לרחף 400 ק"מ מעל כדור הארץ

ב-18 במרץ 1965 עשה הקוסמונאוט הרוסי אלכסי ליאונוב היסטוריה, כשהפך לאדם הראשון שיצא מהחללית וביצע פעילות חוץ רכבית, המכונה הליכת חלל. בסוף השבוע האחרון שוב הייתה היסטוריה בחלל כשג'סיקה מאיר יצאה יחד עם כריסטינה קוק להליכת חלל לתיקון מטען מקולקל בתחנת החלל הבינלאומית. בין ליאונוב למאיר היו 226 אסטרונאוטים וקוסמונאוטים שיצאו מחלליות או מתחנת החלל הבינלאומית להליכות כשכדור הארץ נמצא כ-400 ק"מ מתחת רגליהם.

הסתכן וחזר לחללית

הליכת החלל הראשונה, שהייתה לפני יותר מ-54 שנה, כמעט הסתיימה באסון. ליאונוב, שהלך לעולמו לפני כשבוע וחצי בגיל 85, שוגר לחלל בחללית ווסחוד-2 יחד עם הקוסמונאוט פאבל בלייאיב, שהיה מפקד המשימה.

הוא נקשר לכבל בטיחות באורך 5.5 מטרים ויצא מהחללית. הוא התפעל מהנוף שנשקף אליו, כדור הארץ הבוהק, השמיים השחורים ואפילו החללית שזהרה בצבעים מרהיבים על רקע החלל. עשר הדקות שהוקצו לריחוף חלפו במהירות וכשהגיע הזמן לחזור לחללית, נחרד הקוסמונאוט הרוסי לגלות שהוא אינו יכול לעשות זאת. הפתח של מנעל האוויר היה צר מדי עבור החליפה שלו שהתנפחה וכל מאמציו לדחוף את רגליו דרך הפתח לא הצליחו.

לכן, הוא שחרר לחץ מהחליפה באמצעות וסת חיצוני עד לרמה מסוכנת. רק אז הצליח לתחוב עצמו דרך הפתח ולסגור את הצוהר, כדי לאפשר לשותפו למשימה להזרים שוב חמצן אל תוך המנעל.

אלכסיי ליאונוב כמה ימים לאחר שחזר מהחלל(צילום: AP)

האמריקני הראשון

גם בתחרות הזו הקדימו הסובייטים את האמריקנים. האדם השני שהלך בחלל היה האסטרונאוט האמריקני אד ווייט. ב-3 ביוני 1965, כמעט שלושה חודשים לאחר שליאנוב עשה היסטוריה, יצא ווייט מהחללית ג'מיני 4 להליכת חלל קצרה. הוא "טייל" בחלל בעוד "לוויין חי" במשך 21 דקות, זמן העולה כמעט כפליים על "שיאו" של ליאונוב.

הליכת החלל(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

הוא רצה להישאר מחוץ לחללית זמן רב יותר, ונכנס לתוכה בחוסר רצון, רק לאחר שנצטווה לעשות זאת במפורש על ידי אנשי מרכז הבקרה ביוסטון.

פחות משלוש שנים לאחר מכן נהרג ווייט במהלך ניסוי בחללית אפולו 1. בינואר 1967 הוא נהרג יחד עם האסטרונאוטים ורגיל גריסום ורוג'ר צ'אפי כשרב החלל התלקח בעודו על כן השיגור בקייפ קנוורל, במהלך ניסוי כמה ימים לפני ההמראה המתוכננת. האסטרונאוט שעשה היסטוריה מת בהיותו בן 36.

הסלפי הראשון

באז אולדרין, האדם השני שדרך על אדמת הירח (פעילות שנחשבת גם כן להליכת חלל), היה האדם השישי בהיסטוריה שיצא מחללית וביצע הליכה. אולדרין עשה גם היסטוריה כשיצלם את הסלפי הראשון בחלל.

באז אולדרין ומאחוריו סלפי החלל הראשון(צילום: ישראל בן אלי, לע"מ)

על הצילום במשימת ג'ימיני 12, הוא סיפר לפני כארבע שנים בכנס החלל הבינלאומי שנערך בירושלים. אולדרין אמר אז: "שיחקנו עם המצלמה ומצאנו שאפשר לעשות סלפי בחלל. הייתה לנו מצלמת אולטרה-ויולט עם חשיפה של 10 שניות וזה מה שיצא".

האישה הראשונה

השנים עברו ועוד עשרות קוסמונאוטים ואסטרונאוטים יצאו מהחלליות שלהם או מתחנות החלל וביצעו הליכות חלל. האישה הראשונה שעשתה היסטוריה הייתה הקוסמונאוטית סבטלנה סביצקאיה מברית המועצות, שלה זו הייתה משימה שנייה בחלל.

סביצקאיה, האישה השנייה בהיסטוריה שהייתה בחלל, יצאה לתקן חלק פגום בתחנת החלל סאליוט 7 יחד עם ולדימיר דז'ניבקוב ב-25 ביולי 1984. בסך הכול הליכת החלל נמשכה שלוש שעות ו-35 דקות. נכון להיום היא האישה היחידה מרוסיה (או ברית המועצות לשעבר) שביצעה הליכת חלל.

האמריקנית הראשונה

גם הפעם ההצלחה האמריקנית הגיעה כמה חודשים לאחר מכן, כשב-11 באוקטובר 1984 הפכה קתרין סאליבן לאסטרונאוטית הראשונה מארצות הברית שמרחפת בחלל.

סאליבן יצאה יחד עם האסטרונאוט דייוויד ליסטמה להליכת חלל, שבה הפעילו מערכת של לוויין. הליכת החלל ההיסטוריה נמשכה כ-3.5 שעות.

חלפו תשע שנים עד שהאסטרונאוטית האמריקנית קתרין טורנטון הפכה לאישה השלישית שמבצעת הליכת חלל. למעשה, במהלך המשימה של מעבורת החלל אנדוור לשדרוג ותיקון טלסקופ החלל האבל בדצמבר 1993 טורנטון הלכה בחלל פעמיים - ב-6 וב-8 בדצמבר.

בלי כבל בפעם הראשונה

ברוב הליכות החלל קשורים האסטרונאוטים בכבלים על מנת למנוע אסונות. במקרה של ניתוק כבל עלול האסטרונאוט לרחף בחלל בלי יכולת לחזור לתחנת החלל או לחללית. 

ברוס מקנדלס מרחוף בחלל(צילום: נאס"א)

ברוס מקנדלס הפך לאדם הראשון שיוצא לחלל כשהוא לא קשור. בפברואר 1984 טס האסטרונאוט האמריקני לחלל במשימה של המעבורת צ'אלנזר.

בניסוי של המערכת Manned Manuvering Unit או בקיצור MNU הוא תמרן במרחק של עד 100 מטרים מהמעבורת. כעבור כמה ימים הוא ביצע ניסוי במערכת השנייה שיוצרה.

אחד היישומים ליחדת התמרון היה שאסטרונאוט יוכל לאסוף למעבורת לוויין פגום. אמנם הניסוי הראשון נכשל, אך בנובמבר 1984 הצליחו אסטרונאוטים לאסוף בריחוף כזה שני לוויינים שלא נכנסו למסלול הנכון ולהחזיר אותם לכדור הארץ. ב-1986 הופסק הפרויקט, כיוון שבנאס"א סברו כי ריחוף ללא כבלים הוא מסוכן מדי.

למרות זאת, גרסה מוקטנת של המכשיר מותקנת בחליפות החלל של נאס"א, על מנת לסייע לאסטרונאוטים לתמרן מחוץ לתחנת החלל וכן לאפשר להם לחזור אם החיבור שלהם בכבל ינותק.

צורך הכרחי

הליכת החלל הפכה להכרחית ככל שנעשו משימות החלל מתוחכמות יותר. "הליכת חלל" נועדה בין היתר לביצוע משימה מחוצה לה, כגון תחזוקה שוטפת של החללית או של תחנת החלל וגם תיקון לוויין שהתקלקל.

בזמן הליכת החלל האדם לבוש בחליפת חלל, שמגנה עליו מהתנאים הקשים השוררים בחלל ומספקת לו את הצרכים החיוניים למחיה. החליפה עוזרת לאסטרונאוט לווסת את חום גופו, מספקת לו חמצן לנשימה ואמצעי קשר. ברוב הליכות החלל האדם מחובר בחבל לחללית. הסכנה הגדולה ביותר היא פגיעה בחליפת החלל שעלולה להוביל לאובדן הלחץ. חליפת החלל עלולה להיפגע מעצם כלשהו כמו אסטרואיד או פסולת חלל שעפים במהירות גובהה.

בנוסף היו מקרים שאסטרונאוטים השמיטו מידיהם בטעות כלים, שהיו ברשותם במהלך הליכת חלל.

למעשה, עד כה הלכו בחלל לא פחות מ-228 אסטרונאוטים וקוסמונאוטים. 129 מהם היו אמריקנים, 63 רוסים (כולל תקופת ברית המועצות לשעבר), ארבעה מקנדה, ארבעה מצרפת, שלושה מגרמניה, שלושה מיפן, שניים מסין ונציג בודד לאיטליה, שוויץ, שבדיה ובריטניה. בסך הכול רק 14 נשים הלכו בחלל.

שיאים בחלל

בשיא ההליכה הכוללת בחלל מחזיק הקוסמונאוט אנטולי סולביוב, שנולד בלטביה והיה חלק מצוות תחנת החלל מיר בתקופת ברית המועצות. סולביוב יצא לא פחות מ-16 פעמים מתחנת החלל וריחף בסך הכול 82 שעות ו-22 דקות. כלומר כמעט שלושה ימים וחצי.

האמריקני שמחזיק בשיא, בינתיים, הוא מייקל לופז-אלגריה, שיצא מתחנת החלל הבינלאומית 10 פעמים ובסך הכול שהה מחוץ לתחנה 67 שעות ו-40 דקות. אנדרו פוסטל האמריקני ביצע הליכת חלל אחת פחות וריחף בחלל זמן כולל של 61 שעות ו-48 דקות.

במקום הרביעי ברשימה נמצאת האסטרונאוטית האמריקנית פגי ויטסון, שיצאה 10 פעמים להליכות חלל ובסך הכול ריחפה 60 שעות ו-21 דקות.

בתקופה הקרובה מתכוונת נאס"א לבצע עוד כמה הליכות חלל על מנת להחליף סוללות בתחנת החלל הבינלאומית. כל הליכת חלל נמשכת כמה שעות, כשהאחרונה ביניהן ערכה שבע שעות ו-17 דקות וזאת בזמן שתחנת החלל נעה במהירות של 7.66 ק"מ לשנייה.