כשליש לא יגיעו לקלפי: איך מעלים את אחוז ההצבעה?

בחירות 2019 סבב ב' מגיעות לישורת האחרונה ולצד האנשים שבטוחים למי יצביעו או אלו שעדיין מתלבטים, יש גם כ-30 אחוזים מבעלי זכות הבחירה שלא יגיעו לקלפי ב-17 בספטמבר ויבחרו שלא לבחור. אחוז ההצבעה בבחירות בחודש אפריל האחרון עמד על 68.5% ומומחים מעריכים כי האחוז הזה יירד עוד יותר ביום שלישי הבא.

כל העדכונים על בחירות 2019 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet

דרור זיכרמן בן ה-34, נכה צה"ל שכמעט ואיבד את חייו בפיגוע במחסום בטול כרם בשנת 2005, אומר כי הוא לא יגיע לקלפי. "אין לי למי להצביע", אמר דרור, "בבחירות הקודמות הצבעתי 'זהות' בגלל שהזדהיתי עם עמדות הקפיטליזם, השוק החופשי וארץ ישראל השלמה. כל חיי הצבעתי ימין ולכן 'זהות' הייתה האופציה היחידה מבחינתי. כיום יש רק 'לא ביבי, כן ביבי'. אין דעות על כלום, אז אין לי למי להצביע. בבחירות הקרובות לא אממש את זכות ההצבעה שלי".

דביר איילת השחר, סטודנט למשחק בניסן נתיב, טוען כי לו "יש את הפריבילגיה שלא להצביע" ואומר: "לא רק שיש לי את הזכות לוותר על הזכות - אני גם מוותר עליה. אני לא הולך להצביע מהסיבה הנורא פשוטה שאני לא מוכן להשתתף במעגל הקללות והריבים של המפלגות אחת מול השנייה - זה נראה לי בזוי".

"הימין מקלל את השמאל, השמאל מקלל את הימין ובסופו של דבר הפוליטיקאים רק מפלגים אותנו, את העם. הלוואי ונקום לעתיד עם אנשים שבאמת רוצים לשנות ולא רק להוריד את הבן אדם שמולם", הוסיף.

68.5% אחוזים מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות האחרונות, כמעט ארבעה אחוזים פחות מבחירות 2015 - אז הצביעו 72.3% אחוזים מבעלי זכות ההצבעה. אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת לאורך למעלה מ-50 שנותיה הראשונות של המדינה, ב-15 מערכות בחירות, עמדו על למעלה מ-80 אחוזים. לעומת זאת, בשש מערכות הבחירות האחרונות הנתון צונח ועומד בממוצע על כ-67%.

אז איך מעלים את אחוז ההצבעה?

פרופ' גדעון רהט מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שמי שלא מצביע עושה זאת כי הוא חש סוג מסוים של ניכור. "יש דברים שמשפיעים על הצבעה ואחד מהם זה עייפות של הבוחרים. כשיש שלוש מערכות בחירות בשנה (שתיים לכנסת ואחת לרשויות המקומיות, א.ש.) אז אתה יכול לצפות לעייפות", מסביר פרופ' רהט את הסיבה העיקרית בעיניו לכך שאחוז ההצבעה צפוי להיות נמוך יותר ב-17 בספטמבר. "במדינות שבהן יש הרבה הצבעות (בפרק זמן קצר, א.ש.), שזה לא ישראל לרוב - בה יש מרווחים יפים - אז יש פחות הצבעה".

לפי פרופסור רהט, הדרך להעלות את אחוזי ההצבעה בבחירות אפשרית דרך שינוי בכמה נושאים, כשכותרת הגג של כולם היא נגישות. "הצבת קלפי בשדה התעופה", מסביר רהט את אחת האפשרויות. "מי שיוצא לחו"ל ולא חוזר עד יום הבחירות, מראה את כרטיס הטיסה, יצביע במעטפה כפולה".

בנוסף, הוא מציע שהקונסוליות בחו"ל ייפתחו להצבעה לא רק לדיפלומטים או לשליחים רשמיים. אלמנט משמעותי נוסף בנגישות קשור לפן הפנים-ארצי. "אני יודע שהיום יש לאנשים דרך לעבוד על המערכת ולהצביע לא בקלפי שלהם, צריך להפוך את זה לרשמי - שאתה יכול להצביע בכל קלפי", אומר פרופ' רהט.

בכל הנוגע לרעיון של חובת הצבעה, שאותו מנסה לקדם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, רהט טוען כי זו דרישה מוגזמת. עם זאת, יש צעד פחות חריף שניתן לבצע לדבריו: "לשקול אם אנחנו רוצים להתנות את יום השבתון בזה שהגעת לקלפי, גם אם תזרוק פתק לבן אבל לפחות שהצבעת. זו מחשבה שצריך לחשוב עליה. אתה משאיר לאנשים את האופציה לא להשתתף אבל הם ישלמו על זה מחיר".

פרופסור יוסי שיין, ראש ביה"ס לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, מוסיף כי הפוטנציאל הראשוני של כל "יום בוחר" נמוך ממאה אחוזים, שכן כעשרה אחוזים מהרשומים בפנקס הבוחרים לא נמצאים בישראל ביום הבחירות.

"ההנחה שלוקחים בחשבון שעשירית מבעלי זכות ההצבעה לא נמצאים בארץ על בסיס כמעט קבוע, ואם לא קבוע אז הם בלימודים וכדומה", אמר פרופ' שיין. לדבריו, העלאת אחוז ההצבעה קשורה בעיקרה בקהילתיות ובתחושת דחיפות בקרב המצביעים: "הקהילתיות זה כשהקהילה עצמה מגייסת. חרדים, דתיים-לאומיים, הקיבוצים בזמנו, ישובים קהילתיים - הם הרבה יותר מגויסים".

בעוד ועדת הבחירות המרכזית מממנת ומקדמת בכלי התקשורת וברשתות החברתיות קמפיין פרסום שאומר לבוחרים כי "אין לכם זכות לוותר על הזכות", יש גם אנשים טובים שלוקחים יוזמה ואחדים מהם מחפשים באופן עצמאי, אזרחי ובלתי מפלגתי להעלות את אחוז החסימה.

מיזם "מצביעים 70%" שעלה לרשת רק בתחילת החודש שם לעצמו למטרה להעלות את אחוז ההצבעה באמצעות שיתוף פעולה שמתחיל לצבור תאוצה עם בתי עסק שונים. הרעיון פשוט: צאו להצביע, צלמו את עצמכם באתר הקלפי ותשלמו רק 70% מערך העסקה בבתי העסק הנבחרים.

באתר המיזם נכתב: "בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית באחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. מהותה של דמוקרטיה היא בהשתתפות אקטיבית בבחירת נציגי הציבור. אחוזי הצבעה נמוכים מובילים לפגיעה ביכולת נבחרי הציבור למשול ולהוביל מהלכים משמעותיים למען הבוחרים והעם בישראל".