שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "לאדניהו אשר על הבית": נחשפה בולה מממלכת יהודה
    הארכיאולוג אלי שוקרון, שניהל את החפירה, אמר: "הבולה הוחתמה על ידי ראש השרים בבית המלוכה בממלכת יהודה ואין ספק כי מדובר בממצא בעל חשיבות רבה"

     

     

    התגלתה בולה בת 2,600 שנה בעיר דוד    (עמית בן עטר, באדיבות עיר דוד)

    התגלתה בולה בת 2,600 שנה בעיר דוד    (עמית בן עטר, באדיבות עיר דוד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בולה שעליה כתוב בכתב עברי קדום "לאדניהו אשר על הבית" נחשפה צפונית לעיר דוד. על הבולה, המתוארכת למאה השביעית לפני הספירה, מופיע למעשה תיאור התפקיד הבכיר ביותר בחצר המלך בממלכת יהודה של אותם ימים.

     

    הארכיאולוג אלי שוקרון, שניהל את החפירה, אמר: "זו הפעם הראשונה שהתגלתה בירושלים בולה מהסוג הזה במסגרת חפירה ארכיאולוגית. הבולה הוחתמה על ידי ראש השרים בבית המלוכה בממלכת יהודה ואין ספק כי מדובר בממצא בעל חשיבות רבה".

     

    טביעת חותם (בולה)
    טביעת חותם (בולה) "לאדניהו אשר על הבית"(צילום: אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד )

    המונח "אשר על הבית" מתאר את התפקיד הבכיר ביותר בהיררכיה המלכותית בממלכת יהודה וישראל והוא מופיע לראשונה ברשימת שרי שלמה. תפקיד זה מוזכר בתנ"ך בהתייחס למספר דמויות בעלות השפעה ניכרת בממלכה והוא מתאר שר בכיר שהיה מקורב מאוד למלך.

     

    כך, למשל, מוזכר "עבדיהו אשר על הבית", בספר מלכים א', כמי שכיהן בתפקיד זה בממלכת ישראל, תחת שלטונו של המלך אחאב בתקופתו של אליהו הנביא. במסגרת כהונתו בתפקיד, פעל עבדיהו נגד איזבל בניהול הממלכה ואף הציל 100 נביאים לאחר שהחביאם במערה.

     

    כמו כן, בתפקיד זה כיהן בממלכת יהודה בתקופת חזקיהו המלך גם "אליקים בן חלקיהו אשר על הבית". על פי המתואר בספר ישעיהו, ניהל אליקים משא ומתן עם רבשקה, אחד משריו של סנחריב מלך אשור, אשר איים לכבוש את ירושלים.

    טביעת חותם (בולה)
    טביעת חותם (בולה) "לאדניהו אשר על הבית"(צילום: אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד )

     

    את השם "אדניה(ו)" המופיע על הבולה, נושאות שלוש דמויות תנ"כיות: שם זה היה שייך לאחד מבניו של דוד המלך כמוזכר בספר מלכים: "וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה". (מלכים א', ב', י"ג). כמו כן הוא נזכר כאחד הלוויים בימי יהושפט "וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם, שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ... וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ" (דברי הימים ב', י"ז, ח'), וכאחד מראשי העם בימי נחמיה: "רָאשֵׁי, הָעָם... אֲדֹנִיָּה בִגְוַי, עָדִין". (נחמיה, י, י"ז).

     

    למעשה, כבר לפני כ-150 שנה, התגלתה לא הרחק מעיר דוד, במדרון המזרחי של נחל הקדרון, מערת קבורה ועליה הכתובת הפותחת במילים: "זאת קבורת ..יהו אשר על הבית". תחילתו של השם נמחקה, אולם כתובת זו מתוארכת אף היא למאה השביעית לפני הספירה, בדומה לבולה. כתובת הקבורה התגלתה על ידי הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו וחקירתה ופיענוחה הושלמו על ידי פרופ' נחמן אביגד כ-80 שנה לאחר גילויה.

     

    מקורה של הבולה, שגודלה כסנטימטר, בעפר שהוצא מחפירה שהתקיימה ביסודות הכותל בשנת 2013, אולם רק לפני כשלושה שבועות היא נחשפה במסגרת פרויקט סינון העפר בגן הלאומי עמק צורים, על ידי בתיה אופן, מתנדבת בשירות לאומי בעמק צורים. אופן תיארה את רגעי חשיפת הממצא: "שפכתי למסננת דלי של עפר, התחלתי לשטוף אותו תחת זרם של מים, ופתאום בתוך העפר זיהיתי חתיכה קטנה של טין בצבע שחור. מיד הבנתי שזו בולה והייתה התרגשות מאוד מאוד גדולה. בשבילי, להחזיק ביד ממצא כל כך משמעותי מלפני 2,600 שנה, מתקופת ממלכת יהודה, זה דבר מדהים".

     

    טביעות החותם - הבולות - הן פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים, והן נועדו לשמור על המכתבים סגורים בדרך ליעדם. הבולה תוצג לראשונה לקהל הרחב ביום חמישי הקרוב בגן הלאומי עיר דוד במסגרת כנס "מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה" - הכנס הארכיאולוגי ה-20 של עיר דוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד
    הבולה שתגלתה
    צילום: אליהו ינאי, באדיבות עיר דוד
    מומלצים