למה לא יהיה לנו דור חמישי בסלולר בשנים הקרובות

הדור החמישי בתקשורת הסלולרית (5G) מתחיל לתפוס תאוצה: ברחבי העולם צצים בחודשים האחרונים מוקדי כיסוי של התקשורת הסופר-מהירה הזאת. ממש השבוע, דוגמה מקרית, משיקה חברת ורייזון האמריקאית רשת 5G בעיר ניו יורק. הרשת הזאת מצטרפת לכמה עשרות מוקדי 5G שכבר קיימים בארה"ב.
 

תמונה דומה אפשר לראות בבריטניה החל ממאי השנה, עם כמה עשרות רשתות בלונדון וערים מרכזיות נוספות. ומה זה לעומת שווייץ, שקיימים בה כבר 400 אזורי כיסוי 5G, דרום קוריאה עם 90% פרישה ומאות אלפי מנויים, וסין עם תמיכה ממשלתית מאסיבית בטכנולוגיה. מה אתם יודעים, אפילו כוויית מכוסה כולה בתקשורת 5G. 

הדור החמישי של התקשורת עובר השנה משלב ההייפ לשלב המימוש. שנים קראנו על טכנולוגיית התקשורת האולטרה-מהירה, עם נטפליקס באיכות סופר-גבוהה, מציאות רבודה לכל פועל ומשחקי מחשב בענן, אבל גם ובעיקר על תשתית חיונית לעולמות התעשייה הרובוטית המתקדמת, הבריאות הדיגיטלית, התחבורה האוטונומית, ערים חכמות ומיליארדי נקודות מידע וחיישני האינטרנט של הדברים (IoT).

עכשיו הטרפת הזו סוף סוף מצליחה להזיז את השוק העולמי והתחזית היא שעד 2022 מרבית תושבי המדינות המפותחות יהנו מגלישה ב-5G במהירויות שמתקרבות לגיגה-ביט בשנייה ועשויות להגיע גם לפי 100 מזה. אבל יש בעיה אחת: ישראל אינה אחת המדינות האלה. את המהפכה הזאת, איכשהו התחילו בלעדינו.

תמונת מצב, נכון להיום: המפעילות הסלולריות בישראל טרם השלימו את פרישת רשתות הדור הרביעי. משרד התקשורת פרסם ביוני השנה מכרז שנועד לעודד את הרחבת הדור הרביעי ובמקביל את פרישת רשתות הדור החמישי. לפי התחזית הכי אופטימית של המשרד, עד לסוף השנה ייבחרו הזוכים ובתחילת 2020 נראה פרישות ראשונות של דור חמישי בישראל. לפי התחזית הקודרת של מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, יואב הורוביץ, לא יהיה דור חמישי בישראל בעתיד הנראה לעין.

איך הגענו למצב שבו ישראל נותרת מאחור בזמן ששאר העולם מתקדם? הנה חמש סיבות לכך שלא יהיה לנו דור חמישי בחמש השנים הקרובות:

הבעיה המרכזית כיום היא מצבן העגום של המפעילות הסלולריות בישראל, שהולכות וצוברות הפסדים בשל תעריפי הסלולר הנמוכים בישראל. כל האצבעות המאשימות מופנות אל משה כחלון, מי שכשר התקשורת ב-2011 קצר תהילה בזכות רפורמה שהעמידה מתחרות חדשות מול שלוש החברות השמנות והמדושנות של אותם ימים: פלאפון, סלקום ואורנג'.

שמונה שנים מאוחר יותר המחיר העדכני בשוק ירד ל-15 שקלים בחודש תמורת חבילת שירותים כמעט ללא הגבלה והחברות נמצאות מתחת לסף הרווחיות. הבעלים המקוריים – שאול אלוביץ', נוחי דנקנר ואילן בן דב – מכרו את אחזקותיהם וגם המשקיע בפרטנר, חיים סבן, התייאש. 

יואב הורוביץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא, קיים סדרת פגישות לפני כמה חודשים עם כל הגורמים המעורבים בשוק התקשורת כדי להבין את הבעיות ומה נדרש מהממשלה. "התמונה שאני מקבל היא שכל המפעילות הסלולריות מדממות, כנראה מדממות למוות. אם זה תלוי בשוק הפרטי, לאף אחד אין חשק או יכולת להגדיל השקעות. האם היה נכון בזמנו לעשות מה שעשו עם החברות הסלולריות? אחת התיאוריות אומרת שכל מה שחסכנו אז, המדינה תשלם. אם אני משקיע גדול מהעולם, האם אני רוצה לשים כסף בעניין הזה? אני חושב שלא. כי מי ערב לי, שלא יגיע שר אוצר חברתי אחר ויחליט ש… בוא נראה מישהו מבטיח בפעם חמישית לחיים סבן, שהפעם יעמדו בהבטחות שלהם". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכיהן גם כשר התקשורת, מכיר היטב את התחום. שורה של נושאים בשוק התקשורת העסיקו אותו, אבל קידום תשתית 5G בישראל מעולם לא היה חלק מהאג’נדה שלו.

ההתעלמות של נתניהו מהנושא בולטת במיוחד על רקע התנהלותם של ראשי מדינות אחרות. קחו לדוגמה את דונלד טראמפ, שזיהה כאן מרוץ טכנולוגי מול סין, שמשול למרוץ לחלל או לגרעין. באפריל 2019 הוא הכריז כי "ארה"ב חייבת לנצח" במרוץ ל-5G והקים צוות משימה לאומי לנושא. הוא אישר תקציב של 20.4 מיליארד דולר לקידום הטכנולוגיה ורגולציה שמקצרת באופן דרסטי את התהליכים של פרישת רשתות 5G במדינה.

הסינים בכל מקרה כבר מקדימים את ארה"ב, והם רוצים לא פחות מטראמפ לנצח במרוץ הזה ולהשאיר אבק לאמריקאים. הם השקיעו תקציבים אדירים בפיתוח הטכנולוגיה וגם שלחו את ענקיות התקשורת הסיניות וואווי ו-ZTE להשתלט על העולם, כך לפחות משוכנע טראמפ. את ביקורו האחרון באירופה הוא ניצל כדי לנסות ולשכנע את תרזה מיי הבריטית ועמנואל מקרון הצרפתי לבטל הסכמים עם וואווי. מיי, אגב, פיטרה את שר התקשורת שלה, בעקבות הדלפות בעניין מדיניות התקשורת הבריטית.

על רקע הפעלתנות הגיאו-פוליטית הזו, היעדר העניין של נתניהו בדור החמישי מטריד במיוחד. לא תוכנית לאומית, לא מדיניות תקשורת, לא תקציבים לקידום הנושא. יכול להיות שאנחנו משעממים אותו.

שלושה מעגלים של חברות עסקיות מעורבים בדור החמישי: יצרניות השבבים, מרביתן אירופאיות ואמריקאיות, יצרניות תשתית התקשורת, בהן נוקיה ואריקסון הסקנדינביות, סמסונג הקוריאנית וגם וואווי ו-ZTE הסיניות, ומאות מפעילות סלולריות בעולם, שמשלמות סכומי עתק על הקמת רשתות ה-5G. חברות התשתית הן אלה שדוחפות את הטכנולוגיה בכל הכוח, מול הדרג הפוליטי והמקצועי ומול אמצעי התקשורת. הלקוחות שלהן הן חברות הסלולר, שמקוות להחזיר את השקעות המולטי-מיליונים שלהן מגביית תשלומים על שירותים ותכנים חדשים ומהירים.

חברות הסלולר בישראל, בהן פלאפון, סלקום ופרטנר, שהן המועמדות העיקריות להקמת רשתות 5G, ממעטות להתייחס לנושא והן גם סירבו לענות על שאלות לכתבה זו. מאחורי הקלעים יש משחק כיפופי ידיים מול משרד התקשורת והאוצר בניסיון לשפר את התנאים שהמדינה מציעה להן. ההכנסות בשוק הסלולר יורדות ברציפות שנה אחר שנה, סלקום מתכננת לפטר מאות עובדים ופלאפון מתמודדת עם שביתת עובדים על רקע פיטורים שביצעה. השקעה של מיליארד שקל ברשת דור 5 לא באה להן טוב עכשיו.

הנחת היסוד של משרד התקשורת, שאין מקום להקמת תשתית תקשורת חדשה לדור החמישי ויש לבססה על התשתית הקיימת, הופכת את כולנו לשבויים בידיהן של חברות חסרות מזומנים וחסרות יצר תחרות, שמקוות למיזוג, להתמוטטות של אחת מהן, או לנס. 

בשנים האחרונות, שהיו קריטיות לקבלת החלטות בעניין הדור החמישי, משרד התקשורת היטלטל בין שרים, מנכ"לים ומדיניות מזגזגת. לאחר ששלמה פילבר עזב את תפקיד המנכ"ל על רקע פרשת תיק 4000, מנהל את המשרד ביד רמה תת-אלוף (מיל') נתי כהן, שצנח לכס המנכ"ל הישר מתפקיד קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל. השרים בתקופתו - נתניהו, איוב קרא ודודי אמסלם - לא הפגינו עניין רב בתקשורת הדור החמישי, וכהן פועל למעשה בוואקום מבחינת מדיניות הממשלה.

הוא דווקא נשמע מרוצה: "בגדול, דרג מקצועי לא צריך מדיניות ממשלה. כשנכנסתי למשרד עשינו סדנה אסטרטגית, קבענו חזון, יעדים, כיווני פעולה מרכזיים, הבאתי לאישור השר והתקדמנו קדימה". תוכנית הפעולה של כהן הייתה פרסום "מכרז תדרים לדור 5", מכרז מתוחכם מבוסס תורת המשחקים, שמקצה תדרים לדור 4 בכלל, אבל אגב כך מעודד את החברות להיכנס לדור החמישי באמצעות הנחות, דחיית תשלומים ומענקי תמרוץ. הרבה מהדרישות המוקדמות של החברות קיבלו מענה. המכרז, שמנוהל על ידי טל אלימלך, מרכז ועדת המכרזים במשרד, פורסם ביוני ובחודש דצמבר הוא אמור להגיע להכרעה. האפשרויות נעות בין הצלחה מסחררת לבין כישלון מוחלט בלי מתמודדים שייגשו למכרז.

אלא שבהיעדר תוכנית ממשלתית, הפרויקט לא זכה בתעדוף ובתקציבים כמו בארה"ב, מה שמעיב על סיכויי הצלחתו. "האם למדינה יש עכשיו את הכסף להשקיע בזה?", שואל הורוביץ, "התשובה היא לא. אני לא רואה איך ישראל משקיעה כמה עשרות מיליארדי שקלים בסיפור הזה. אני לא רואה איך זה קורה בלי מעורבות של השוק פרטי, ובגלל שגם מעורבות של שוק פרטי כרגע לא רואים, אני לא רואה מעבר לדור חמש. אני מכבד ומעריך את כולם אבל אני לא רואה את זה קורה באופן מעשי".

"אני חושב שהחששות שיואב מעלה בצדק מביאים לידי ביטוי את המענה שאנחנו נותנים במכרז עצמו", אומר כהן, "לפעמים אתה צריך להבין איפה אתה נמצא ומה המגבלות שלך". כהן נשמע מסויג מעט: "אני די אופטימי שיהיו חברות שיגשו למכרז. אני גם חושב שאין ברירה. נכון שפוטנציאל ההשקעה של החברות בנקודת הזמן הזו הוא נמוך, אבל חברה שמסתכלת לטווח ארוך מבינה שדווקא בהפוך על הפוך, היא יכולה להפוך את עצמה לחברה הרבה יותר משמעותית מבחינת הטכנולוגיות אם היא תשקיע”.

ואחרי כל זה, גם אם תעריפי הסלולר היו בשיאם, למפעילות הסלולריות היה הר כסף פנוי להשקעה, חברת וואווי היתה פועלת רק ממניעים פילנתרופיים ודור חמש כבר היה נוקש על דלתותינו עכשיו, האם היינו אצים-רצים להצטרף לעולם התקשורת החדש? יכול להיות שכמה חששות היו עוצרים אותנו.

החשש הראשון הוא מיעוט הטלפונים עם טכנולוגיית 5G והמחירים הגבוהים של רובם. תחשבו על גלקסי S10 או נוט 10 בגרסת 5G שלהם, על וואווי פרו או מייט, על כמה דגמים של LG, שיאומי, סוני, וואן פלוס. הציבור אכן מגיב בינתיים בפיהוק: בתערוכת IFA בברלין בתחילת החודש היו רק חברות בודדות שהציגו יכולת 5G. אפל שהציגה לאחרונה את האייפון 11 לא טרחה לצייד אותו ב-5G. השוק הסיני מקבל בקרירות את מכשירי ה-5G של וואווי, ZTE, שיאומי וסמסונג, ומכירותיהם הגיעו לפחות מאחוז בודד בחודש אוגוסט האחרון.

החשש השני הוא הפרישה המצומצמת של רשתות 5G כיום, עם כיסוי לא רצוף שבהרבה מקרים מתפקד כמו דור רביעי לכל היותר. אבל החשש העיקרי כרגע הוא שאין הרבה מה לעשות עם טלפון 5G. השימושים והתכנים האמיתיים ביכולות הטכנולוגיה החדשה עוד לא הגיעו לשוק, אולי בגלל שעוד אין להם לקוחות.

ויש עוד חשש שמרחף באוויר: אימת הקרינה הסלולרית. פרישת רשתות 5G מחייבת התקנת כמות גדולה של אנטנות חדשות, יותר מאשר בדורות הקודמים, בעולם מחאת הסלולר מודל 2019 כבר בעיצומה, עם דרישה להרחקת התאים הסלולריים ממרכזי ערים ותביעות משפטיות נגד חברות הסלולר. אז האם אנחנו באמת רוצים דור חמישי כאן ועכשיו? מתברר שלא לגמרי.