ההיסטוריה חוזרת בבלומפילד
לפני ארבע עונות ברדה ומליקסון הובילו את באר שבע לניצחון גדול בבלומפילד, מה שפתח את שושלת האליפויות. האם גם המפגש מחר יהווה ציון דרך עבור ברק בכר? המפתחות בפנים
מכבי תל אביב מול הפועל באר שבע זאת היריבות הכי גדולה שקיימת כרגע בכדרוגל הישראלי (אולי לא מבחינה היסטורית, אבל שתי הקבוצות זכו באליפות בשבע העונות האחרונות). המשחק מגיע בעיתוי מצוין כששתיהן מוליכות את הטבלה.
מבחינת באר שבע ניצחון על מכבי ת"א, בטח בבלומפילד, יהיה בבחינת הצהרת כוונות על אליפות, בדיוק כמו ב־2015/16, בה אליניב ברדה ומאור מליקסון החזירו את האדומים מהאצטדיון היפואי עם שלוש נקודות, וכולנו זוכרים איך אותה עונה וגם השתיים שאחריה נגמרו.
האסלביינק וריקן(צילום: הרצל יוסף)
הקבוצה היחידה שספגה העונה תבוסה נגד מכבי תל אביב היא בית"ר ירושלים, שהייתה גם היחידה שלא שיחקה מולה עם שלושה בלמים. לדעתי גם ברק בכר צריך לעלות עם המערך הזה, בו הוא כבר השתמש לא מעט, אבל להרכיב את עמית ביטון ליד מיגל ויטור ולואי טהא תהיה טעות, בגלל שההתקפה של מכבי לא מספיק מאיימת, ולכן צריך שתהיה אפשרות לשנות מערך ללא חילוף.
אפשרות ראשונה היא להציב את דוד קלטינס כבלם, תפקיד אותו ביצע בתחילת הקריירה, ולהסיטו לקישור במידת הצורך. אפשרות שנייה היא לפתוח עם שון גולדברג שחזר להתאמן השבוע כבלם, ובמידת הצורך להעבירו לעמדת המגן השמאלי ולהציב את אורן ביטון כקיצוני, דבר שבכר כבר היה צריך לנסות העונה. ז'וסואה או האסלבנייק יעברו לכנף והשני ישחק מתחת לבן שהר.
שלושת השחקנים שמובילים את הליגה במסירות ובמסירות מדויקות הם ז'איר אמאדור, איתן טיבי ודן גלזר ובהפרש גדול מעופרי ארד שנמצא במקום הרביעי בשני המקרים. כלומר, מכבי מרבה להניע את הכדור בין הבלמים לקשר האחורי, והיחיד שמשחק קדימה הוא דור מיכה, לכן בכר צריך להעניק שמירה אישית למספר 15 בצהוב, וכך כמעט לנטרל את ההתקפה של מכבי. קלטינס, סבג ושמיר הממושמעים מסוגלים לבצע את המשימה בהצלחה.
מבחינה התקפית, הסיכוי הכי טוב של באר שבע לכבוש הוא דרך מצבים נייחים. מצד אחד יש לאדומים מגביהים נהדרים כמו אורן ביטון וז'וסואה ואת משחק הראש המשובח של ויטור, ומצד שני מול קלוז' וסודובה ראינו את החולשה של האלופה במצבים נייחים.
מנגד, שער מוקדם יהיה יקר מפז עבור מכבי ת"א, כי עם חוליית ההגנה המצוינת שלה כמעט בלתי אפשרי לרדוף אחריה, ולכן איביץ' צריך להתחיל עם משחק הלחץ הגבוה שאפיין את קבוצתו אשתקד כדי להלחיץ את היריבה ולגרום לה לבצע טעות בהגנה (בדגש על אורן ביטון, האיבוד שלו בשער של קריית שמונה במחזור הקודם היה רק אחד מבין רבים) או לסחוט בעיטה חופשית סמוך לרחבה, ממנה יונתן כהן יכול לשגר כדור לחיבורים.
במקרה כזה, המסירות אותן הזכרתי בין גלזר, טיבי ואמאדור יועילו להעברת הזמן של מכבי תל אביב ולא יטיבו עם באר שבע. האס בשיטה הזו יהיה אייל גולסה, שחזר מפציעה ארוכה. הקשר האנרגטי מפעיל לחץ מצוין וזוכה בכדורים גם בחצי של היריבה. ההצטרפות שלו מהקו השני מבלבלת את ההגנה והקישור של היריבה.
לפנייה לכתב/ת 
איביץ' ובכר
צילום: עוז מועלם
מומלצים
