שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוגגת עשור לגירושים
    כשהייתי נשואה לא היה לי מושג שיש מציאות אחרת, מדהימה ומטורפת. חייתי בתוך בועת נישואים שבודדה אותנו מהיקום שהתנהל במקביל. גאיה קורן מספרת על ההחלטה להתגרש ועל החיים שהתחילה מחדש
    לא יכול להיות תאריך יותר סימבולי לחגיגת עשור לגירושיי מאשר יום שישי ה-13. רק מישהי עם הומור מקאברי, שעל המדפים מסודרים אצלה ספרי בישול בוהקים מחוסר שימוש לצד כתביו של סטיבן קינג, יכולה למצוא את השילוב הזה כל כך משעשע. "יום אסוני הוא יום ששוני" מעולם לא היה מדויק יותר.

     

    התחתנתי בגיל 26, בטוחה שאני ילדה גדולה שמבינה את העולם, אבל מה באמת הבנתי? ידעתי שזה לא נורמלי לריב כל כך הרבה ואז לשתוק, אבל חשבתי שככה זה אצל כולם, כי זה מה שזוגות נשואים פלוס ילדים קטנים עושים, לא?

     

    כשחשבתי על גירושים, המוח עשה סלטות לאחור והנפיק לי סיבות מטופשות, שנראו לי הגיוניות להפליא, ונשארתי. בכל פעם נסדק בי עוד משהו, אבל החזקתי את עצמי כמו זכוכית מחוסמת, לא להתנפץ ברעש, שלא ישמעו, שלא יידעו, ובמילא ככה זה אצל כולם.

     

    ההחלטה, כדרכן של כל ההחלטות שלי, עשתה את דרכה באיטיות, אבל כשהגיעה לצוק הכי גבוה ומפחיד פשוט קפצה ראש בלי לבדוק מה קורה למטה. נשברתי. החתיכות שלי התפזרו בתהום. כל יום היה יום שישי ה-13. במשך שנה וחצי אספתי את עצמי, הדבקתי, לפעמים החלקים לא התאימו, פירקתי ושוב הדבקתי. מרחתי בין הסדקים שכבת זהב כמו שהיפנים עושים, ובניתי את עצמי מחדש, אחרת, חזקה, נוצצת. לא מושלמת, אבל שלמה עם ההחלטה ועם החיים החדשים שמחכים לי.

     

    זוג במריבה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    לעוד טורים של גאיה

    חופשה משפחתית בפרק ב'

    כשיש משפחה אבל אין זוגיות

    למה הם לא מתחילים איתך, לפני שאת מפסיקה לרצות

     

    מאושרת בבחירות לי

    כשהייתי נשואה לא היה לי מושג שיש מציאות אחרת, מדהימה ומטורפת. חייתי בתוך בועת נישואים שבודדה אותנו מהיקום שהתנהל במקביל. כולם היו שם חייזרים בעיניי, הכל היה גרנדיוזי, המסיבות, החיזורים, הדייטים, הגברים שהתלהבו ובאותה נשימה נעלמו, החברות שהתרחקו ואלו שבאו, הילדים שפילסו את מקומם, הזמן שלי עם עצמי.

     

    הרגשתי כמו אליס בארץ הפלאות. תשומת הלב שהייתה כל כך חסרה לי התמלאה עד שהכלי שלי היה מלא עד גדותיו. וכשכבר לא הייתי צריכה שאחרים יאשרו את טיב קיומי ביקום הזה, התחלתי להתבונן פנימה. ראיתי את כל הטעויות שעשיתי, חמלתי ומחלתי לעצמי, הבנתי שזה חלק ממסע המלכה שלי בדרך אל האושר.

     

    לפני כמה זמן אירחתי נשים גרושות למטרת מינגלינג ואחת מהן הודיעה לי שאני לא שייכת לקבוצה (שאני הקמתי...), מפני שאני בזוגיות. "את כבר לא גרושה", היא הודיעה לי בחגיגיות. "להיפך", תיקנתי אותה, "אני אפילו עוד יותר גרושה באושר".

     

    אני מאושרת בבחירות שלי, בשינוי שחוללתי, בתובנות שהפנמתי. אני מאושרת שבחרתי בעצמאות, אני מאושרת שלא נשארתי נשואה "לטובת הילדים", כי זה לא לטובתם להישאר בבית כועס. אני מאושרת שמצאתי בן זוג שאוהב אותי למרות ובגלל הפגמים שלי, ואני מאושרת לאהוב אותו בחזרה למרות שזה לא פשוט לשים את הלב על השולחן כשהוא חשוף ופועם.

     

    13 נחשב למספר מזל ביהדות. המזל שלי הוא שבחרתי להיות אמיצה, נולדתי מחדש והוכחתי שאין דבר כזה "ככה זה אצל כולם", כי כולם זה אנשים אחרים ואני לא רוצה לחיות חיים אחרים, אלא את החיים שלי. אולי לא הכל חומות של תקווה, אבל גם לא הכל מיזרי ודספריישן.

     

    שלך,

    גאיה קורן. מנחת הסדנה אני מלכה גרושה באושר , מנטורית להערכה עצמית , ועיתונאית בידיעות אחרונות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים