שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אימפריית המגבונים
    במשואות יצחק בסך הכל חיפשו בשנת 1985 מקור הכנסה. אנשי המושב רכשו מפעל לייצור בדים ומגבונים לחים שהיה על סף פשיטת רגל, לקחו את המכשירים והטכנולוגיה, והתחילו לעבוד. כיום "על־בד" היא החברה השלישית בגודלה בעולם בתחום, עם שמונה מפעלים בארץ ובחו"ל ו־2,000 עובדים

    בשיתוף התאחדות התעשיינים

     

    צילום: רועי עידן

    צילום: רועי עידן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    הסיפור של חברת על־בד מתחיל לפני כ־35 שנה. כמו רבים מהמשקים והקיבוצים באותה תקופה, גם משואות יצחק, מושב שיתופי בדרום הארץ, חיפש השקעות בתעשייה. אמנון ברודי, שהיה חשמלאי המושב וכיום משמש כיו"ר החברה, יזם צוות שיצא לחיפושים אחר רעיון מנצח. בשנת 1985 הם הגיעו ל"מציאה" - מפעל "אפתן" בטבריה, שעסק בייצור בדים ומגבונים לחים והיה על סף פשיטת רגל. אנשי משואות יצחק רכשו את כל מניות החברה, ולאחר כשנה הקימו מפעל קטן משלהם ליד אשקלון.

     

    כיום, "על־בד" היא שחקנית מרכזית בזירה העולמית בתחומי המגבונים וההיגיינה. היא החברה השלישית בגודלה בעולם לייצור מגבונים ומוצרי היגיינה נשית, ומחזיקה שמונה מפעלים ברחבי העולם – ארבעה מפעלים בישראל. שניים מתוכם נמצאים במשואות יצחק, מפעל נוסף בדימונה מייצר בד נשטף, מפעל בקיסריה מייצר טמפונים ויש גם מפעל בגרמניה, מפעל בפולין ושני מפעלים בארה"ב. צפו בווידיאו בראש הכתבה.

    המנכ
    המנכ"ל, דן מסיקה. מודאג משערי החליפין (צילום: אבי רוקח )

    "אתם רואים את המוצרים שלנו כמעט בכל חדר בבית, אם זה במקלחות, בשירותים, במטבח, באוטו, אבל אתם לא רואים את השם שלנו. אם תתאמצו, תקראו על האריזה שזה יוצר על ידינו", אומר דן מסיקה, מנכ"ל החברה, "אחד היתרונות המשמעותיים שלנו הוא שאנחנו מייצרים את הבדים של עצמנו, לעומת המתחרים שלנו, שבדרך כלל קונים את הבדים מיצרנים אחרים. יש לנו כ־2,000 עובדים, 1,000 בישראל ו־1,000 פזורים בעולם".

    כשנכנסים למפעל במשואות יצחק אי אפשר שלא להשתאות מפס הייצור שכולו לבן בוהק, נקי ומצוחצח, עם ריח חזק של ניקיון באוויר, שאותו מפיצים המגבונים. "אם אנחנו מסתכלים 20 שנה אחורה, היינו מייצרים אז 90% מגבונים לתינוקות ו־10% מגבונים לכל מיני שימושים אחרים. היום המגבונים לתינוקות הם משהו כמו 40% בלבד. תעשיית המגבונים מאוד התפתחה והם משמשים כיום לניקיון, לקוסמטיקה, להיגיינה נשית, למוצרים רפואיים ועוד", מסביר מסיקה.

     

    "צומת חשוב הייתה שנת 1993, אז יצאנו לבורסה", מסביר היו"ר ברודי, "המטרה הייתה להכניס כסף לקופה על מנת לאפשר את המשך ההתרחבות. היו שנים שהשקענו הרבה מאוד גם בקווי ייצור לבדים והיינו צריכים את המשאבים האלה".

    מפעל
    מפעל "על־בד". תחום המגבונים התרחב לקטגוריות רבות מעבר לתינוקות. (צילום: אבי רוקח )

    ברודי מספר כי בשנת 2000 הוחלט לבצע תהליך אסטרטגי משמעותי נוסף ולהפוך את "על־בד" לחברה גלובלית. "החלטנו לרכוש מפעל באירופה כדי לשרת טוב יותר את השוק האירופאי, ובסוף התהליך נרכש מפעל בגרמניה. זו הייתה הפעילות הגלובלית הראשונה שלנו", הוא משחזר.

     

    "על־בד" הצליחה למצב את עצמה בעולם כחברה חדשנית ומובילה בתחומה. "זה קרה בזכות המוח הישראלי", אומר מסיקה, "וזאת בהחלט גאווה לראות שממעבדה במדינת ישראל הקטנה מישהו פיתח מוצר שאתה רואה אותו נמכר בהיקפים גדולים בעולם. יש לנו בחברה צוות עובדים מאוד מחויב ומיומן, עם יכולות מאוד גבוהות, וזה יפה לראות איך אנחנו כל פעם מחדשים את עצמנו ומצליחים לשמר את המעמד שלנו". גם העובדים מרגישים חלק מההצלחה. "בכל פעם שאני רואה את המוצרים שאנחנו מייצרים בסופר אני מרגישה גאווה", מספרת בעיניים נוצצות דליה אפרים, מנהלת משמרת במפעל בקיסריה, "זה נותן תחושת העצמה כי פתאום את מבינה שזה חשוב ובאמת משתמשים בזה. זה מוצר שהוא כל כך יומיומי שאנחנו לא עוצרים וחושבים עליו".

    המנכ
    "קשה למצוא צעירים שמעניין אותם לבוא לתעשייה, ובפרט עובדים עם יכולות טכניות". המנכ"ל, דן מסיקה.(צילום: אבי רוקח )

    דליה התחילה את עבודתה במפעל לאחר שחרורה מהצבא, כעבודה מועדפת, החליטה להישאר בחברה והתקדמה להיות מנהלת משמרת. "האווירה במפעל מדהימה. יש כאן אנשים בכל הגילאים ומכל האוכלוסיות. זה מקסים להתחבר לאנשים שמחוץ לעבודה לא היית משערת שתתחברי אליהם. אני גם לא חושבת שהייתי מתקדמת ככה מבחינה אישית במקום אחר", היא אומרת.

     

    גם מאיר יחיא (30), נכה על כיסא גלגלים עם שיתוק מוחין שעובד בהנהלת חשבונות, מספר על האווירה המשפחתית בחברה. "אני עובד בחברה כבר שש שנים, אחראי על תשלומים לספקים והוצאות עסקיות, ואני נהנה פה מאוד", הוא מספר, "חיפשתי הרבה זמן עבודה עד שמצאתי את המקום הזה ואני מרוצה מאוד. אווירה משפחתית, אנשים טובים מאוד שנתנו לי הזדמנות שווה. זה מפעל שחשובה לו מאוד החדשנות, חשוב להם להשקיע במכונות חדשות ובפיתוחים חדשים שיתאימו לעולם התעשייה המודרני. המוצר שלנו חשוב מאוד היום ויהיה רלוונטי גם בעוד הרבה שנים".

     

    מסיקה מזכיר כי למרות שהחברה בצמיחה – עדיין ישנם אתגרים. "על אף שאנחנו מדברים על 2,000 עובדים ומחזור מכירות של כ־1.5 מילארד שקל, אנחנו עדיין רואים היום קשיים בישראל לגייס עובדים לתעשייה", הוא מסביר, "קשה למצוא צעירים שמעניין אותם לבוא לתעשייה, ובפרט עובדים עם יכולות טכניות. זה חבל כי בעיניי אחד הדברים היפים בתעשייה זה שאתה מייצר דברים ורואה את המוצרים בכל מקום, דברים שכולם משתמשים בהם. יש הרבה אתגר, בין אם טכנולוגי, פיתוחי או ניהולי, ואני אישית מאוד אוהב את התחום".

    "האווירה במפעל מדהימה". עובדת במפעל. (צילום: אבי רוקח )

    אתגר נוסף שמעלה מסיקה הוא נושא שערי החליפין. "בגלל שאנחנו חברה גלובלית ו־95 אחוז מהמוצרים שלנו מופנים לייצוא, אנחנו מאוד חשופים לשערי החליפין. בשנים האחרונות השחיקה של הדולר מול השקל ושל היורו מול השקל מאוד משפיעה על החברה ומהווה אתגר משמעותי", הוא מספר.

     

    אם תהיתם מה יכול להיות העתיד בתחום המגבונים וההיגיינה הנשית, חברת "על־בד" לא נחה על זרי הדפנה ועובדת יומיום כדי להביא מוצרים חדשניים יותר לשוק. "בשנים האחרונות אנחנו עובדים המון על מוצרים שקשורים לשמירה על הסביבה", מסביר מסיקה, "יש את המגבונים הנשטפים שמתפרקים במים, ובנוסף, אנחנו מפתחים מוצרים שהם כמעט 100% על בסיס מים, עם פחות מוצרים משמרים ופחות כימיקלים. 'על־בד' תמשיך להיות יצרנית של מגבונים, זו ליבת העסקים, אבל בעתיד נמשיך לראות קטגוריות חדשות של מוצרים, צורות אריזה שונות וחומרי גלם שמשתנים עם השנים".

     

    בשיתוף התאחדות התעשיינים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים