצעדים האפשריים, שימנעו המשך של הפגיעה הקשה בשוניות האלמוגים, המהוות בית גידול חיוני גם למינים רבים אחרים, ויוצרות את המגוון הביולוגי הגדול ביותר בסביבה הימית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: תום שלזינגר
    תקריב של אלמוג בעת שחרור צברים אדמדמים של תאי זרע וביציות
    צילום: תום שלזינגר
    מומלצים