שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "קיבלתי מתנה וחיי השתדרגו"

    גיא עבד בטיהור שפכים, בחום יוקד, תוך חשיפה לחומרים מסוכנים; עופר עבד בריתוך ליד תנורים רותחים וברעש קשה; יחזקאל עבד במשך 30 שנה באותו תפקיד והתקשה להתקדם; שלושתם עברו קורסים דרך "קרן מעגלים", המעניקה הכשרות למי שעובדים במקצועות שוחקים – במימון המדינה. ושלושתם יצאו לדרך חדשה

    בשיתוף "קרן מעגלים"

     

    גיא איש־בית (49) היה בטוח שיש לו עבודה בטוחה כשהיה מועסק כטכנאי ייצור בחברת "אינטל". אך מתברר שגם כשמדובר בענקיות טכנולוגיה, הכל יכול

    לקרות. בעקבות גל פיטורים בחברה הוא איבד את מקום עבודתו ועבר למפעל פלסטיקה, שבו עבד במשך כשנה וחצי. לאחר מכן עבר שוב לתפקיד חדש ומאוד שוחק בחברה העוסקת בטיהור שפכי תעשייה.

     

    "עבדתי שם בתור מפעיל מתקן טיהור שפכים", מספר גיא, המתגורר במושב שפיר, "זו הייתה עבודה פיזית קשה, שבמסגרתה ניקיתי פילטרים של שפכים. הייתי חוזר לביתי מלוכלך מכף רגל ועד ראש, וזאת בנוסף להתעסקות היומיומית בחומרים מסוכנים. העבודה נעשתה בחוץ כך שהייתי חשוף לשמש החמה וזה הוסיף לשחיקה. עם הזמן הרגשתי שאני צריך משהו אחר ולשמחתי גיליתי על קיומה של 'קרן מעגלים'".

     

    "קרן מעגלים" היא גוף שהקימה המדינה כדי לסייע לאנשים שעובדים בעבודות שוחקות. הקרן מעניקה להם הכשרות מקצועיות שמאפשרות להם לשדרג את מעמדם ואת שכרם בארגון שבו הם עובדים, או לשנות לגמרי את הכיוון המקצועי ולעבור למקומות חדשים לגמרי.

    גיא איש בית (התמונה באדיבות המצולם)
    גיא איש בית(התמונה באדיבות המצולם)

    "שמעתי על הקרן מחבר שעבד איתי בעבר ב'אינטל'. הוא הציע לי ללמוד דרכם להיות ממונה בטיחות ולבוא לעבוד בחברה שלו", מספר גיא, "הוא אפילו עזר לי להירשם לקורס הספציפי הזה, שאותו למדתי במכללת 'באר הדרכות' בבאר־שבע. הקורס ארך שמונה חודשים והצלחתי לשלב אותו עם מקום העבודה שלי, שם גם הודעתי כי אני לומד להכשרה מקצועית חדשה. הקורס עצמו היה מאוד מעניין ושילב תחומים כמו חשמל, בניין, עבודה בגובה, בטיחות בתעשייה ועוד".

     

    לאחר סיום ההכשרה עזב גיא את העבודה הקשה בטיהור השפכים ובחצי השנה האחרונות הוא עובד בחברת "ליאור בטיחות" כממונה בטיחות. הוא עוסק בין השאר בפיקוח על עובדים, הדרכה וחניכה בתחומי בטיחות בעבודה. "אני מאוד מרוצה מהעבודה החדשה, שבה אני מספק שירותי בטיחות לחברות שונות", הוא אומר, "זו עבודה נקייה ללא התעסקות בחומרים מסוכנים. קיבלתי רכב מהעבודה והמשרה גם קרובה לי יחסית לבית".

     

    לדבריו, "הקורס היה ממומן כולו על ידי 'קרן מעגלים' וקיבלנו גם סדנה של 16 שעות למניעת שחיקה. הם בעצם נתנו לי מתנה יפה עם הקורס הזה. אני מאוד מרוצה מהמסלול שעשיתי. הוא שידרג לי את החיים, הן מקצועית והן מבחינת שכר".

     

    לעומת גיא, שעבר לעבודה חדשה, את יחזקאל הררי (54), תושב אריאל, הקורס שעבר דרך "קרן מעגלים" קידם מקצועית במקום העבודה הקבוע שלו, התעשייה האווירית. "אני עובד כמכונאי במשך קרוב ל־30 שנה ב'תעשייה האווירית'" הוא מספר, "זה תפקיד שאליו הגעתי לאחר שחרור מצה"ל, שם הייתי מכונאי מסוקי יסעור. בהתחלה עבדתי ב'תעשייה האווירית' כמכונאי מטוסים, אך לאחר כמה שנים, בעקבות אירוע רפואי שאותו עברתי, הועברתי לתפקיד של מכונאי אביזרים ואני עוסק בעצם בשיפוץ אביזרים של מטוסים".

    יחזקאל הררי (התמונה באדיבות המצולם)
    יחזקאל הררי(התמונה באדיבות המצולם)

    כיצד שמעת על "קרן מעגלים"?

    "לפני שלוש שנים חבר מהעבודה סיפר לי עליה ואמר לי שאפשר ללמוד דרך הקרן קורס טכנאים במימון המדינה, מה שישפר את השכר שלי בחברה. הלכתי עם החבר לעבודה לקורס שנפתח בשוהם, שאותו העבירה מכללת אתגר. פעמיים בשבוע, במשך שנתיים, חזרנו בעצם לספסל הלימודים תוך שאנו לומדים נושאים כמו מתמטיקה, חיזוק חומרים, תורת החומרים ועוד. עם סיום הקורס וקבלת התעודה קודמתי לתפקיד של טכנאי במפעל וקיבלתי העלאה משמעותית במשכורת, כך שאני מאוד מרוצה. הקורס נתן לי גם פתח להמשיך ללימודים מתקדמים יותר וכך להתפתח עוד יותר בעבודה".

     

    עבור עופר צ'רי (52) מדימונה, ההכשרה הייתה פתח לעתיד תעסוקתי טוב יותר, כשכיר או כעצמאי, ובמקצוע שונה לגמרי מזה שבו עסק עד היום. "משנת 1991 אני עובד כמסגר במפעלי ים־המלח", הוא מספר, "התחלתי שם כמסגר פשוט ולאחר מכן עשיתי קורסים והכשרות של ריתוך צנרת לחץ ואף ניהלתי מסגריה. מדובר בעבודה מאוד פיזית, עם רעש גבוה, שימוש בציוד כבד ותנורים המפיצים חום רב. אם מוסיפים לזה את העובדה שהמפעל ממוקם באחת הסביבות החמות בארץ, מבינים שהתנאים לא היו פשוטים. עשיתי זאת במשך קרוב ל־30 שנה עד שלאחרונה הרגשתי שחיקה גדולה וחשבתי על עתיד מקצועי אחר".

    עופר צ'רי (התמונה באדיבות המצולם)
    עופר צ'רי(התמונה באדיבות המצולם)

    איך הגעת למפעלי ים־המלח?

    "נולדתי בדימונה ולאחר שחרורי מהצבא עברתי לגור בתל־אביב. עבדתי במשך שנה כשוטר בימ"ר תל־אביב אבל הרגשתי שאני לא מוצא את עצמי בעיר וחזרתי לבית הוריי. בחנתי את דרכי ושמתי לב שבריתוך צנרת אפשר להרוויח טוב. למדתי את התחום ומצאתי את העבודה שבה אני עובד עד היום".

     

    איך הגעת אל "קרן מעגלים"?

    "דרך אחד המנהלים שלי מהעבר. הוא שאל אותי למה אני לא הולך ללמוד משהו חדש. עניתי לו שיש לי משפחה עם חמישה ילדים וההכשרות עולות לא מעט כסף, ואז הוא סיפר לי על ההכשרות שמממנת הקרן. פניתי אליהם ולשמחתי התקבלתי להכשרה בתחום שעניין אותי מאז ומתמיד, הוראת נהיגה. הקורס התקיים במכללת 'עתיד' בבאר־שבע. הוא נמשך קרוב לשלוש שנים, פעמיים בשבוע, וכלל חלק תיאורטי וחלק מעשי".

     

    אז מה קורה נכון להיום?

    "בגדול אני מכין את עצמי ליציאה לפנסיה. אני מעריך ומקווה שבעוד שלוש שנים יהיה מבצע של הוצאת אנשים לפנסיה מוקדמת ושאהיה ברשימת הפורשים. נכון להיום אני לא קופא על השמרים. יש לי חבר שהוא מורה לנהיגה ואצלו אני עושה סטאז'. הקורס פתח לי את החשיבה. אחרי שאלמד נהיגה כמה שנים, תוכנית שלי בעתיד היא להמשיך ללמוד ניהול מקצועי בשביל לפתוח בית ספר לנהיגה".

     

    בשיתוף "קרן מעגלים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים