לצאת מהכיתה ולשמח ילדים
תלמיד אחד שלימדה נפוז חטיב לפני יותר מ-20 שנה, גרם לה, זוכת "המורה של המדינה" של הסתדרות המורים, מפעל הפיס, "ידיעות אחרונות" ו-ynet, לשמח עשרות ילדים במרכז הרפואי שיבא
בשיתוף מפעל הפיס
הזכייה ב"מורה של המדינה" הביאה הרבה התרגשות לחייה של נפוז חטיב, אבל נדמה שדווקא היום, חודשים אחרי הזכייה עצמה ורגע לפני שמתחיל הפנינג שמחה שארגנה עמותת אשואק אלרביע לילדים המאושפזים במחלקת הילדים של בית החולים "שיבא" תל השומר, היא מתרגשת במיוחד. חטיב בחרה להעניק את המלגה ע"ס 15 אלף השקלים בהם זכתה כאחת מששת המורים של המדינה לעמותה והסיבה שבחרה דווקא בהם, מרגשת את כולם מסביב.
לפני יותר מ-20 שנה היתה חטיב מורה צעירה בבאר שבע. מנהל בית הספר בו לימדה ביקש שתלמד תלמיד בן 13, שחלה בסרטן, בביתו שברהט. תקופה ארוכה הגיעה חטיב באופן קבוע לביתו של תאופיק אבו זיאד והיחסים ביניהם ובין בני משפחתו העמיקו לקשר מרגש. "אני הייתי מורה צעירה שהגיעה לביתו של ילד חולה בתקופת טיפולים קשה ומצאתי נער אופטימי, סקרן, שמח ומצחיק". הקשר איתו ועם משפחתו היה חזק מאד, מספרת חטיב. בהמשך היא נישאה, עזבה את באר שבע וטסה עם בעלה לכמה שנות לימודים בארצות הברית. כששבו לארץ עברו לגור בצפון והקשר עם אבו זיאד ומשפחתו נותק.
חטיב גרה היום בדיר חנא שבגליל ומלמדת היסטוריה בחטיבת הביניים בעילוט. היא לימדה מאז מאות ואלפי תלמידים וכמורה שמאמינה בהיכרות הוליסטית, היא נוהגת לבקר את כל תלמידיה. על כל אלה זכתה בחודש יוני האחרון, עם עוד חמישה מורים מכל רחבי הארץ ב"מורה של המדינה" וקיבלה פרס כספי, מתנת מפעל הפיס, אותו התבקשה לתרום לעמותה שתבחר. המלגה היא חלק מקטגוריית פרס ייחודית אותה הוביל השנה לראשונה מפעל הפיס, ובמסגרתה זכו ששת המורים המצטיינים בזכות לתרום סכום של 15,000 שקלים לליעד סיוע היקר ללבם. מטרת הפרס היא לעודד את רוח הנתינה וההתנדבות בחברה הישראלית, למען יצירת מעגלי נתינה התורמים לפיתוחה של חברה ישראלית טובה, צודקת ושוויונית יותר.
בינתיים ברהט, קרא גבר צעיר על הזכייה שלה בתואר ולמרות ששם משפחתה השתנה לאחר נישואיה, הוא זיהה את מורתו מאותם ימים והצליח אחרי שבועות של תחקיר, להגיע למספר הטלפון שלה. אחרי שהתקשר אליה וגרם להתרגשות עצומה, היה ברור לחטיב לאיזו עמותה ילכו כספי המלגה.
איכות חיים ושמחה לילדים חולי סרטן
לפני כשלוש שנים, בעקבות מחלת בנו, שהחלים מאז, הקים עדנאן עוטאללה מעילוט את עמותת אשואק אלרביע יחד עם קבוצת הורים לילדים חולי סרטן בחברה הערבית. העמותה היא הראשונה מסוגה בחברה הערבית והיא עוזרת לכל ילדי ישראל שחלו בסרטן. היא פועלת לשיפור איכות חייהם של הילדים ושל בני משפחותיהם, מפתחת תכניות טיפול להעצמה אישית וחברתית ומגשימה עבורם חלומות. העמותה מקיימת פעילויות כל השנה ופעם בשנה מוציאה את הילדים והוריהם לחופשת כיף באנטליה שבטורקיה.
אחרי השיחה עם תאופיק, יצרה נפוז קשר עם עדנאן והחליטה שכספי זכייתה יוענקו לעמותה אותה הוא מנהל.
הפגישה המרגשת
בעוד עדנאן ואמיר שהאב מהעמותה, יחד עם ארבע מתלמידותיה של חטיב, מארגנים את ההפנינג לילדים המאושפזים בבית החולים, הטלפון של חטיב מצלצל שוב ושוב. תאופיק על הקו והוא מבקש שימתינו לו כי הוא בפקקים. לבסוף הוא נכנס ואי אפשר שלא לזהות את ההתרגשות אצל שניהם. אבו זיאד, היום בן 35, הוא עדיין אדם שמח ואופטימי. הוא גר עדיין ברהט, נישא ולא מפסיק ללמוד ולהתנדב בעצמו. במהלך השיחה המרגשת שלו ושל חטיב הוא מבקש להודות לה דרכנו "על הבחירה הקדושה שלה לתרומה".
בינתיים, מסביב מתחילה החגיגה כש"השף הקטן" מנצרת מלמד ילדים להכין כדורי שוקולד בפינת הבישול במקום. בפינה אחרת ממלאים לילדים בלונים, בפינה אחרת הם מציירים ציורי ידיים בצבעים עזים ובפינה אחרת זוכים הילדים והאמהות בציורי חינה מסולסלים על ידיהם או במניקור ומריחת לק צבעוני.
קשה להחמיץ את השמחה והצחוק על פניהם של ילדים ערבים ישראלים ופלסטינים, יהודים חילוניים וחרדים ושל הוריהם, שבית החולים משמש לכולם מקלט ומקום לתקווה בתוך שגרת טיפולים לא פשוטה. מעל הכל נעים עדנאן עוטאללה ואמיר אבו שהאב, שאיתו ומחלקים לכולם עוד ועוד מתנות. במקום הזה אין שום דבר חוץ מרצון לשמח וזה מרגש את כולם.
לסיום, מקבלים כולם את הספר "תתרחק ממני", שמכיל 16 סיפורים שכתבו סופרים שונים על סיפורי ההצלחה של ילדים שחלו והחלימו. שם הספר הגיע מסיפורה של מרוואן אל עסמי, שניצחה את המחלה והספר, הם מקווים, יצליח אולי להעצים את הילדים בדרך להחלמה.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס
לפנייה לכתב/ת 
