שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    "מדד התקווה" מגיע לישראל
    שמונה שנים לאחר שפורסם באירופה, ל"מדד התקווה" יש גרסה עברית. למה זה חשוב, ומה ההבדל מ"מדד האושר"? היכנסו לשאלון

     

    יש תקווה לישראלים? ד"ר דורית רדליך-עמירב באולפן ynet    (צילום: ליהי קרופניק)

    יש תקווה לישראלים? ד"ר דורית רדליך-עמירב באולפן ynet    (צילום: ליהי קרופניק)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    שאלון 'מדד התקווה' מגיע לראשונה לישראל. שמונה שנים לאחר שפורסם באירופה, המדד שינסה "לחתור לחשיפת יסוד התקווה בבני האדם" הושק בגרסתו העברית.

     

    המדד, שנוצר על ידי חוקרים אירופאים מתחומים שונים, מתמקד בתפיסות וטענות שלפיהן החיים בעולם המערבי מאופיינים ביותר חרדות, חששות ופחדים – ופחות במציאת פתרונות ותרחישים חיוביים. "לתקווה יש משמעויות ודיסציפלינות שונות, ואנחנו יודעים שהיא מגיעה מכמה רבדים", סיפרה לאולפן ynet ד"ר דורית רדליך עמירב מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב, שעומדת מאחורי ניסוח השאלון הישראלי.

     

    נשימה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

     

    רדליך עמירב הדגישה כי "התקווה היא גם משהו שקשור למחשבות, רגשות, התנהגויות ואפילו לקונטקסט. בעצם, לחקור תקווה זה להתחיל את השיח של התקווה".

     

    בספרות המחקרית, אחת ההתייחסויות המשמעותיות ביותר לנושא היא 'מודל התקווה' של סניידר. המודל והשלכותיו מתמקדים בצורך בגיבוש חזון אישי ובהצבת מטרות, תכנון הדרכים להשגת המטרה תוך התגברות על המכשולים וההנחה שבעלי תקווה לא יוותרו כל כך בקלות על המאמצים להגיע ליעדים שהציבו לעצמם.

     

    המודל, כמו גם מחקרים נוספים, הצביעו על קשר הדוק בין אלה שדיווחו על מידה גבוהה יותר של תקווה – לבין תפקודיות וביצועיות. עוד עולה מהמחקר כי על פי רוב, אנשים שאינם מאמינים בעצמם ושאינם בעלי תקווה, נרתעים ממשימות, חוששים וחשים חוסר אונים ותסכול שעלולים להביא אותם להימנעות ממטלות והתמודדות.

     

    פרויקט מדד התקווה, שפותח בשנת 2009 בשוויץ, פועל כעת ב-12 מדינות בעולם, בהן אוסטרליה, שוויץ, צרפת, גרמניה והודו. כאמור, השנה ישראל תשתתף בו לראשונה.

     

    במסגרת השאלון האינטרנטי מתבקשים הנשאלים לסמן אם הם אופטימיים או פסימיים בנוגע לחייהם האישיים, למדיניות הפוליטית והכלכלית, וגם בנוגע לאקלים והסביבה. בהמשך הם מתבקשים לתאר מהן המשאלות שלהם לשנה הקרובה, ולאחר מכן לסמן את עמדותיהם באשר להיגדים שונים המרכיבים את המדד, ובהם הקשר בין תקווה לחרדה - או לאיכות חיים.

     

    יש לציין כי ישראל זוכה באופן מסורתי לציונים גבוהים ב"מדד האושר" של האו"ם - לפי הנתונים מחודש מרץ במקום ה-13. עם זאת, ד"ר רדליך מבקשת להבהיר כי אין קשר בין המדדים. "מדד האושר מאוד שונה ממדד התקווה", היא אומרת. "מדד האושר מתייחס לחוויות ולרגשות חיוביים שיש לי על עצמי כרגע או בעבר, ותקווה מתמקדת בעתיד. היכולת שלי להתמקד בעתיד, ולדמיין עתיד שאני ארצה להשתתף בו, זה מה שמניע אותי לפעילות משמעותית שיכולה לקדם אותי. אופטימיות ותקווה הם לא ממש זהים.

     

    "לחברה המערבית יש נטייה להתמקד בחששות, פחדים ובעיות, שהן מאוד קיומיות וקורות ברגע זה", הוסיפה ד"ר רדליך, "חשבנו לחקור ולחשוף את היסוד של תקווה שנמצא בכל אדם ובחברה הכללית. מחקרים מראים כבר שתקווה מקדמת בריאות, וזו המהות של המקצוע שלנו".

       

    כניסה לשאלון 'מדד התקווה': https://ww3.umfragecenter.de/uc/UniStGallen/b48d

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כמה תקווה יש לנו? אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    מומלצים