כוס תה עם לאו צ'ה
כל דבר בעתו, לא נוכל לזרז בפירות להבשיל כפי שלא נוכל להאיץ בעצמנו להגיע אל סוף הדרך בלי לעבור את כולה וללמוד ממנה. שרונה פומס מזמינה לכוס תה את לאו צ'ה ולומדת ממנו מה הם הדברים החשובים באמת שיש לכל אחת ואחת מאיתנו בחיים
בחרתי לשתות כוס תה עם ידיד יקר משכבר מסעות חיים, שיחה מענגת עם איש חכם שהיבט שלו ברמה מסוימת משורש בי, בכולנו. לאו צ'ה, לא רק מאבות הדאואיזם, אלא גם ידוע כמי שהתעלה אל עולמות של שלווה אינסופיים ובעצם סיים את מסעו בגלגול הפיזי. הוא נחשב מאסטר קשוח אך בבית התה הוא מחייך ונינוח.
כתבות נוספות בתחום הפנג שואי והאסטרולוגיה הסינית
אני - קפה או תה?
לא צ'ה - תה כמובן, קפה לא היה משובח בתקופתי.
אני - היום לעומת אז, כשאתה מתבונן על מה שקורה פה, מה השתנה?
לאו צ'ה - אני רואה את אותו הדבר, אותה שחיתות בפוליטיקה מימין משמאל ובאמצע, מי שיש לו יותר מקבל יותר וכל אותם מצבים לא מאוזנים, שהניעו אותי בסופו של דבר לחפש תשובות בתוכי.
אני - היכן וכיצד עשית זאת?
לאו צ'ה - ביקשתי להתרחק מהסחות דעת. התגוררתי בהרים כדי להיות עם עצמי.
אני - מהיכן הגיעה החוכמה של הספר הנפלא – "ספר הדאו - ספר הדרך והסגולה"?
לאו צ'ה - המידע הגיע דרכי ובאמצעותי ישירות מהמקור. היה חשוב לי להעביר את המידע בפשטות.
אני - מה הקשר שלך עם בודהה וישוע בן ג'וזף?
לאו צ'ה כולנו מגיעים מאותו המקור, אף אחד לא יותר מאף אחד אחר. כל אחד מאתנו הביא חוכמה ובשלות וחווה התעלות של העולמות הפיזיים בדרך האישית שלו.
אני - האם בכוונתך לשוב לגלגול פיזי?
לאו צ'ה - לא, סיימתי! אך רוחי עדיין מרחפת בפלנטה ואצל רבים המבקשים תמיכה וסיוע.
אני - מי היו התלמידים שלך וכיצד לימדת אותם להתעלות?
לאו צ'ה - בשל תפיסותיי המרדניות לאותה תקופה בודדים מצאו את דרכם אלי להרים והם גם אלה שהפיצו את המידע. מצאתי שהדבר המאתגר ביותר עבורם ותנאי ראשון היה לשחרר את כל מה שהם כבר יודעים. כאשר הם יודעים הם לא יכולים לשמוע את הקול הפנימי האמיתי המבקש לתת להם תשובות ישירות לשאלות שהם שואלים.
האתגר השני עבורם היה לשחרר אחיזה בעולם החומר, בעשייה ועיסוק בחוץ שלא הובילו בסופו של דבר לשום תוצאה אמיתית. כל אלה הן הסחות דעת. הנחתי אותם להתבונן ולחקור כפי שאני עשיתי וזה מה שהוביל, בסופו של דבר, להתעלות ולחוכמה.
אני - מה היית ממליץ לתלמידים של היום המבקשים לחוות את זה?
לאו צ'ה - להתבונן בטבע. האם נוכל להאיץ בפרי הצומח על העץ להבשיל? האם נוכל להאיץ בפרח להיפתח? כל דבר בעתו. הנוכחות המלאה והשלמה מתרחשת ברגע הזה. הרגע הזה הוא רגע של אחדות ואינו דומה לשום רגע אחר. שעה שאנשים מסתכלים על העבר או על העתיד הם חווים פחד וככל שהם חווים פחד כך הוא גדל.
אני - כיצד האחדות הזאת אפשרית בחיי היום יום?
לאו צ'ה - אנו מצויים בעולם של קוטביות, יין וינג . כשנסכים לקבל אי נוחות וכאוס כתהליך טבעי נחווה שלווה והרמוניה. שמנו את הפחד בחוץ אך עד שלא נכיר במי שאנחנו לא באמת נתקשה לחוות את כל מי שאנחנו באמת. כשאנו מדחיקים ומדכאים את מה שתפסנו כרע הוא גדל כיון שאנו עסוקים בזה. אחדות נחווית כשאנו רואים את שני הצדדים לא כטוב מול רע אלא כשני קטבים המרכיבים את היקום באופן שלם
אני - כל מה שאתה אומר ידוע ולא חדש, איך אתה מסביר את זה שדברים לא השתנו מאז?
לאו צ'ה – זה על הסכמה ובחירה חופשית שלא באמת נחוותה עד כה. הרי אין הבחנה בין מדינה למדינה או בין אדם לאדם למעט ההסכמה לבחור. הפרדות קיימת בעולם הפיזי ואינה נוכחת בתודעה גבוהה. חופש זה על בחירה.
אני - אחד המשפטים המכוננים והעוצמתיים עבורי בספר שלך שהובן לי משנה לשנה יותר ויותר היה "את דברי קל מאוד לדעת , קל מאוד לנהוג לפיהם. אבל אין איש בעולם שיכול לדעתם ואין איש שיכול לנהוג לפיהם.." האם אתה עדיין סבור כך?
לאו צ'ה - כפי שאת בוודאי כבר יודעת, שרונה וברכותי על האבולוציה והמחויבות המדהימה שלך, ב"אין איש" כלומר לא ניתן ממקום אנושי מוגבל ונפרד מהחלק האלוהי השלם לחוות אחדות. אך כעת באבולוציה המדהימה שהאנושות עוברת ומה שאת מייצגת באופן אישי בהחלט אפשרי למי שבוחר בזה באמת.
אני - מכאן גם שהפרשנות המנטלית שניתנה לכתבים שלך תרצה להיכתב מחדש בתודעה החדשה. אפשר להוסיף שבאופן משעשע ממקום של סגולה/תודעה נמוכה אנשים רצו יותר וידעו שיש יותר והתכוונו לעוד כסף, עוד כוח שעה שהיותר בסגולה הגבוהה נמצא בעולמות הרב ממדיים.
אשמח אם תוסיף כמה מילים על שלושת האוצרות שציינת בספר והם: "הראשון חמלה, שני חסכנות ושלישי לא להעז להיות ראשון בעולם.." (עמוד 99 ספר הדרך והסגולה).
לאו צ'ה - המאתגר מכולם עבורי היה להפוך חמלה שגם תומכת בכל מה שמגיע אחר כך. החסכנות היא לא רק בידע, אוכל, רכוש, מילים היא בכל דבר חומרי /פיזי. לא להעז להיות ראשון בעולם זה על להימנע מפעולה - תגובה, מהתערבות, כפייה ומשליטה.. פשוט וכמו שאת יודעת עכשיו אפשר.
אני - מודה באהבה. מניחה שעוד נוסיף להיפגש ולשתות תה ולצחוק על הכל במועדון המאסטרים.
שרונה פומס , פנג שואי
לפנייה לכתב/ת 
