שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      ההדחה של ארה"ב – ממש לא הפתעה / תוכן גולשים
      כולם יצאו מגדרם אחרי ה"סנסציה" באליפות העולם, אבל שכחו דבר אחד: צרפת היא נבחרת טובה יותר מהחבורה המאולתרת של גרג פופוביץ'. ההפתעה האמיתית הייתה שסרביה לא עברה את רבע הגמר

      ארה"ב נחלה הפסד ראשון במשחק רשמי זה 13 שנים, והעולם יצא מגדרו. התגובות ברשת והכותרות העיתונים לא איחרו לבוא, כשכולם נזעקים ומזדעזעים מ"הסנסציה" ומהכישלון הענק. אחד מכתבי הכדורסל המוכרים בארה"ב, ביל סימונס, צייץ שהוא "התעורר משינה ועדיין לא מאמין למה שרואות עיניו".

       

      אז בואו ניכנס קצת לפרופורציה. צרפת היא אחת הנבחרות היותר מוכשרות של הטריקולור בשנים האחרונות, וכמעט כל שחקני החמישייה הראשונה שלה הם שחקני מפתח בקבוצות. מולה עמדה נבחרת אמריקאית שלא שיכנעה גם במשחקי ההכנה או בפתיחה של הטורניר, וכמעט הפסידה כמה פעמים. היא הורכבה משחקנים שרובם לא היו נכנסים גם לחמישייה השישית או השביעית בטיבה ב־NBA, ולכן כל הקרדיט מגיע לצרפתים. אין צורך לעשות דרמה מהפסד של שחקני ליגיון המילואים האמריקאי.

       

      שחקני נבחרת ארה
      שחקני נבחרת ארה"ב(צילום: FIBA.COM)

       

      האליפות סיפקה הפתעות אמיתיות אחרות. סרביה, שעל פי רוב הפרשנים הייתה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לקחת את הזהב, לא עברה אפילו את רבע הגמר. כך גם נבחרות איכותיות ומפחידות לא פחות, עם סגלים טובים מהסגל האמריקאי הנוכחי, כמו ליטא, ברזיל, ויוון, שבה משחק אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם – יאניס אנדטוקומבו.

       

      אחת הסיבות המרכזיות היא שהכדורסל השתנה והפך למהיר הרבה יותר. זה כדורסל של גארדים, של ריצה, של כינון ישיר ושיגורי טילים בליסטיים מרחוק, של אחוזי הקליעה לשלוש. השחקים האילו הם הבוסים על הפרקט. שחקני פנים איכותיים ומוכשרים ככל שיהיו הם אולי תוספת נחמדה לרוסטר של הסגל, אבל ממש לא אלה שיביאו את הניצחון. אתה מפציץ או שאתה לא קיים! נבחרות מפתיעות כמו ארגנטינה, צרפת ואוסטרליה וכמובן ספרד, הביאו פשוט את הגארדים המוכשרים והמתאימים ביותר.

       

      אנחנו חיים בתוך עולם תקשורתי שבו הכותרת הרבה פעמים מביכה או יוצרת דרמה מיותרת כדי להצדיק את עצמה, ולא באמת משקפת את מה שקורה במציאות. דומה הדבר להכרזות המטופשות לאחר הזכייה של רפאל נדאל באליפות ארה"ב ובגראנד סלאם ה־19 שלו: "הנה, הוא עוד שנייה הוא עובר את רוג'ר פדרר".

       

      נדאל טניסאי ענק, אחד הגדולים בהיסטוריה, אבל מספר טורנירי גראנד סלאם איננו המדד היחידי בהשוואה של מי הטניסאי הגדול בכל הזמנים. יש עוד הרבה טורנירים נחשבים בסבב, או למשל מספר השבועות שטניסאי החזיק במקום הראשון בדירוג. גם יש דברים שרק פדרר מסוגל לעשות בגיל 38. נדיר, למשל, לראות ספורטאי ברמות האלה שמצליח לשפר את המשחק שלו ברוב האלמנטים אחרי גיל 35. פדרר עשה זאת. האם אתם יכולים לומר את אותו הדבר על נדאל?

       

      הנקודה היא שההפסד של ארה"ב באליפות בסין הוא בסך הכול הפסד צפוי, והדרמה מיותרת. אל תתנו לכותרות לבלבל אתכם!

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים