ספין המצלמות בא לכסות על הסיפוח
שוב מכתיבים את סדר היום לפוליטיקאים ולתקשורת. במקום לדאוג לעתידה של ישראל כיהודית ודמוקרטית, כולם מתעסקים בשטות שברור שלא תיושם
כבר יותר מ-40 שנה, מאז 1977, מספרים לנו על הפשיזם שעומד בפתח. הדמוקרטיה בסכנה. או שהיא כבר הגיעה לקצה. יש כאלה שמספרים לנו שהפשיזם כבר בשלטון, ואיך זה שלא ראינו. יש כאלה שמרחיקים עד גרמניה של שנות ה-30 ומדברים על "תהליכים". יש כאלה שהפכו את קריאות האזהרה לפרנסה לא רעה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בימים האחרונים אלה היו המצלמות. הנה לנו עוד הוכחה לסוף הדמוקרטיה. טעות. זו הוכחה רק לדבר אחד: בנימין נתניהו הוא גאון פוליטי. שוב הוא הצליח לבלבל את כל מתנגדיו. שוב הוא הצליח להכתיב סדר יום. שוב עסקו תוכניות האקטואליה, במינון שנע בין 70 ל-90%, בסוגייה אחת ויחידה. והעם רואה את הברקים והרעמים ולא מבין על מה הרעש ועל מה המהומה. השתגעתם שם, אתם בפוליטיקה ובתקשורת? מצלמות? וכי זה הולך להיות הקש שישבור את גב הדמוקרטיה? הרי המלצה על הצבת מצלמות הושמעה כבר ב-2013 על ידי שופט העליון אליקים רובינשטיין, שכיהן אז כיו"ר ועדת הבחירות. ומצלמות ממוקמות כמעט בכל פינה ברחבי המדינה. דווקא בקלפיות הן יחסלו את הדמוקרטיה?
בעיתוי ובנסיבות שבהן עלתה ההצעה ‑ ברור שצריך להתנגד לה. אבל מלכתחילה היה צריך להיות ברור שהמצלמות הן לא יותר מספין פוליטי שנועד לקבוע סדר יום למערכת הבחירות. הספין הצליח. מצלמות לא יהיו. אתמול (יום ב') נפלה ההצעה בדיון המקדים בוועדה המסדרת של הכנסת. המציל הלאומי, אביגדור ליברמן, שינה עמדה והחליט לא לאפשר לנתניהו לממש את היוזמה.
אבל התמונה לא השתנתה. משום שנתניהו, פעם נוספת, גנב את ההצגה. ועם כל חוסר הכבוד ליוזמה, את הזעקות על "סוף הדמוקרטיה" כדאי לשמור לאירועים קצת יותר רציניים. משום שמרוב צעקות מיותרות אנחנו עוסקים בהרדמה עצמית לקראת מהלכים שעלולים לסכן באמת את הדמוקרטיה ואת החזון הציוני.
סיפוח, במתכונת שאליה מוביל חלק מהימין, מסוכן לקיומה של מדינה יהודית ולמדינה דמוקרטית הרבה יותר מיוזמת המצלמות. נתניהו לא מתלהב מסיפוח. יותר מעשור הוא ראש ממשלה ‑ וסיפוח לא היה. אבל הוא אדם לחיץ. הוא הולך ימינה. הוא נכנע עוד ועוד לחרדים ופגע באינטרסים לאומיים. וכמו שהוא נכנע למשה גפני וליעקב ליצמן, כך הוא עלול להיכנע גם למשה פייגלין ובצלאל סמוטריץ'. ואם חלילה ייכנסו הכהניסטים לכנסת ‑ גם להם הוא ייכנע.
זה כבר קורה. גם בלי הכרזה על סיפוח יש חיזוק של ההתיישבות היהודית מחוץ לגושים. כך יוצרים מציאות דו-לאומית. כך מחסלים את המדינה היהודית. זו הסכנה האמיתית. ולסכנה הזאת נוספה עוד הצהרה על סיפוח, שנתניהו השמיע רק לפני שבוע אבל היא לא זכתה אפילו למאית מהעיסוק ביוזמת המצלמות.
מדוע זו הצלחה אדירה של נתניהו, בלי שום קשר לשאלה אם החוק יחוקק? משום שכשליש ממצביעי הליכוד, ייתכן שיותר, מתנגדים לסיפוח. הם ציונים. הם לאומיים. הם לא מחבבים את השמאל. אבל הם בעד מדינה יהודית ונגד מדינה דו-לאומית. הם מצביעים לליכוד יותר בגלל ההליכה של השמאל הציוני שמאלה ולא בגין תמיכה בארץ ישראל השלמה. אבל בעניין המצלמות, כמו ברוב הנושאים שקשורים לפסטיבל הגעוואלד של "סוף הדמוקרטיה", הם מרגישים שעובדים עליהם.
והם צודקים. משום שמדובר בניפוח היסטרי תוך שיתוף פעולה של רבים בתקשורת ומתנגדי נתניהו. וגם התגבורת של בני בגין ודן מרידור לפסטיבל הזה - לא רק שלא עוזרת, אלא דוחפת לזרועות הליכוד. וכך, במקום לדבר עם מצביעי הימין המתון על הסכנות האמיתיות משלטון נתניהו, מתמכרים לעוד שום כלום של סוף הדמוקרטיה.
נותר עוד שבוע לבחירות. הליכוד, במצוות המנהיג הכל-יכול, יודע שלאחר הכישלון אתמול הסיכויים שחוק המצלמות יעבור זעירים עד אפסיים. ואם בכל זאת יעבור - ייפסל על ידי בג"ץ. וגם אם לא ייפסל ‑ יש יותר סיכויים שהחוק ידרבן מצביעים במגזר הערבי להגיע לקלפיות, כפי שעלה מסקר שביצעה חברת סטאט-נט רק בימים האחרונים. אבל המטרה כבר הושגה. נתניהו הציב דחליל, ופסטיבל "קץ הדמוקרטיה" זכה לכוחות מחודשים. זה טוב לנתניהו. זה רע לישראל.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
