חקלאי נהריים מאוכזבים: "אנחנו לבד, לא מדברים איתנו"

שבועיים וחצי לפני החזרת המובלעות הישראליות לירדן, החקלאים בנהריים ובצופר עדיין לא קיבלו שום עדכון מהממשלה על המגעים. "אף אחד לא מדבר איתנו, אנחנו ניזונים מהתקשורת", אמר הבוקר (שלישי) אורן ראובני לאולפן ynet.

הגבול עם ירדן(צילום: אביהו שפירא)

אורן ראובני(צילום: שמיר אלבז)

"האדמות האלה מוחזקות על-ידי אשדות יעקב כבר יותר מ-60 שנה. גם אם בסוף נצטרך לתת את האדמות האלה בשביל שלום או השקט, אנחנו האחרונים שיעמדו מול הדחפורים", הוסיף החקלאי בן ה-32. "אחד הדברים הכי מאכזבים זה שאנחנו לבד, לא מעניין אף אחד, הממשלה לא מראה מספיק עניין בדבר הזה".

למרות שהמהלך נקבע כבר בהסכם השלום עם ירדן, תושבי האזור לא האמינו שהסכם החכירה לא יוארך - ומפנים אצבע מאשימה לישראל. "הטענה שלי היא לא מול ירדן - אלא מול הממשלה ושר החקלאות שלי", אמר ראובני.

- אתם מוכנים להיפרדות?

"נראה שלשם זה הולך, אנחנו לא מוכנים לוותר ולהרים ידיים משתי סיבות. ראשית השטח הזה הוא שטח היסטורי, זו ההיסטוריה שלנו כקיבוץ, ואני בתור דור שלישי בקיבוץ מכיר את כל הסיפורים. יש את אברהם אקה ז"ל שעלה על מוקש במהלך עבודה חקלאית, ורצח שבע הבנות מבית שמש. יש פה היסטוריה ענקית. מעבר לזה יש גם את העניין החקלאי, אנחנו לא קיבוץ עם אדמות בלתי-נגמרות".

ראובני אמר כי מדובר באזור קשה מאוד לטיפוח גידולים משמעותיים. "בשנים האחרונות הייתה בעיה עם גשר שעובר מעל הירדן שישראל הייתה צריכה לשפץ כדי שניכנס על הכלים, ולא שיפצו. זה גרם להזנחה של הרבה מאוד שטחים".

הוא הוסיף כי "לא פשוט לגדל שם משהו. כדי להיכנס לשטח אני צריך לתאם מול הצבא שלנו, שיתאם מול הצבא הירדני מי נכנס ואיזה כלים נכנסים. זה מאוד דומה לוויזה לארצות הברית. זה שעשית וקיבלת את התיאום, לא מבטיח שהשומר בכניסה מכניס אותך. קרה לא פעם ולא פעמיים שעוצרים אותך בכניסה אחרי שתיאמת מול מלא גורמים. במקרה הרע, אתה נכנס ולא נותנים לך לצאת".