שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    נחשף אזור תעשייה מלפני 1,400 שנה ליד הקריות
    לצד פטיש ומסמרים מהתקופה הביזנטית, נחשפו בחפירה גם בתי בד משוכללים לייצור שמן זית וגתות להפקת יין - במקום שבו ישבה הסהנדרין לאחר חורבן בית המקדש השני

     

     

    תעשיית ברזל באושה העתיקה    (צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)

    תעשיית ברזל באושה העתיקה    (צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פטיש ומסמרים בני כ-1,400 שנה התגלו על ידי משפחה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות באושה העתיקה - סמוך לקריות. ברשות העתיקות אמרו כי גילוי החפצים בסמוך לסיגי ברזל, חשף פרטים חדשים על האתר, המזוהה כתחנה הראשונה של חכמי הסנהדרין בגליל. החוקרים מצאו בין היתר שתושבי המקום היהודים עסקו בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה. החפירה במקום נחשף גם לאחרונה אתר יהודי מרשים, שבו מקוואות טהרה ובתי בד וגתות, ששימשו לייצור יין ושמן בתנאי טהרה.

     

    בני משפחה מטורען שבגליל התחתון, שהשתתפה באירוע חפירות קהילתי של רשות העתיקות באושה העתיקה ביער קריית אתא במהלך חג הסוכות, היו אלו שחשפו את הממצאים העתיקים: פטיש ומסמרים מהתקופה הביזנטית בני 1,400 שנה.

     

    מבט אווירי: גתות ולידן מקווה טהרה נחשפו באתר אושה העתיקה (צילום:  אסף פרץ, רשות העתיקות)
    מבט אווירי: גתות ולידן מקווה טהרה נחשפו באתר אושה העתיקה(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

    אזור החפירות באושה העתיקה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
    אזור החפירות באושה העתיקה(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

     

    יאיר עמיצור ואיאד בשאראת, מנהלי החפירה מטעם ברשות העתיקות, אמרו: "באוצרות המדינה ידועים רק כ-20 פטישים עתיקים, ומתוכם רק 6 מהתקופה הביזנטית. המקורות מספרים שבאתר התקיימה תעשיית זכוכית ענפה, והיא אכן מתגלה בשטח בדמות גביעי יין וגושי זכוכית גולמית יפהפיים, ועכשיו אנו מגלים שתושבי אושה עסקו גם בייצור כלי עבודה מברזל בעת העתיקה. על כך מעיד הפטיש, שנמצא בסמוך לסיגי ברזל, מסמרים ופריטי ברזל נוספים".

     

    לצד הממצאים התעשייתיים, נחשפו בחפירה גם בתי בד משוכללים לייצור שמן זית וגתות להפקת יין, המלמדים שעיקר עיסוקם ופרנסתם של תושבי אושה העתיקה היה עיבוד התוצרת החקלאית של עצי הזית והכרמים שגידלו באדמות הסמוכות לכפר. סמוך לבית הבד ולגת הגדולה נחשפו שני מקוואות טהרה חצובים בסלע עם גרמי מדרגות ודפנות מטויחים, המתוארכים לתקופה הרומית והביזנטית (מלפני 1,800 שנה). המקוואות מלמדים שהעוסקים במלאכה היו יהודים שהקפידו לטבול במי המקווה בתחילת כל יום עבודה על מנת לייצר שמן זית ותירוש בטהרה.

    .הפטיש והמסמרים בני 1,400 שנה שנחשפו באושה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
    .הפטיש והמסמרים בני 1,400 שנה שנחשפו באושה(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

    יאיר עמיצור, מנהל  החפירה מטעם רשות העתיקות, עם הפטיש והמסמרים בני ה-1400 שנה שחשפה משפחה באושה (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
    יאיר עמיצור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, עם הפטיש והמסמרים בני ה-1400 שנה שחשפה משפחה באושה(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

    כוסות זכוכית עתיקות, עדות לתעשיית הזכוכית העניפה שפעלה באושה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
    כוסות זכוכית עתיקות, עדות לתעשיית הזכוכית העניפה שפעלה באושה(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

      

    עמיצור הוסיף כי "היישוב היהודי של אושה בתקופה הרומית והביזנטית מוזכר רבות במקורות היהודיים כמקום שבו התחדש מוסד הסנהדרין לאחר חורבן בית המקדש השני, ולאחר כשלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה.

     

    "הסנהדרין הייתה ההנהגה היהודית המרכזית, ובראשה עמד הנשיא רבן שמעון בן גמליאל השני ובנו רבי יהודה הנשיא, שישבו באושה. באושה תיקנו חכמי הסנהדרין תקנות שאפשרו לעם היהודי להתאושש מתוצאות המלחמה ברומאים, ולשקם את חיי הקהילה בגליל. המקורות היהודיים מזכירים את חכמי הסנהדרין שחיו באושה וביניהם רבי יצחק נפחא, שככל הנראה התפרנס מייצור זכוכית. גביעי היין וגושי הזכוכית הגולמית הרבים שנמצאו ברחבי האתר, אכן מעידים שתושבי אושה היו מיומנים באומנות ניפוח זכוכית וייצור כלי שולחן וכלי תאורה עדינים. בנוסף, המקוואות שנחשפו באתר מעידים על ההקפדה של חכמי הסנהדרין בענייני טומאה וטהרה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
    הפטיש והמסמרים שהתגלו בחפירות
    צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
    מומלצים