"זה החזיר אותי לילדות": טל פרידמן בתפקיד ראשון בתיאטרון

להצגות מפסטיגלים טל פרידמן סירב בעבר, אך בסוכות ובחנוכה הקרובים תוכלו למצוא אותו מככב על הבמה במחזמר לכל המשפחה - לראשונה על בימת התיאטרון: פרידמן נכנס לנעליו של ג'ק בלאק, בתפקיד המורה המשוגע למוזיקה במחזמר "רוק בבית הספר". "זה סרט אגדה לדעתי", הוא אומר בריאיון באולפן ynet על סרט הקאלט School of Rock, עליו מבוסס המחזמר.

"זה סרט מ-2003, כשהרוק כבר התחיל לגסוס, עכשיו הרוק במוות סופי כמעט. אבל יש משהו במחזה הזה שמדבר על בן אדם שאין לו כלום חוץ מרוקנ'רול, ודרך זה שהוא מתחזה למורה בבית הספר ודרך הילדים, פתאום כל הדמויות מגלות את עצמן ואת הכוחות שלהן".

במחזמר, שיעלה כאמור בסוכות בתיאטרון תל אביב, פרידמן מגלם מוזיקאי מוכשר אך כושל שבמקרה נקלע לתפקיד מורה, וכשהוא מגלה שלתלמידיו יש כישרון לנגינת רוק, הוא מקים איתם להקה מתחת לאפה של מנהלת בית הספר. "זה מחזיר את כולנו למה שאהבנו כשהיינו ילדים. אני אהבתי כדורגל ורוקנ'רול, וזה החזיר אותי בדיוק לזה. המטרה פה היא לגרום לילדים לרצות להתחבר לתחום הזה, ובעצם להתחבר לעצמם".

זו פעם ראשונה שלך בתיאטרון. למה בחרת דווקא בזה?

"זה חשוב לי מאוד. לא עשיתי אף פעם משהו לכל המשפחה. אולי 'ארץ נהדרת' קצת, אבל זה באמת לכל המשפחה. זה עדיין קיצוני. כשאני אומר קיצוני אני מתכוון למטרות של הדמויות, לאן הסיפור הזה הולך, הוא הולך למקומות מאוד מעניינים ומרגשים".

"הרוק באמת מת". טל פרידמן(צילום: אלי סגל)

לצדך מופיעים גם 12 ילדים. איך היה לעבוד איתם?

"מדובר בילדים שגם מנגנים, שרים ועושים תנועות. אני לא יודע לעשות תנועות אז ויתרו לי. הילדים האלה פצצות כישרון".

קל לך להיכנס לדמות?

"מאוד. כשראינו את הסרט לפני 15 שנה, הבן שלי אמר לי 'אם פעם יהיה מחזמר כזה - אתה תעשה אותו'. והוא צדק. אני לא עושה תיאטרון ולא עושה דברים כאלה, אבל פה אתה מרגיש שיש כל כך הרבה. אני חושב על הילד הזה שיישב באולם...".

אולי עוד תחזיר את הרוק לאופנה.

"לא חושב שיש סיכוי, הרוק באמת מת. אני חושב שמה שיקרה זה שילד יגיד שהוא רוצה להתחיל לרקוד, כמו בבילי אליוט. אולי אני רוצה להגשים עצמי בתור זמר, לנגן בגיטרה. הלוואי".

איזה תלמיד היית?

"גרוע מאוד. היו לי הפרעות קשב ולא הבינו מה זה, אני לא הבנתי מה זה. הנקודה היחידה בה השתנו לי החיים היא בגיל 15, כשהתחלתי לנגן בגיטרה, אז הבנתי שפתאום הזמן לא תופס משמעות, פתאום אני יכול להתרכז במשהו ואני יכול ליהנות מהזמן בלי להיות לחוץ מ'אני לא מבין מה קורה פה'".

הילדים שלך הולכים בכיוון הזה?

"ממש לא, לצערי. אני לא לוחץ עליהם. אייל הגדול אוהב מוזיקה, ליאור אוהב כדורגל, הוא משחק בנשר".

יש סיכוי שתמשיך בתיאטרון?

"אני לא חושב, אבל אני באמת לא פוסל. טלוויזיה זה יותר מורכב, זה יותר קשה מתיאטרון. כי בתיאטרון אתה בסך הכל אחראי על הכל, בטלוויזיה אתה תלוי בדברים אחרים. פה זה משפחתי, כיפי".