טעויות של גן ילדים / פלג בחמישי

השמרטפים

הסבא והאבא של הפאדיחות

קצת אחרי שהנבחרת הפסידה 3:1 באוסטריה, התראיין ברדיו בלם העבר אמיר שלח, השתלח בשחקני ההגנה וביקר את המאמן: "הרצוג לא שידרג את הנבחרת... הוא היה מקובע על השיטה... קיבלנו המון שערים מתוך הרחבה, טעויות של הבלמים, זה לא יכול לקרות אפילו בנערים א'. אי־אפשר לעשות טעויות של כיתה א'". ניתוח מ־אלף.

אז א' – יש משהו בדבריו, אבל ב' – זה ממש לא חדש. במוקדמות מונדיאל 2002 למשל, ישראל הוליכה 0:1 בווינה משער עצמי של מיכאל באוור. המארחים השוו כשאותו באוור נגח מעל בלמינו כאילו היו שחקנים בנערים ג', ואז הבלם, שלח, שלח יד לעבר כדור רוחב סתמי ברחבה (למרות שהמאמן הדני ריצ'רד נילסן קשר לו את הידיים באימון). טעות ברמה של גנון סידרה לאוסטרים פנדל מתנה, שהפך לשער ניצחון של אנדי הרצוג.

"טעיתי, אז מה? למה אף אחד לא מדבר על ההחמצות של החלוצים שלנו?" התלונן אז הבלם שהושיט יד ליריבה. "כל הדיבורים על זה שאין לי מקום בנבחרת הם קשקוש. נילסן הוא המאמן ורק הוא יקבע". את שמו של עוזר המאמן, חותנו יצחק שום, הבלם לא הזכיר. העיקר שהיום הוא סוגר מעגל וחשבון עם הרצוג, ומלגלג על הבלמים.

(איור: אופיר בגון)

בביקורת הנוקבת של שלח על הגנת הנבחרת נזכרתי במוצ"ש, בדקות הסיום של המשחק בין הפועל ת"א להפועל כפר־סבא. ואקום באגף הימני של המגן טום שלח סידר לאדומים 1:1 בדקה ה־87, וזה היה רק קדימון. בתוספת הזמן התגלגל הכדור לקרן, אך בנו של בלם העבר ונכדו של בעלי הקבוצה התעקש להחזירו למגרש ובישל שער לעומר דמארי, 1:2.

לפני כשנה וחצי, בעקבות פיטורי המאמן מסאי דגו על רקע חילול כבוד המשפחה, והידרדרותה של כפר־סבא לתחתית הלאומית, האשים אבא שלח את חבריו לקבוצה של הצאצא והעלה סדרת קושיות: "להפיל הכל על ילד בן 20? איפה התחבאו השחקנים האחרים? לאן נעלמו הכוכבים הגדולים?".

גם סבא שום הצהיר: "הנכד שלי משחק כי הוא שחקן טוב", והוסיף שאלה משלו: "למה מותר להיות בן של עורך־דין ובן של רופא, ואסור להיות בן של שחקן או של בעל בית של קבוצה?". האוהדים, שקיבלו חום, חשבו שהוא מתלוצץ עם רופאיו. "כל המשפחה מאמינה בי מאוד", סיפר אז הבן והנכד, "כולם מחכים שאני אתפוצץ". במוצ"ש זה אכן קרה, בשידור חי, כי זה סופו של כל בלון.

שלום אמיר שלח, מה דעתך על היכולת של טום בשבת?

"זה מתחלק לשניים. מבחינה הגנתית הייתי מרוצה ממנו. מבחינה התקפית הוא כמעט שלא עשה הרבה".

האדומים חוגגים באדיבות טום שלח(צילום: עוז מועלם)

היית מרוצה מבחינה הגנתית???

"כן, הוא עשה סגירות נכונות, חילץ כדורים, לקח כדור ראשון".

ומה עם הגולים?

"מבחינת השער השני שהם ספגו, מן הסתם זו טעות שלו. אבל אתה יודע, יש משחק ויש טעות. מן הסתם צריך ללמוד מהטעויות ולשפר אותן".

אתה קצת עדין, לא? בישל גול ליריבה.

"כן, אבל בוא ננתח את זה ביחד. דקות אחרונות, מקבל כדור ברחבה שהבלם מחזיר. יש לו אופציה להעיף לקרן ואז, אם היו מקבלים גול מהקרן, למה הרחקת לקרן? הוא יכול גם לבעוט ולפגוע בבלם. ניסה להרחיק, אבל לצערנו, לצערו ולצער כולם, כן, טעות קריטית במחיר של ניצחון. אבל יש משחק ויש טעות. אני לא חושב שטעות ספציפית צריכה להפוך ולהגיד שהוא היה קטסטרופה וגרוע".

ככה זה. כשמדובר בבנו, אבא'לה לא מדבר על כיתה א', אבל אין ספק שהילד לומד מטעויות – ומשדרג אותן.

אמיר שלח. פנדל במתנה לאוסטרים

המאכער

שרף הופך פרשנות למסחרה

מכבי נתניה נגד הפועל חדרה בשבת, דקה 18, ברייקינג ניוז מפי ה"פרשן" שלמה שרף. "לבית"ר טוברוק נתניה יש פה נציגות נכבדה", הוא מעדכן את השדר רן מלובני. "יש לך את זיקרי מחדרה, ויש לך פה את צליל (נחמיה) ואת אלמוג כהן. שלושתם היו שחקנים שממש גדלו אצלם".

"תן גילוי נאות, תחת ידיך המפקחות", העיר לו מלובני. "כן", המשיך המאכער. "את אלמוג כהן הבאתי אותו מבאר־שבע. הוא שיחק שם באיזה מתנ"ס, ומשמה הבאתי אותו". על שחקנים שהגיעו ממכבי חיפה, ממכבי צור שלום ומאחווה עראבה, שרף לא דיבר.

שדרים ופרשנים בעולם הספורט המתורבת מעניקים לשידורים ערך מוסף בזכות היותם מעניינים, רהוטים וקולחים. אצלנו, כיאה למדינת ספורט רקובה, המשימה בדרך כלל מוטלת על מדקלמי פרסומות במסווה של שעשועונים לצופים, וברברנים שמנסים להרשים בניתוחים של שיטות משחק. אבל הכי גרועים אלה האינטרסנטים – סוכנים ומקורבים למיניהם, שמנצלים את השידור למסחרה – ועוד בעלגות מביכה.

שלמה שרף. הופך פרשנות למסחרה(צילום: אורן אהרוני)

באתר הרשמי של בית"ר טוברוק מתגאים כי "מנהל העל" שלהם, שלמה שרף, "תרם מניסיונו המקצועי, השיווקי וכן מקשריו, וכך סייע במכירתם של בוגרי קבוצת הנוער של המועדון לקבוצות ליגת העל". כמה עצוב שיש מי שנותן במה לבסטיונריות הזאת, ועוד בערוץ בתשלום.

גילוי נאות: קבוצת הנוער של בית"ר טוברוק, שמוגדרת כקבוצת הדגל של המועדון, הפסידה בשבת 6:1 למכבי פ"ת. אז אולי כדאי להשאיר את שלמה שרף בשיווק, ולהביא למגרש את שלמה צורף.

הצביעות

מזרחי ורגב מחליפים מחמאות

"שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שוחחה עם יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי ובירכה אותו לרגל יום הולדתו ה־80. רגב אמרה למזרחי כי היא שמחה שהצליחה להכיר אדם עם אישיות, ציוני, אכפתי, אוהב הארץ, אוהב באמת את המדינה שלנו". זו לשון ההודעה הדביקה שפורסמה בשבוע שעבר באחד הערוצים, כולל העדכון: "מזרחי הודה לרגב ואמר: 'אני מקווה שתמשיכי בתפקידך, כי הבאת הרבה הרבה כבוד לספורט'".

"הרבה הרבה כבוד", נכתב שם, והכוונה כנראה לאמירתה של שרת הרוח והצלצולים בקבלת פנים לנבחרת העתודה לפני שלושה חודשים: "הכי חשוב זה להצליח מול המינהלת ובעיקר מול מכבי ת"א, כדי לאפשר לכמה שיותר ישראלים לשחק בליגות"... רק מאוחר יותר, כשהשרה הבינה שזו פגיעה בציבור מזרחי, מיהר משרדה להבהיר כי "דבריה נאמרו בהומור".

"דבריה נאמרו בהומור". מירי רגב(צילום: אבי מועלם)

ברור, הרבה הרבה כבוד ובעיקר צחוקים היו איתה. כמו למשל התמונות לצד המקהלה בטדי ששרה לאורחים מסכנין "שיישרף לכם הכפר". איזה הומור מדליק! בכדורסל זכורות במיוחד ההתעקשות (המצחיקה) להניף את צלחת האליפות של הפועל ירושלים ביחד עם יותם הלפרין, והשאלה הבלתי נשכחת ליליד הארץ שון דוסון: "אתה כבר יודע גם עברית?". הכל כמובן בהומור, אפילו שחור.

הגועל

פרנקו יורד על מביסיו

אחת התופעות המוכרות אצלנו היא מאמנים שניצחו ומחמיאים ליריבה – סוג של טקטיקה קלישאתית שמאדירה את ההישג. אבל מאמנים שמובסים ויורדים על היריבה, זה חדש.

85:55 חטף דני פרנקו עם עירוני נהריה מהפועל ירושלים, וכך הוא סיכם: "היה משחק מגעיל של שתי הקבוצות במחצית הראשונה. שתי הקבוצות נאבקו למצוא קצב, לא קלעו טוב, ואנחנו מטעויות שלנו נתנו לירושלים להוביל, שוב, במשחק מכוער שכזה"... אלון מזרחי בטח היה אומר על זה: לחיות יפה ולמות מכוער זה בערך אותו דבר.

פרנקו הוא ברברן לא קטן, שהפרשנות בטלוויזיה, שם העביר שיעורי כדורסל, קצת עלתה לו לראש. ואם בנהריה לא רוצים להיות מובסים על ידי יריבות שמשחקות מכוער, עדיף להיפרד מהמאמן בצורה יפה. לתקשורת אפשר להודיע שהמועדון נגעל מייסוריו.