שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    עדויות ליד ראש העין: האדם אחסן מזון לפני 400 אלף שנה
    במערת קסם חשפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עדויות לכך שהאדם אחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנה. החוקרים: "מדובר בעיקר בעצמות גפיים קדמיות ואחוריות של יחמורים שניצודו בסביבה"

    כמו "קופסאות שימורים": עצמות יחמורים ועליהן סימני חיתוך, המעידים כי העצמות נשמרו שלמות ומכוסות בעור למשך תקופה של עד 9 שבועות, ורק בשעת הצורך הופק מהן מוח העצם המזין, התגלו במערת קסם. חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, בהובלת פרופ' רן ברקאי ופרופ' אבי גופר, אמרו כי הממצאים הם אולי העדות הקדומה ביותר המוכרת לנו לאחסון מתוכנן של מזון על ידי בני אדם קדומים. במערה שליד ראש העין חיו בני אדם בתקופה שבין 420 אלף ל-200 אלף שנה לפני זמננו. המאמר התפרסם הערב (יום ד') בכתב העת Science Advances.

     

    הצצה למערת קסם. ארכיון    (כתב: אסף קמר, צילום: ירון שרון, עריכה: תום עוזיאל)

    הצצה למערת קסם. ארכיון    (כתב: אסף קמר, צילום: ירון שרון, עריכה: תום עוזיאל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מערת קסם התגלתה ליד ראש העין בשנת 2000, במהלך עבודות להרחבת כביש 5; מאז אנחנו חופרים בה, והיא לא מפסיקה להניב תגליות מרתקות", סיפר פרופ' ברקאי. "המערה היא מעין קפסולת זמן שהשתמרה במשך כ-200 אלף שנה, מתקופה עלומה יחסית בתולדות האדם - בין 420 אלף ל-200 אלף שנה לפני זמננו. כיום היא נחשבת לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים בעולם".

     

    במחקר הנוכחי נעזרו החוקרים בכלי מחקר מתקדמים כדי לבחון שברי עצמות שנמצאו במערה. פרופ' ברקאי מסביר: "מדובר בעיקר בעצמות של גפיים קדמיות ואחוריות של יחמורים שניצודו בסביבה. אנחנו מניחים שהציידים ביתרו את הציד בשטח, ונשאו אל המערה רק חלקים נבחרים - בעיקר איברים עתירי בשר ושומן, גפיים וגולגולות. כמעט כל עצמות הגפיים נופצו כדי להפיק מהן את מח העצם, שהוא בעל ערך תזונתי גבוה במיוחד. אנחנו מצאנו סימני חיתוך ייחודיים ועמוקים במיוחד בשני הקצוות של העצמות התחתונות בגפיים, שאינם מוכרים משום אתר אחר בעולם. ביקשנו לברר את משמעותם".

     

    סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם (צילום: רות בלסקו)
    סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם(צילום: רות בלסקו)

     

    השימור - כמו בקופסת שימורים

    לאחר בדיקות רבות במעבדה, הגיעו החוקרים למסקנה שהסימנים הייחודיים נוצרו על ידי כלי צור בתהליך שנועד להפשיט מהעצם עור יבש. "מיד אחרי הציד קל לקלף את העור מהחיה, אך לאחר תקופה, כשהעור כבר יבש, הפעולה הרבה יותר קשה ודורשת מאמץ מיוחד", הסביר פרופ' ברקאי. "על סמך סימני החיתוך המסיביים על העצמות העלינו את ההשערה שרגלי היחמורים שניצודו אוחסנו במערה כשהן עדיין מכוסות בעור, במטרה לשמר את מח העצם שבתוכן בצורה הטובה ביותר. רק כעבור זמן מה, לאחר שהעור כבר יבש, הוא קולף מהעצם, והעצם רוסקה על מנת לצרוך את מח העצם".

     

    פרופ' ברקאי הוסיף: "סדרת ניסויים שבוצעו בעצמות איילים בני זמננו הראו כי מח העצם יכול להשתמר במצב ראוי למאכל בתוך גפה מכוסה בעור לתקופה של עד תשעה שבועות, וכי סימני הביתור שביצעו החוקרים במטרה להסיר את העור היבש זהים לאלה שהתגלו במערת קסם". לדבריו, "אפשר לומר שדיירי מערת קסם היו הראשונים בעולם שהשתמשו בגפיים של יחמורים כמו בקופסת שימורים".

     

    דר' רות בלסקו במהלך ניתוח עצמות בעלי חיים ממערת קסם במעבדות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב (צילום: ג'ורדי רוזל)
    ד"ר רות בלסקו במהלך ניתוח עצמות בעלי חיים ממערת קסם במעבדות המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב(צילום: ג'ורדי רוזל)

     

    פרופ' ברקאי סיכם: "הממצאים שלנו הם העדות הקדומה ביותר לטכניקה המשמרת מזון באופן מתוכנן לטווח ארוך. המשמעות היא שבניגוד להנחה שהייתה מקובלת עד היום, יושבי המערה לא צרכו מיד את כל המזון שצדו אלא חשבו קדימה, והתלות שלהם בציד יומיומי פחתה. אנחנו סבורים שהיכולת הזאת, לצד השימוש הקדום ביותר באש לצליית בשר, שהתגלה אף הוא במערת קסם, מהווים מענה לשינוי מהותי שהתרחש באותה תקופה: היעלמותם של הפילים מהאזור. קודם לכן היוו הפילים מקור ללא מתחרים של שומן ובשר, וכשהם נעלמו נדרשו בני האדם למצוא פתרונות אחרים, ולהפיק מזון מספק ואיכותי מבעלי חיים קטנים הרבה יותר - בעיקר יחמורים.

     

    "ממצאי מערת קסם מעידים על מהפך טכנולוגי ותרבותי משמעותי ביותר בפרק הזמן הזה, ושימור מזון הוא אחד השינויים שאפשרו למין האנושי להמשיך לשגשג באזורנו לאורך תקופות ארוכות מאוד. ניתן לומר כי מאז ועד היום בני אדם משמרים מזון, וראשיתה של התנהגות חשובה זו במערת קסם לפני כ-420 אלף שנים".

     

    במחקר השתתפו הארכיאו-זואולוגים ד"ר רות בלסקו, מהמכון לאבולוציה של האדם בבורגוס, ופרופ' ג'ורדי רוזל, מהמכון הקטלני לאקולוגיה אנושית קדומה ואבולוציה חברתית בטרגונה, ספרד, שביצעו את ניתוח העצמות של בעלי החיים מהמערה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רות בלסקו
    העדויות שהתגלו ליד ראש העין
    צילום: רות בלסקו
    מומלצים