השופט: "נפלו פגמים, אבל מאשר צו חיפוש כירורגי"

קבע כי נפלו פגמים לא מעטים בהתנהלות המשטרה, אך אישר את הבקשה לצו חיפוש בטלפונים: שופט בית המשפט השלום בתל אביב עלאא מסארווה קבע אמש (יום ד'), בתום הדיון בפרשת החרמת הטלפונים מיועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו - יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלם וישראל איינהורן - בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר כי "כי אכן נפלו פגמים בהתנהלות היחידה החוקרת אל מול החשודים בתיק זה". עם זאת, בשורה התחתונה הוא קיבל את הבקשה ל"צווי חיפוש מדודים שמציעים חיפוש 'כירורגי' ומוגדר".

לעיון בהחלטה המלאה לחצו כאן

עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים את דוברי ראש הממשלה גולן ואוריך, אמרו כי "הביקורת החריפה של בית המשפט נגד המשטרה והפרקליטות מחייבת את סגירת התיק והחזרת הטלפונים הניידים ליועצי ראש הממשלה. אנחנו נבחן את ההחלטה ונערער לאלתר". מקורבי יועצי נתניהו היו אף יותר בוטים. "אלמלא היה מדובר בחקירה פוליטית, די היה במחדלים הבלתי חוקיים שאותם פירט בית המשפט בכדי לסגור את התיק המפורך כבר עתה", אמרו.

מימין: יונתן אוריך ועופר גולן(צילום: יואב דודקביץ')

בהכרעתו מנה השופט את הפגמים בחקירה: "ראשית, חיפוש ותפיסה של מכשירי הטלפון מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי הוא פגם משמעותי. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירה מיום 29 באוגוסט, שלגביה הוגשה תלונה ב-4 בספטמבר, שעה שהחשודים נחקרו בסוף אוקטובר 2019 וחלף זמן בין המועד שבו עלה שמם של החשודים כמעורבים לבין מועד חקירתם. בזמן זה, ניתן היה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו שיפוטי. הדרישה מאחד החשודים שהתייצב לחקירתו מבלי מכשיר הטלפון הנייד לחזור על עקבותיו ועוד בליווי שוטר, רק כדי לחזור לחקירה עם המכשיר, מעצימה את הפגם בהימנעות המשטרה מבקשת להוצאת צו שיפוטי. עובדה זו מלמדת על תכנית חקירה שכוונה מראש לחדירה למכשיר הטלפון מבלי צו שיפוטי.

"שנית, אני מסכים עם טענת הסנגורים כי הסכמת החשודים, מבלי שהוסבר להם בדבר זכותם להתנגד לחיפוש וכי התנגדות לחיפוש לא תשמש כראיה לחובתם, לאו הסכמה היא. בפרט הדברים נכונים עת מדובר בחיפוש בחומר מחשב שהוא מכשיר הטלפון הנייד האישי. שלישית, אופן החיפוש שנעשה בטלפונים של החשודים, בכל הכבוד, היה כרוך בתיחום שאינו מוגדר לגבי פונקציות החיפוש וגבולותיו. במהלך החקירה, כך ניתן להתרשם, עיינה החוקרת בחומרים ממכשיר הטלפון, כאשר מדובר בחיפוש בלתי מאורגן ומעט מאולתר, על אף שניכרת בו שאיפה לחיפוש חומרים הרלוונטיים לאירוע ההטרדה בלבד".

אוריך ליד משרדי מח"ש(צילום: שאול גולן)

עד המדינה שלמה פילבר(צילום: מוטי קמחי)

עם זאת, כתב השופט כי חומר החקירה מלמד על חשד סביר בעוצמה גבוהה כי החשודים היו מעורבים בקשירת קשר לעבירת הטרדת עד, כאשר מדובר בכמה מעורבים שחברו יחדיו לצורך מטרה זו. צווי החיפוש המבוקשים יכולים לסייע בקידום החקירה ובשפיכת אור על עומק מעורבותם של החשודים ואף על מעורבים אחרים". הוא כתב כי השתכנעתי כי אופן החיפוש שהוצע, בעניין הנחיות מחלקת הסייבר לחיפוש 'מדויק' של חומרי חקירה וראיות הקשורות לאירוע המסויים, לצד המנגנון המוצע שם, יכולים לצמצם את הפגיעה בזכויות החשודים לפרטיות".

בסופו של דבר סיכם כי "לנוכח השלב הדיוני הנוכחי, וגם לאחר התחשבות בפגיעה בזכויות החשודים ובפגמים שנפלו בחקירה, מצאתי, לאחר התלבטות, לקבל את בקשת המבקשת לצווי החיפוש המדודים ואשר מציעים חיפוש 'כירורגי' ומוגדר, תחת פיקוח שיפוטי צמוד. המיון הראשוני יבוצע על ידי חוקר שאיננו שייך ליחידה החוקרת הרלוונטית, ויובא לעיון בית המשפט בלבד, שיעיין בו שייתן הוראות בהמשך".

האירוע שפתח את הפרשה התרחש בחודש אוגוסט, כאשר כלי רכב מצויד ברמקולים חנה ליד ביתו של פילבר בפתח תקווה והשמיע דברי נאצה נגדו. החשד הוא כי ההקלטה שהשמיע הוכנה מבעוד מועד על ידי בכירי הקמפיין והועברה לידי הנהג. "ההטרדה הזאת היא לא משהו סתמי, זה אירוע שתוכנן היטב", מעריכים במשטרה.

החוקרים חושדים שההקלטה הוכנה על ידי החשודים בפרשה: המסרים נגד פילבר כנראה הוקלטו באחד מהמטות והועברו לקובץ אודיו, ייתכן בדיסק-און-קי, שהועבר לנהג הרכב. ההערכה היא כי הוא "כלל לא ידע על מה מדובר", אך קיבל לטענת המשטרה את הכתובת של פילבר והנחיות ברורות: להגיע לשם בשעות היום ולעמוד במשך דקות ארוכות בדומה לרכבי הברסלבים שמשמיעים מוזיקה באמצעות הקלטות שהוכנו עבורו.

על רקע חקירת הבכירים, נאסר על הנחקרים ליצור קשר זה עם זה למשך 30 יום. בנוסף, המשטרה ביקשה מבית המשפט גישה לטלפונים הניידים שהוחרמו כדי לנסות להבין כיצד נוצרה "קלטת ההטרדה", ובשל חשד כי קיים מידע נוסף שייתכן ומצביע על כוונה לפעילות נוספת.