הסטודנטים לא עומדים בהוצאות: "רק מי שיש לו גב כלכלי מסתדר באקדמיה"

ההוצאה החודשית הממוצעת לסטודנט עומדת על כ-5,477 שקל, בעוד ש-58% מהסטודנטים מרוויחים פחות מ-4,000 שקל בחודש. כך עולה מנתוני סקר התאחדות הסטודנטית הארצית המתפרסם היום (ראשון) לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית.

"איכות הלמידה יורדת". סטודנטים בהפסקה(צילום: דנה קופל)

יו"ר התאחדות הסטודנטים שלומי יחיאב, התייחס לנתונים בראיון לאולפן ynet: "אנחנו רואים שזה נמצא במגמת עלייה לאורך העשור האחרון. הוצאות מזון, תחבורה, דיור. זו מגמה שמטרידה אותנו, היא גורמת רק למי שיש גב כלכלי להסתדר באקדמיה, מטריד אותנו שאנחנו לא רואים פתרונות באופק. אין איזה ממשלה שמראה איך מייצרים עתיד לצעירים האלה".

- האצבע שאתם מפנים היא כלפי הממשלה?

"אנחנו לא רואים את הפתרונות. אנחנו אומרים שזה צריך להיות בסדר היום של מקבלי ההחלטות".

יחיאב טוען כי הגירעון משפיע על רוב הסטודנטים: "זה פוגע ממעמד הביניים עד למטה, זה משפיע על הנגישות להשכלה גבוהה וזה פוגע באיכות הלמידה. אם אנחנו צריכים להתרכז בעבודה אז איכות התואר נפגעת".

גם להגיע ללימודים זה יקר

בתוך כך, בדיקה של עמותת אור ירוק המתפרסמת היום מראה כי גם מבחינה תחבורתית סטודנטים בעלי פחות אמצעים נפגעים יותר. מבדיקה מדגמית רחבה של אוניברסיטאות ומכללות מובילות ומוכרות עולה כי הסטודנטים שיגיעו בתחבורה הציבורית יאלצו לקצץ בשעות השינה שלהם, לצאת מוקדם מהבית ולבזבז זמן רב בדרכים, לעומת חבריהם לספסל הלימודים שיגיעו ברכב הפרטי.

הבדיקה נערכה ביום חול, בשעה 08:00 באמצעות השוואת הזמנים באפליקציית MOOVIT ואתר גוגל מפות וכמו כן נמדדו זמני הנסיעה בלבד ולא נלקחו בחשבון זמני ההליכה אל התחנה וממנה.

גם הדרך ללימודים יקרה(צילום: שחר גולדשטיין)

כך לדוגמה סטודנט שגר בטבריה ולומד במכללת תל חי יעשה את הדרך למכללה (59 ק"מ) ב-60 דקות ברכב הפרטי לעומת 96 דקות ושלושה אוטובוסים על פי גוגל או 102 דקות ושלושה אוטובוסים על פי MOOVIT.

סטודנט שגר בכוכב יאיר ולומד במרכז הבין תחומי בהרצליה יחסוך כ-40 דקות כשיעשה את הדרך למכללה (25 ק"מ) ב-40 דקות ברכב הפרטי לעומת 80 דקות ושני אוטובוסים על פי גוגל או 82 דקות ושני אוטובוסים על פי MOOVIT.

ארז רוזנהק (27), סטודנט לכלכלה ודאטה בבינתחומי, המתגורר בתל אביב ומגיע למכללה עם רכב אמר ל-ynet: "אין דרך להגיע למכללה עם תחבורה ציבורית. השותף שלי היה מגיע עם תחבורה ציבורית והיה יוצא שעה וחצי מוקדם ממני, או שהיה מסיים לימודים בארבע וחוזר הביתה בסביבות שש. אין לי ברירה אלא להשתמש ברכב כי התחבורה הציבורית לא יעילה מספיק. אתה צריך להגיע עשרים דקות לפני שהאוטובוס טמור להגיע והיא לוקחת הרבה יותר זמן".

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר: "לו תהיה תחבורה ציבורית נוחה וזמינה הסטודנטים יוכלו לחסוך את הכספים המועטים שיש בידיהם ולוותר על רכישת כלי רכב פרטי ובמקביל לנסוע באוטובוס מבלי לבזבז שעות רבות בדרכים. חייבים לשפר ולהגדיל את מערך האוטובוסים אל מוסדות החינוך האקדמיים בשנת הלימודים כדי לאפשר לסטודנטים לוותר על הרכב הפרטי ולהגיע בצורה מהירה ונוחה וגם לחסוך כסף רב".

"האקדמיה צריכה להבין את הדור שלנו"

מנתוני סקר נוסף עולה כי 60% מהסטודנטים חשים שהמערכת האקדמית לא מכינה אותם באופן מיטבי לשוק התעסוקה. עוד עולה מהסקר כי 88% מהסטודנטים טוענים כי הנושא החשוב ביותר שיש לטפל בו הינו חיזוק החיבור בין הלימודים לשוק התעסוקה.

שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים(צילום : יאיר שגיא)

"שאלת הרלוונטיות של האקדמיה היא שאלת הליבה" אומר יחיאב באולפן ynet. "אני לא אחבר את זה לנטל הכלכלי. העולם משתנה, העולם זז, מהפכה של ידע וטכנולוגיה והאקדמיה נשארת מאחור, אנחנו לא חושבים שהקמפוסים צריכים להיות מרכזי השמה, או שהאקדמיה רק צריכה לדאוג לנו לעבודה, היא צריכה להתפתח, להבין את הדור שלנו שכל שנתיים שלוש מחליף עבודה. לא יכול להיות שיש שיטות הוראה של שינון ידע שלא מפתחות מיומנויות חשיבה".

- קצת פסימיות.

"בפן האופטימי אני חושב שאולי יש שחיקה ברלוונטיות של התקופה האקדמית אבל כתקופה סטודנטיאלית היא תקופה מדהימה, אני מאחל לסטודנטים שנה טובה, אני שומע כל מיני דברים על צעירים, יורדם או לא יורדים מהארץ אז אני אגיד שאנחנו פה כדי להישאר, אנחנו לא נרד, אנחנו אוהבים את המדינה ונמשיך להגן עליה".