שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    משבר האקלים בין לונדון לירושלים

    דעה: שתי החלטות שונות שקיבלו ממשלות בריטניה וישראל לאחרונה מדגימות באופן ברור כיצד שתיהן מתייחסות באופן שונה למשבר האקלים העולמי ולמחויבות שלהן להתמודד עמו

    מהו המרחק בין ירושלים ללונדון? לכאורה, מדובר בכ-5,000 קילומטר, תלוי במסלול שבו תבחרו לנסוע, לשוט או לטוס, אבל בתחום ניהול משבר האקלים, נדמה שהמרחק גדול הרבה יותר.

     

    מחאת האקלים לונדון בחודש אפריל

    מחאת האקלים לונדון בחודש אפריל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כך, למשל, בריטניה הכריזה לפני כמה שבועות על כוונתה להפוך לכלכלה המפותחת הראשונה שמדיניותה מכוונת לאפס פליטות פחמן נטו עד שנת 2050. פחות או יותר באותו זמן החליט משרד האוצר בישראל לבטל בהדרגה את ההטבות לרכב "ירוק" בניסיון לצמצום הגירעון בתקציב.

     

    שתי ההחלטות שונות מאוד זו מזו בקנה המידה, בטווח הזמן הנבחן, בשאפתנותן ובמשמעותן הסמלית והקונקרטית, אך בכל זאת ניתן ללמוד מהן על הגישה של שתי הממשלות למשבר האקלים.

     

    שקלים על חשבון האקלים

    ההחלטה הבריטית, שהתקבלה בעקבות המלצה של המועצה הלאומית לשינוי האקלים (גוף שעדיין אין לו גוף מקביל בישראל), הדגישה את היכולת להילחם במשבר האקלים, זאת לצד המשך צמיחה כלכלית, באמצעות הרחבת מעגל משרות "צווארון הירוק" והרחבת השימוש באנרגיה מתחדשת, שכבר כעת מהווה כ-50 אחוז משוק החשמל הבריטי.

     

    המהלך תומך גם בהתחייבויות הסכם פריז לשינוי האקלים מ-2015 לעצור את עליית הטמפרטורה הגלובלית על 1.5 מעלות בסוף המאה.

     

    לונדון. חושבים על הסביבה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    לונדון. חושבים על הסביבה(צילום: AFP)

     

    מחירה הכלכלי של ההחלטה היה נתון בוויכוח. שר האוצר הבריטי העריך אותו ביותר מטריליון ליש"ט (!). הערכה זו בוקרה בחריפות משום שהיא התעלמה מהתועלות של מהלך כזה, כמו הפחתה בהוצאות מערכת הבריאות, החמצת הזדמנויות בחדשנות עסקית וטכנולוגית, השקעות באפיקים חדשים המגולמים בכלכלה מעוטת-פחמן, ועוד.

     

    לעומתה, התוכנית לשינוי המיסוי בישראל נולדה מיד כשנודע היקף הגירעון בתקציב. מישהו באוצר כנראה שם לבו לכך שחלקם של כלי הרכב "הירוקים" בצי הרכב בישראל עלה ושהכנסות המדינה מהמיסוי הנמוך עליהם קטנות (שוק הרכב תורם רבות להכנסות ממס קנייה ישיר, משווי שימוש ומדלק, והם צפויים לעלות במידת מה בעקבות השינויים) והחליט להרוויח עוד כמה שקלים על חשבון אוויר נקי וצמצום פליטות גזי חממה לאטמוספרה.

     

    לכלי רכב חשמליים והיברידיים תפקיד חשוב בצמצום פליטות גזי חממה, הם מזהמים פחות והשפעתם על בריאות הציבור מתונה יותר - לכן הוחלט בעבר להוריד את מחירם כדי לעודד צרכנים לרכוש אותם. ישראל מפגרת אחרי העולם בקצב חדירת כלי רכב חשמליים והמיסוי החדש ודאי לא ישנה זאת לטובה. על מנת להגדיל את הכנסות המדינה, משרד האוצר רוצה שנקנה כלי רכב מזהמים יותר, צעד שיחריף את משבר האקלים, יוביל לזיהום אוויר ורעש, יעמיס על איי החום העירוני ויחבל ברווחה האישית. היפוך המגמה יושג בהשקעה בתחבורה ציבורית (רצוי חשמלית) שהרשת המזינה אותה מבוססת על מקורות מתחדשים. זהו הפער בין תחשיב חד-ממדי וקצר-טווח של הכנסות והוצאות לבין השקעה שתשואותיה רבות.

     

    קוצר רואי בתחום הסביבתי

    למרבה הצער, לא מדובר בעניין חדש. גם בעבר בחרה ישראל בקוצר רואי במקום בתכנון לטווח ארוך בנושא הסביבתי-כלכלי. כך, למשל, בתקופת יאיר לפיד כשר האוצר, הוקפאה התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, חרף התנגדות וביקרות ציבורית. מאז נותרת ישראל מאחור במאבק במשבר האקלים ולא נענית לאתגר העכשווי של השקעה ציבורית בצמיחה מדגם חדש.

     

    גם בריטניה רחוקה מלהתמודד עם מלוא המשבר הסביבתי ולמרות שאפתנותה לכאורה, יש הסבורים כי ההחלטה החדשה מינורית, מפני שתחשיב הפליטות שלה כולל רק את אלו המתרחשות במדינה עצמה, בעוד שכלכלת המדינה מבוססת-יבוא. את היעד ניתן לקדם ככל שיינקטו צעדי מדיניות מחמירים כמו ביטול הרחבת שדה התעופה או איסור הפקת פצלי שמן. לפי התרחישים הפסימיים בדבר משבר האקלים, הצעד הבריטי, פורץ-דרך ככל שיהיה, לא יספיק כדי לחולל מהפך חיובי אמיתי. המהלך הישראלי, לעומתו, אולי ישנה מעט איזו שורה תחתונה בטבלת אקסל של משרד האוצר, אך לא יפיק רווחה סביבתית או ציבורית כלשהי, להיפך.

     

    בריטניה ומדינות אחרות נוקטות מהלכים להתמודדות עם משבר האקלים בעיקר משום שהוא נושא פוליטי מרכזי ומהווה חלק מהדיון הציבורי - ישראל, לעומתן, רחוקה מכך. משבר האקלים לא שיחק כל תפקיד בשתי מערכות הבחירות האחרונות ולמרבה הצער נראה שהוא ימשיך להיות מושתק גם בבחירות הבאות עלינו בקרוב.

     

    הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה "

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים