החיסול והמיתוס: דאעש לא מת עם אל-בגדדי

כשמדובר בידיעה על חיסולו של מנהיג דאעש אבו-בכר אל-בגדדי, יש לגלות משנה זהירות וספקנות. מאז 2014, כשדאעש הצליח להשתלט על שליש משטחה של עיראק ועל חלק ניכר משטחה של סוריה, נעשו ניסיונות רבים לחסל אותו. האחרון שבהם היה ב-2017, אז משרד ההגנה הרוסי הודיע שהצליח לפגוע בהפצצה אווירית באל-בגדדי בעיר א-רקה בסוריה. כל הידיעות האלה התבררו אחר כך כמופרכות, ואיברהים עוואד איברהים עלי אל-בדרי - זהו שמו האמיתי של מנהיג דאעש - הופיע בקלטת וידיאו או קלטת שמע שפרסם והוכיח שהוא חי ופעיל.

אבל הניסיון מוכיח שהודעות הפנטגון אמינות, גם אם הן מתפרסמות באורח לא רשמי, ולכן אפשר להעריך שאל-בגדדי אכן חוסל בלב מחוז אידליב שבצפון מערב סוריה, בידי כוח פשיטה אמריקני שהתבסס על מודיעין שקיבל מה-CIA (סוכנות הביון המרכזית), ואולי גם מגורמי מודיעין נוספים במזרח התיכון. פרטי הפרטים של הפשיטה והסיפור שמסביב ואיך נהרג בגדדי עוד יתפרסמו וישמשו השראה לסרטים, אבל מה שחשוב כעת הוא להעריך באיזו מידה ישפיע חיסולו על הפעילות הרצחנית של ארגון "המדינה האיסלמית בעיראק ובסוריה" (זה הוא שמה הרשמי של דאעש).

שלוחות של הארגון הזה פרוסות כעת במזרח התיכון, באסיה, באפריקה ואפשר להניח שגם באירופה. אנשי הארגון מבצעים פיגועים רצחניים מסרי לנקה דרך מאלי ועד דרום צרפת ולכן, אף שדאעש ספג מכה קשה כשאיבד החל מ-2017 את כל השטחים ששלט בהם בעיראק ובסוריה, הוא עדיין מסוכן.

אבו-בכר אל-בגדדי. גילם בגופו את רעיון ה"חליפות"

כעת, במקום לנסות לשמר את הטריטוריה הענקית והערים החשובות שבהן החזיק בעיראק ובסוריה וראה בהן את תחילת ה"חליפות" האיסלאמית העולמית, הוא חזר להיות מה שדאעש היה במקורו - ארגון גרילה הפועל בהשראת רעיון ועל פי הנחיות שהוא מקבל מפעם לפעם באמצעות קלטות שמע ווידיאו מהמנהיג אל-בגדדי.

לפי הערכה של האו"ם יש לארגון עדיין כ-30 אלף לוחמים החברים בתאים מחתרתיים הפזורים וחבויים בעיראק ובסוריה; בהם יש עדיין אזרחים מוסלמים זרים מכל רחבי העולם, מאירופה, מצ'צ'ניה ועד אפגניסטן והפיליפינים. לדאעש יש עוד אלפי לוחמים גם בחצי האי סיני שמתעמתים עם צבא מצרים וכן קבוצות פעילות ורצחניות בניגריה בפקיסטן, וגם בצרפת ובבלגיה. וזו רשימה חלקית.

ההבדל מבן-לאדן

אבו-בכר אל-בגדדי, בניגוד למנהיג אל-קאעידה, אוסמה בן-לאדן, לא רק העביר הנחיות אסטרטגיות, אלא היה מעורב עמוקות בפעילות היומיומית של ארגונו. בן-לאדן, לפני שחוסל ב-2011, האציל הרבה מסמכויותיו להנהגות המקומיות של אל-קאעידה. אל-בגדדי לעומתו, על אף שנרדף ונאלץ להחליף מקומות מסתור כל העת, החזיק ידיים על ההגה - ובעזרת קבוצת הנהגה סגורה ויעילה המשיך לנהל את פעילות הארגון גם כשזה נחל תבוסה אחרי תבוסה, וגם אחרי שמרבית סגניו חוסלו או נהרגו בקרב.

אל-בגדדי נשאר בשדה המערכה העיקרי בסוריה, המשיך לנהל את אנשיו גם בעיראק והצליח להעביר די בהצלחה את דאעש מארגון טרור שיש לו מדינה חזרה למקור: ארגון גרילה הפועל בשיטות חשאיות ובאמצעות פיגועים המוניים של מתאבדים. הוא לא זנח את רעיון המדינה האיסלאמית לנוכח ההתקפות של הקואליציה המערבית בהנהגת ארה"ב ושל רוסיה עליו - הוא רק דחה אותו, לדבריו בקלטות שהפיץ, למועד מתאים יותר.

את פעילות הגרילה הקטלנית שהוא ממשיך לבצע כמעט מדי יום גם בסוריה וגם בעיראק, דאעש מלווה במערכת מדיה (מערכה תקשורתית) יעילה ומתוחכמת המסייעת למנף את ה"ניצחונות" הללו ולשמר את התמיכה בארגון וברעיון המדינה האיסלאמית.

"הרעיון המסדר" הזה הוא סוד כוחו של הארגון שמשך - ועדיין מושך - מוסלמים כה רבים לשורותיו; עיקרו של הרעיון הוא השאיפה להקים "חליפות" איסלאמית אוניברסאלית (אמירות) שתשלוט בכל העולם על פי חוקי השריעה ותחזיר את המוסלמים (כלומר את רוב אזרחי העולם) לחיות על פי המנהגים ואורחות החיים שהיו נהוגים בימי חייו של הנביא מוחמד. בין השאר, על פי רעיון זה, הג'יהאד הוא חובה וכל מי שאינו מציית לו, אחת דתו - למות.

אל-בגדדי הכתיר את עצמו כח'ליפה איברהים, כלומר השליט שהוא מחליפו של הנביא מוחמד. הוא גילם בגופו את רעיון החליפות ולכן סביר שחיסולו ינחית מכה קשה גם על הרעיון הסלפי-סוני שהוא הטיף לו ומשך בעזרתו מוסלמים ומוסלמיות צעירים לשורותיו. אמנם לאל-בגדדי ישנה שורה של סגנים ועוזרים, אבל החשובים שבהם חוסלו עם השנים, ומי שנותר יפתח במאבק ירושה שישפיע על הארגון.

מנהיג דאעש נתן דוגמה אישית כשהתייצב בראש אנשיו שנלחמים באידליב, המעוז העיקרי שנותר למורדים המוסלמים-סונים בסוריה. הוא אמנם הסתתר, אבל עמד בראש אנשיו במה שאמור להיות הקרב האחרון נגד משטרו של אסד והקואליציה הרוסית-איראנית התומכת בו. חיסולו עשוי להאיץ את כיבוש מובלעת אידליב בידי משטר אסד בגיבוי המיליציות השיעיות שפועלות בחסות איראן ובחסות ההפצצות הרוסיות.

באידליב אמנם פעיל גם הארגון המתחרה אל-קאעידה, שנקרא שם בעבר ג'בהת א-נוסרה, והוא קיצוני לא פחות ונחוש לא פחות להילחם במשטרו של אסד. אבל חיסולו של אל-בגדדי עשוי להשפיע על המורל של כל הג'יהאדיסטים הסונים המרוכזים כעת באידליב ומתכוננים לקרב האחרון.

מתקנים את מה שטראמפ מקלקל

החיסול הוא הצלחה יוצאת דופן לאמריקנים וליכולתם לאסוף ולנתח מודיעין מדויק ולהפיק ממנו מבצע קומנדו בלב האזור הנשלט בידי הקיצוניים והמיומנים שבלוחמי הג'יהאד הסלפי-סוני. אזור אידליב נמצא במרחק לא גדול מהבסיסים הרוסיים באזור העיר לטקיה שבמערב סוריה ומהבסיס הרוסי העיקרי שבחמיימים שלידה.

האמריקנים נמצאו עד לאחרונה מצפון לאידליב, אבל בכוחות קטנים, והתעסקו בעיקר עם כיסי דאעש שנותרו במדבר שממזרח לנהר הפרת. הרוסים, אף שבגדדי היה ממש מתחת לאפם, לא הצליחו להשיג את המידע המודיעני ולא הצליחו לחסל אותו (וכזכור כבר הכריזו על כך באופן שגוי לפני שנתיים). סוכנויות המודיעין האמריקניות והכוחות המיוחדים האמריקניים עשו זאת ובגדול.

עובדה זו מעידה שקהילת המודיעין האמריקנית והכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב יכולים לתפקד בהצלחה ולבצע פעולות חשובות באמת גם באמצעות כוחות קטנים ביותר, כך שגם אם הנשיא האמריקני טראמפ - מתוך אידאולוגיה בדלנית ובפזיזות - מצמצם את הכוחות בסוריה, סביר להניח שארה"ב תישאר עדיין בשטח כגורם צבאי משפיע שיסייע לבלום את ההתבססות האיראנית, וכמובן למנוע תקומה מחדש של דאעש. אם לומר זאת בצורה בוטה – הפנטגון ושר ההגנה האמריקני יודעים לתקן את מה שטראמפ מקלקל.

חשוב לציין שבסוריה יש כעת נוכחות של כמה מאות חיילים אמריקנים בנקודות מפתח ובבסיסים קטנים מאוד שמהם פועלים כוחות יחד עם כורדים וערבים מקומיים, כדי למנוע מהמיליציות השיעיות שפועלות בחסות איראן מלבסס את המסדרון היבשתי - מטהרן דרך עיראק, לדמשק וללבנון - וכדי להילחם בתאי דאעש שנותרו ממזרח לפרת.

עובדות אלה הן חדשות טובות עבור ישראל, שפועלת ללא הרף כדי לבלום את ההתבססות האיראנית באזור. גם חיסולו של אל-בגדדי מהווה חדשות טובות, ואפשר להניח שפחות ופחות ערבים אזרחי ישראל ינסו להגיע עכשיו לסוריה ועיראק כדי להילחם בשורות דאעש. אם כי במה שנוגע לאירופה, סביר שהפעילות המחתרתית של דאעש לא תיפסק ואולי אפילו תגבר בהשראת ההנהגה החדשה, שתיבחר במקומו של אל-בגדדי ובהשראת המיתוס שיווצר בקרב הג'יהאדיסטים ברחבי העולם בעקבות האופן שבו נהרג. יש כבר מידע שהוא התאבד לנוכח מחסליו באמצעות חגורת נפץ שנשא על גופו. המיתוס לפעמים מסוכן יותר מהאדם החי.