הסירוב להסדרים, ההרשעה והביקורת: מסתמן - שחם יערער לעליון

שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב לא רק הרשיעו אתמול (ב') את ניסו שחם בעבירות של מרמה והפרת אמונים והטרדה מינית, בנוסף לעבירת המעשה המגונה שבה כבר הורשע בעבר - הם גם לא חסכו ממנו ביקורת קשה בהכרעת הדין.

שחם סירב לכל הסדר טיעון בעבר, ואמנם זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו בבית משפט השלום. אלא שכבר בדיון קודם בערעור הבהירו לו השופטים גיליה רביד, מרים דיסקין ומרדכי לוי כי הם "מוצאים טעם ברוב הטענות המשפטיות שטענה המדינה בערעורה".

לכן הציעו ששחם יסכים לקבלת הערעור על הרשעתו בעבירה של מרמה הפרת אמונים, והם ימליצו בפני המדינה לסגת מערעורה לגבי הפרשה השביעית (שעוסקת בהטרדה מינית), ויסכימו "להסתפק בעונש שלא יכלול כליאה, אלא יבוצע על דרך של עבודות שירות". אלא ששחם סירב, וכעת בית משפט השלום בתל אביב הוא שיגזור את דינו.

שחם יפנה ככל הנראה לערכאה העליונה – בית משפט העליון. בעבר הסביר לתוכנית "המקור" את איך הוא רואה הדברים: "אם אורשע במשהו שלא עשיתי - יהיה לי פחות נורא אם אודה במשהו שלא עשיתי".

ניסו שחם (צילום: מוטי קמחי)

מהאישום ועד הזיכוי ברוב העבירות

שחם, קצין שנמנה עם סגל הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, שכיהן בתפקידו האחרון בדרגת ניצב, הואשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בגין התנהלותו ומכלול מעשיו במסגרת שמונה פרשות שונות. במשך למעלה מחמש שנים בהן שימש, בין היתר, כסגן מפקד וכמפקד מחוז ירושלים.

בכתב האישום נטען כי שחם יצר וניהל שלא כדין קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שוטרות זוטרות שהיו כפופות אליו – במישרין או בעקיפין - תוך שמירת קיומם בסוד, בניגוד לדין ולכללים החלים עליו. הקשרים החריגים, שכללו התקשרויות טלפוניות אינטנסיביות, מפגשים מיניים מזדמנים וקשר אינטימי ממושך, התקיימו הן במהלך שגרת העבודה של שחם והשוטרות והן מחוצה לה.

עוד נטען, כי את חלק מהשוטרות הכיר שחם לאחר שמתוקף תפקידו וסמכויותיו הגיעו להכרעתו, כדבר שבשגרה, בקשות שונות שלהן, ושעבורן היו בעלות משמעות רבה

בנוסף, בגין שלוש הפרשות הואשם שחם בשתי עבירות של מעשה מגונה בשתי שוטרות זוטרות – האחת, שלא בהסכמה, והשנייה, בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות, וכן, בעבירה של הטרדה מינית של שוטרת נוספת תוך ניצול יחסי מרות.

אלא שכאמור, ב-24 באפריל 2018 הרשיע שופט בית משפט השלום בני שגיא את שחם בעבירה אחת של מעשה מגונה - וזיכה אותו מכול יתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בשבע הפרשות האחרות. הוא השית עליו שישה חודשי מאסר על תנאי ו-240 שעות שירות לתועלת הציבור.

(צילום: מוטי קמחי)

הכרעת הדין והביקורת

אתמול, כאמור, מתח בית המשפט ביקורת חריפה כלפי שחם. השופטת מרים דיסקין כתבה: "על הפסול בקיומם של יחסים אינטימיים בין בכיר לכפיפה ניתן אף ללמוד ישירות מעדויותיהן של השוטרות, שמהן עולה כי אין המדובר ב'יחסים' במובן המקובל של הביטוי, אלא ב'יחסים מעוותים', שפערי הכוחות והסמכויות אופפים אותם ומקרינים עליהם".

"קיומם של יחסים אלו כשלעצמם", הוסיפה, "פוגע בחובת הנאמנות של עובד הציבור הבכיר הן לכפיפיו והן לציבור כולו ופוגעים בתפקוד התקין של השירות הציבורי ובתדמיתו נוכח החשש לפעולה במצב ניגוד עניינים".

עוד נכתב: "יש לתת את הדעת לרום מעמדו של שחם. שחם מילא תפקיד ביצועי רם-מעלה והשפעתו באותן שנים על השירות הציבורי ועל משטרת ישראל בכללה הייתה רבה ואף מכריעה במחוז ירושלים שעליו פיקד. נתונים היו בידיו סמכויות רבות ושיקול דעת רחב, לעיתים בלעדי, במגוון נושאים, לרבות כאלה הקשורים לתנאי השירות של השוטרות הזוטרות. בהתחשב במעמדו, שומה היה עליו להקפיד ואף ביתר שאת על כללי ההתנהלות המחייבים אותו באופן אישי כעובד ציבור".

השופטת המשיכה: "ההתנהגות המיוחסת לשחם מצביעה על הפרה חמורה של חובת האמון הנדרשת משוטר במדים".

"סיכומו של דבר", הוסיפה דיסקין, "הפער העצום בין שחם לשמונה השוטרות, מבחינת הגיל, המעמד, הסמכות, המרות והדרגה - מהווה 'קרקע להצמחת עשבים שוטים של ניצול לרעה של סמכות ומרות'.

"הקשר החריג בין שחם לשוטרות כלל התקשרויות טלפוניות אינטנסיביות, מפגשים מיניים מזדמנים וקשר אינטימי מתמשך – אשר התקיים הן במהלך שגרת עבודתם, לעיתים במשרדו של שחם, ברכבו או במתקן משטרתי – והן מחוצה לה, בביתו הפרטי, בבית אמו ובמקומות שונים בארץ. מאפיינים אלו מעידים כי מעשיו של שחם אינם בבחינת "טעות בשיקול דעת" או מעידה רגעית – אלא מהווים התנהלות שיטתית, ממושכת ופסולה, בעלת היבט פלילי.

"בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו, ניתן ואף ראוי לצבור אסופת ניגודי העניינים שבהם היה נתון שחם, אף אם היינו סבורים שאינם פליליים, כל אחד כשלעצמו, לכדי עבירה פלילית אחת של מרמה והפרת אמונים".

(צילום: מוטי קמחי)

פרקליטיו של שחם: "השוטרות העידו ושללו טענות בדבר ניצול"

עורכי דינו של שחם, בועז בן צור ודקלה סירקיס, מסרו בתגובה: "ליבת כתב האישום במקרה זה עסקה בעבירה של הפרת אמונים, ולא כללה טענות של ניצול יחסי מרות. גם עמדת התביעה, התואמת את הראיות, הייתה כי מערכות היחסים שקיים מר שחם היו מוסכמות. נזכיר, כי הליך זה נפתח ללא שקדמה לו ולו תלונה אחת. השוטרות העידו במח"ש על יחסים מוסכמים, ושללו טענות בדבר ניצול.

"למעשה, בעקבות חקירתן אף הגישו מספר שוטרות תביעה נזיקית נגד מח"ש. משום מה, קולן הברור לא נשמע בבית המשפט המחוזי. היום, בעקבות הכרעת הדין, אף יצרו השוטרות קשר עם מר שחם והביעו צער על התוצאה המשפטית שאליה הגיע בית המשפט.

"ואכן, הרשעתו של שחם היא שגיאה משפטית. יש להניח כי כאשר השאלה התקדימית שהוצגה בתיק זה תונח בפני בית המשפט העליון, התוצאה תשתנה - והזיכוי, שאליו הגיעה הערכאה הראשונה, יושב על כנו".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה: "החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לקבל את ערעור המדינה היא החלטה ראויה וחשובה. המשקפת את העמדה הנורמטיבית והמוסרית שחייבת להיות בכל מדינה מתוקנת ובכל משטרה מתוקנת.

התנהלות כזו משפיעה על כל סביבת העבודה ולכן לא יעלה על הדעת כי מקום עבודה, ובמיוחד מערכת אכיפת החוק תאפשר לקצין בכיר לנצל את תפקידו ומעמדו לממש את מאוויו המיניים עם שוטרות הכפופות לו.

חמורה ביותר העובדה ששחם גם קיים יחסים אינטימיים ובאותו הזמן קיבל החלטות בנוגע לעתיד השוטרות. זוהי התנהלות פסולה הפוגעת באופן קיצוני באמון הציבור במערכות אכיפת החוק".