שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בזכות קצה זרת: שוחזרו פניו של האדם הדניסובי
    פריצת הדרך של קבוצת החוקרים מהאוניברסיטה העברית מספקת הצצה ראשונה לאנטומיה של קבוצת האדם המסתורית, שעד היום איש לא ידע כיצד נראתה

     

     

    כך שוחזרו פניו של האדם הדניסובני    (באדיבות מעיין הראל)

    כך שוחזרו פניו של האדם הדניסובני    (באדיבות מעיין הראל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    כך נראה האדם הדניסובי, שנכחד לפני עשרות אלפי שנים: חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים שיחזרו את פניו של האדם הדניסובי באמצעות קצה זרת שהתגלה ב-2010 במערה בסיביר. המחקר, שבו תצלום של הפנים המשוחזרות, פורסם הערב (יום ה') במגזין הנחשב Cell ואף נבחר להופיע בשער כתב העת.

     

    הפנים ששוחזרו (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    הפנים ששוחזרו(צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

    פסל בדמות האדם הדניסובי (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    פסל בדמות האדם הדניסובי(צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

     

    עד לפני כמה עשרות אלפי שנים חיו ברחבי העולם קבוצות בני אדם נוספות, במקביל לאדם המודרני. אחת הידועות שבקבוצות אלו היא הניאנדרתלים, שעליהם הצטבר במרוצת השנים ידע גנטי ואנטומי רב בזכות השרידים המרובים שנמצאו ברחבי אירופה ואסיה. קבוצת בני אדם אחרת, ידועה הרבה פחות, שנתגלתה לפני פחות מעשור ומסקרנת חוקרים מרגע גילויה נקראת הדניסובים. מדובר בבני אדם שחיו בסיביר ובמזרח אסיה, ונכחדו לפני לא יותר מ- 50,000 שנים.

     

    הדניסובים הם קבוצת האדם היחידה עד כה שנתגלתה והוגדרה אך ורק באמצעות דנ"א, בעוד שכל קבוצות האדם האחרות התגלו על סמך מחקר אנטומי של עצמותיהן. בשל העובדה שאוסף ממצאי הדניסובים מסתכם במספר זעום של ממצאים - שלוש שיניים, לסת תחתונה וקצה זרת שהתגלו ב-2010 במערת דניסובה שבסיביר - רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור למראה של בני אדם אלה. מניתוח הדנ"א הדניסובי התברר כי בני אדם אלה התערבבו עם אבות אבותיהם של אנשים שחיים כיום באיי האוקיינוס השקט, באוסטרליה ובמזרח אסיה. זאת ועוד, דנ"א דניסובי הוא זה שכנראה סייע לטיבטים להסתגל לחיים בגובה ולאסקימואים לחיות באזור הקוטב.

    גולגולת של האדם הדניסובי (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    גולגולת של האדם הדניסובי(צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

    גולגולת של אדם בן זמננו (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    גולגולת של אדם בן זמננו(צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

    בעבר, פיתחה קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' לירן כרמל ופרופ' ערן משורר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שיטה שמאפשרת להבין אילו גנים עבדו בצורה שונה בדניסובים, בניאנדרתלים ובבני אדם מודרניים. המחקר החדש מתבסס על שיטה זו, ובו פרופ' כרמל, ד״ר גוכמן (היום פוסט-דוקטורנט בסטנפורד), ושותפים נוספים פיתחו שיטה חדשה ופורצת דרך שמאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות.

     

    על מנת להראות את יעילות השיטה, הראו החוקרים תחילה שהיא משחזרת בדיוק גבוה את האנטומיה המוכרת של הניאנדרתל וקופי שימפנזה. לאחר שהוכח שהיא מדויקת, הופעלה השיטה גם על גנום האדם הדניסובי. כך, לראשונה אי פעם, נבנה פרופיל אנטומי מלא של האדם הדניסובי, וסופקה הצצה לאנטומיה של קבוצה מסתורית זו. כל זאת נעשה אך ורק בהסתמך על דנ"א שהופק מקצה הזרת הדניסובית.

    פרופ' לירן כרמל  (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)
    פרופ' לירן כרמל (צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL)

    ד"ר דוד גוכמן (צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)
    ד"ר דוד גוכמן(צילום: דוברות האוניברסיטה העברית)

     

    פרופ' לירן כרמל אמר: "במאמר הצלחנו לאתר 56 תכונות אנטומיות המאפיינות את האדם הדניסובי. בתכונות רבות הם מזכירים את הניאנדרתלים, בין היתר במצחם המשוך אחורה, פניהם המאורכות והאגן הגדול שלהם, אבל סיקרנו אותנו במיוחד התכונות הקיצוניות והייחודיות לדניסובים כגון קשת השיניים שלהם שהייתה ארוכה מאוד וגולגולתם הרחבה באופן מיוחד. האם תכונות אלו יכולות לשפוך אור על אורח חיי האדם הדניסובי? האם הן יכולות להסביר כיצד שרד בתנאים הקיצוניים באזור סיביר? הדרך עוד ארוכה עד שנענה על שאלות אלה, אבל המחקר שלנו פותח צוהר חשוב להבנת ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני אדם זו לסביבתה, ושופך אור על תכונות שמייחדות אותנו ומבדילות ביננו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו".

     

    ד"ר דוד גוכמן הוסיף: "אחד הרגעים המשמחים בפרויקט היה כשמספר שבועות לאחר ששלחנו את המאמר לעיתון, קבוצה אחרת פרסמה לראשונה לסת של אדם דניסובי. בדקנו את מבנה הלסת למול המודל האנטומי ששחזרנו מהדנ"א והיא תאמה אותו במדויק! וכך, מבלי שתכננו זאת בכלל, קיבלנו אישור נוסף ובלתי תלוי ליכולת של השיטה לשחזר פרופיל אנטומי באמצעות לא יותר מאשר מעט דנ״א מקצה זרת".

     

    בין השותפים למחקר, פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מאוניברסיטת ת"א, ופרופ' תומאס מרקס-בונט מאוניברסיטת ברצלונה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL
    הפנים ששוחזרו
    צילום: באדיבות מעיין הראל ו-CELL
    מומלצים