שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם נחירות באמת פוגעות בשינה? הממצאים המפתיעים
    חוקרים שבדקו עשרות מתנדבים, מצאו את התשובה לשאלה האם הנחירות אכן מונעות שינה עמוקה ורציפה, ועד כמה הן גורמות לעייפות בבוקר שאחרי. גם החוקרים הופתעו מהתוצאות

    אם גם חדר השינה שלכם נשמע כמו נגרייה, אתם לא לבד. אבל חוץ מבן או בת הזוג שישנים לצד הנוחר וסובלים מהפרעות בשנת הלילה, האם הנחירות פוגעות גם בנוחר עצמו?

     

    עד כה מקובלת הייתה ההנחה שהנוחרים סובלים מעשרות אם לא מאות הפסקות ברצף השינה, אבל מחקר חדש מגלה דברים אחרים לגמרי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת האמריקני לאף אוזן גרון Otolaryngology.

     

    מחקרים שבוצעו בעבר, קבעו כי אנשים הנוחרים בלילה, סובלים מישנוניות במהלך הבוקר שאחרי, עקב שיבוש בשינה. עם זאת, המחקרים לא הבדילו בין אנשים עם נחירות רגילות, לבין אלה הסובלים מדום נשימה בשינה - מצב שונה לחלוטין וחמור הגורם להפסקות נשימה, עייפות, יתר לחץ דם ופגיעות גופניות נוספות.

     

    קיראו עוד:

    מחקר: נוחרים בלילה? הסיכון שלכם לשבץ מוחי עולה

    בלי ניתוח: 7 דרכים להפסיק לתמיד את הנחירות

    7 צמחי מרפא שיגרמו לך להפסיק לנחור בשינה

     

     


    הנחירות גם לא השפיעו על משך השינה או על תדירות היקיצות במהלך הלילה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הנחירות גם לא השפיעו על משך השינה או על תדירות היקיצות במהלך הלילה(צילום: shutterstock)

     

    המחקר החדש כלל תחילה 235 אנשים הסובלים מהפרעות שינה והגיעו לבדיקה במעבדת שינה במכון השיקום בטורונטו. כל הנבדקים היו מחוברים למיקרופון זעיר על פניהם, שתיעד את תדירות הנחירות שלהם. למחרת, התבקשו הנבדקים לדרג עד כמה הם חשים בעייפות.

     

    מתוך הנבדקים הוצאו אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה, ובסופו של דבר נותרו במחקר 74 משתתפים שחולקו לשלוש קבוצות, על פי תדירות הנחירות בשינה. הקבוצה עם תדירות הנחירות הנמוכה ביותר כללה פחות מ-100 נחירות בשעה, האמצעית כללה אלה שנוחרים בין 100 ל-235 פעמים בשעה, והקבוצה השלישית כללה מעל 350 נחירות בשעה.

     

    איכות השינה וכמותה נמדדו באמצעות מכשיר הקרוי פוליסומנוגרפיה, המשמש לאבחון הפרעות שינה באמצעות תיעוד גלי המוח, הדופק ותנועות העיניים. הנבדקים התבקשו ביום שאחרי, לדרג את מידת העייפות או הנמנום שלהם בסולם של עד 24. ציון של פחות מ-10, משמעותו שהמשתתף חש ישנוניות יתר במהלך היום.

     

    התוצאות הראו כי אלה שנחרו הרבה, לא היו עייפים יותר ממשתתפים אחרים. הנחירות גם לא השפיעו על משך השינה או על תדירות היקיצות במהלך הלילה.

     

    החוקרים סיכמו את הממצאים: "נחירות פשוטות נפוצות הרבה יותר באוכלוסיה מאשר דום נשימה בשינה, אך השפעתן על מבנה השינה ועל הישנוניות לא נצפתה במחקר".

     

      ( )

    נחירות: כך נגרם הרעש

    על פי ההערכות, אחד מכל 3 גברים ואחת מכל 4 נשים נוחרים כל לילה או לפחות כמעט כל לילה. למה זה קורה? השינה כוללת ריפיון שרירים. מדובר לא רק בשרירי הצוואר, הגב, הגפיים והעפעפיים שצונחות מטה, אלא גם בשריר הלשון הצונח לאחור יחד עם שרירים נוספים בגרון ובצוואר. בשעה שאנו שואפים ונושפים, האוויר חולף מבעד לרקמות הרפויות, וגורם להם להתנודד, תנודות המשמיעות צלילים. אלה הן הנחירות.

      

    כמה גורמים מגבירים את הסיכון לסבול מנחירות, אחד מהם הוא השמנת יתר. במצב כזה, ישנה יותר רקמה שומנית בבסיס הלשון ובחלק העליון של הגרון, התופסים יותר מקום ולעיתים דוחקים שרירים ומצרים עוד יותר את מעבר האוויר.

     

    גם שתיית אלכוהול עשויה לגרור לריפיון שרירים בדרכי האוויר, כך שכניסת ויציאת האוויר מלווה באותן רעידות הגורמות לקול הנחירה. תופעת הנחירות שכיחה מאוד אצל מעשנים, בעקבות תהליכים דלקתיים ובצקתיים בלוע ובצוואר.

     

    לנחירות יש גם סיבות רפואיות. אחת מהן היא סטיית מחיצת אף. המחיצה מפרידה בין הנחיריים. כאשר קיימת סטייה שלה, ישנה חסימה של כניסת ויציאת האוויר דרך האף, הגברת לחץ במעבר האוויר וקולות נחירה.

     

    נחירות אופייניות גם למי שסובל מצניחה של הענבל – אותה רקמה רירית התלויה במעמקי הלוע. כאשר הענבל ארוך או רפוי, הוא מגביר את הסיכון לנחירות.

     

    גם לגיל יש תרומה משמעותית לנחירות: במהלך השנים הרקמות הופכות למתוחות פחות והשרירים נעשים רפויים יותר. בעוד שבזמן ערנות קיים מתח שרירים מספיק כדי למנוע את התמוטטות צינור האוויר, בעת השינה, השרירים נעשים רפים יותר והרקמות צונחות. אז בא לידי ביטוי רעש הנחירה.

     

    לשון גדולה היא סיבה נוספת לחסימת מעבר האוויר וליצירת רעש הנחירה. גם מחלות שבהן קיימות חולשת שרירים או חולשה של הסיבים האלסטיים תורמות לנחירות, כמו גם מחלות שבהן קיימת השמנה ניכרת, למשל עקב טיפול ממושך בסטרואידים, תת תפקוד של בלוטת התריס ועוד.

     

    בעבר גם היה מקובל לחשוב שאף סתום הוא גורם נחירה משמעותי, אך התברר שאף סתום כגורם יחיד, לא מהווה גורם משמעותי בהפקת רעש הנחירה. פתיחת מעברי האף עשויה להפחית ב-10% את עוצמת הנחירה, אך לא פותרת את הנחירות עצמן.

     

    הטיפול היעיל בנחירות

    1. הפחיתו במשקל: עודף משקל הוא אחד הגורמים המרכזיים לנחירות, וירידה במשקל עשויה להפחית את עוצמת הנחירות, תדירותן ואפילו להעלימן כליל.

     

    2. שנו על הבטן: שינה על הגב או על הצד מגבירים את הסיכון לנחירות, משום שהדבר מסייע לרקמות לצנוח אל תוך מעברי האוויר ולגרום לרעש הנחירה.

     

    3. מסכת CPAP: מדובר במסכה מגושמת שמזרימה אוויר בלחץ גבוה מהלחץ שגורם לחסימת הנשימה. כך מוחדר למעשה אוויר 'בכוח' אל קנה הנשימה, ומשם לריאות. המסכה מאפשרת לנשום באופן תקין בזמן השינה ויוצרת הבדל דרמטי באיכות השינה, אך היא לא נוחה, לא אסתטית, יוצרת רעשים, וגם לא מרפאת: נוחר שיפסיק לחבוש את המסכה בשינה ימשיך לסבול מנחירות.

     

    המסכה מאפשרת לנשום באופן תקין בזמן השינה. cpap (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המסכה מאפשרת לנשום באופן תקין בזמן השינה. cpap(צילום: shutterstock)

     

    4. סד לילה: מתקן שמאפשר לפה להישאר מעט פתוח, בעודו דוחק את הלשון מספר מילימטרים קדימה. המתקן עשוי להביא להפחתה מסוימת בעוצמת הנחירה, אך הוא לא יעלים את הבעיה לחלוטין. חסרון נוסף הוא שמרבית המתנסים מתקשים מאוד להסתדר עם הסד, ואף סובלים מרפלקס הקאה (גאג רפלקס).

     

    5. טיפול בגלי רדיו: יוצר צלקת בלוע באמצעות שימוש בטמפרטורות של 50 עד 80 מעלות, וכתוצאה מכך החך מתקשה והופך לפחות רפוי, פחות גמיש ופחות מרעיש. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית ואורך כעשר דקות, ללא סיבוכים משמעותיים.

     

    אצל חלק מהמטופלים יש לחזור על הפעולה אחרי כחודשיים. אצל עד 30% מהמטופלים קיימת חזרה של הנחירה כעבור חמש שנים מהטיפול, ואז ניתן לחזור על הפעולה. במקרה של א', כאמור, הטיפול לא עזר.

     

    6. קידום בסיס הלשון: קיימות כמה אפשרויות ניתוחיות שמקדמות את בסיס הלשון, כך שמעבר האוויר גדל. אחת השיטות הנפוצות היא משיכת בסיס הלשון. מדובר בניתוח שאורך כשעה, לא גורם לסיבוכים משמעותיים, אך עלול לגרום לקשיים קלים בהיגוי ובבליעה בשבועות הראשונים.

     

    אפשרות נוספת היא ניתוח לקידום הלשון כולה קדימה. זהו ניתוח גדול שכרוך בהזזת הלסת קדימה. הוא אורך כמה שעות תחת הרדמה כללית ואחריו מאושפז המנותח ביחידה לטיפול נמרץ לשם השגחה במשך כיממה. הניתוח נחשב למורכב, אך מתברר שהוא היעיל ביותר לפתרון בעיית חסימת לשון.

     

    7. קיצור הענבל: פרוצדורה כירורגית המתבצעת בהרדמה מקומית ואורכת מספר דקות. סיבוכים אפשריים, אם כי לרוב זמניים, כוללים בעיית היגוי באותיות כמו ל', ע' וק'. מכיוון שהענבל מהווה שסתום קטן בין חלל האף לפה, אחרי הסרתו ייתכן שכמות קטנה מהשתייה או המזון יעברו לחלל האף.

     

    צפו: זה המתקן שעשוי למנוע נחירות

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    איך הנחירות משפיעות על השינה?
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים