שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    דוקטור, בממשלה כבר היית?
    למה מדינה שבה אחוז ההשכלה הוא מהגבוהים בעולם מדורגת כל כך נמוך בשילוב בעלי תארים מתקדמים בשירות הציבורי? תכנית ממשק מנסה לשנות את הסטטיסטיקה ולחבר בין מדע וממשל

    ישראל היא אחת המדינות המשכילות ביותר בעולם. כמעט חצי מאוכלוסיית ישראל מחזיקה בתואר אקדמי ומוסדות ההשכלה בישראל מדורגים קבוע כמובילים וכפורצי דרך בתחומים רבים. ישראל היא לא רק מדינה מאוד משכילה, היא גם יצואנית משמעותית של מוחות מבריקים. התחרות הקשה על תקנים במוסדות אקדמיים בישראל מביאה מדענים רבים לנסות את מזלם מעבר לים, תופעה שכולנו מכירים בשם הציורי, "בריחת המוחות".

     

    בשנים האחרונות המצב הולך ומחריף, היחס בין מספר המדענים שעוזבים את ישראל לאלו שחוזרים אליה כבר עומד על יותר מ-70 אחוז (לרעתנו, למקרה שתהיתם). גם לאלו שנשארים בארץ, המצב לא מזהיר. מחקר של התוכנית להשבת אקדמאים ברשות החדשנות העלה שרק 7 אחוזים מבין מסיימי הדוקטורט במדעי החיים מצליחים למצוא עבודה באקדמיה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    אז מה עושים כל היתר? שאלה טובה. כל שנה מתווספים לשוק העבודה הישראלי 1,600 בעלי תואר שלישי חדשים. רובם לא יעסקו כלל במחקר או אפילו בעבודה בתחום מומחיותם. זה אובדן משמעותי למשק ולחברה הישראלית, שמשקיעה משאבים רבים בהכשרתם. גם עבור החוקרים מדובר לא אחת במפח נפש.

     

    המצב הזה אמנם לא ייחודי לישראל (מספר בוגרי הדוקטורט עולה בהתמדה בכל העולם), אבל בניגוד למדינות אחרות, שבהן נהוג שבוגרי דוקטורט משתלבים גם בשירות הציבורי, בישראל רק מעטים מהם מגיעים למוקדי קבלת ההחלטות ומשתמשים בידע הרב שרכשו באקדמיה כדי לשפר את החיים במדינה. למרבה הצער, ישראל היא מדינת ה- OECD עם האחוז הנמוך ביותר של בוגרי תואר שלישי שמשתלבים במשרות בשירות המדינה.

     

    התוכנית הקטנה שעושה שינוי גדול

    מול הסטטיסטיקה העגומה הזאת עומדת תוכנית עלית קטנה ותחרותית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה: תוכנית ממשק. ממשק מאתרת מדענים בתחילת דרכם המקצועית ומשלבת אותם כיועצים מדעיים לבכירים בשירות המדינה במטרה לסייע בקבלת החלטות מושכלת יותר ומבוססת מדע, ובכך לשפר את איכות החיים והסביבה בישראל.

     

    התוכנית נמשכת שנה, שבמהלכה פועלים המדענים לקידום פרויקטים לאומיים הרלבנטיים לתחום מומחיותם. תוכנית ממשק נבנתה בהתבסס על התכנית היוקרתית של הארגון האמריקאי AAAS (American Society for the Advancement of Science) שפועלת בהצלחה מאז שנות ה-70. כיום מסיימים את התכנית בארה״ב כ-250 עמיתים בשנה, ורבים מהם אכן משתלבים לאחר מכן בשורות הממשל האמריקני ומסייעים בקידום הידע המדעי במדינה ובתרגומו למה שקורה בשטח.

     

    בשמונה שנות פעילותה בישראל סייעה ממשק לפתרון כמה מהבעיות המורכבות ביותר במדינת ישראל. עמיתי ממשק כתבו את התכנית האסטרטגית לתחבורה אוטונומית חכמה בישראל, פיתחו את מפת הדרכים להקמת איים מלאכותיים בים התיכון, קבעו את המדיניות הארצית בסוגיית הפקת נפט מפצלי שמן (שהביאה לביטול הקידוחים המתוכננים בעמק האלה), זיהו חומרי הדברה משבשי פעילות הורמונאלית, ועוד. רק בשנה האחרונה קידמו עמיתי ממשק תכניות ממשלתיות הנוגעות לשיפור איכות מי השתיה בישראל, הפחתת הגודש בכבישים, התמודדות עם שינויי אקלים, טיוב השימוש בקרקעות חקלאיות, שדרוג מתקני טיהור המים של המדינה ועוד ועוד.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    תוכנית ממשק מציעה למדענים המתקבלים אליה אפיקי תעסוקה חדשים לניצול הידע הרב שאותו צברו באקדמיה, ושבהם הם יכולים ליישם את כישוריהם לתועלתם ולתועלת הציבור. בנוסף לניסיון הפרקטי בעבודה במשרדי ממשלה, ממשק מעניקה לעמיתים בתכנית הכשרה מקיפה בת 400 שעות בכל התחומים שאותם לא למדו באוניברסיטה: כישורי חיים, ידע רחב בתחומי הסביבה, החברה והממשל בישראל וגם כלים מגוונים להעצמה אישית ומקצועית. רבים מבוגרי התוכנית - מעל למחצית - השתלבו בתום התוכנית בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ובוגרים אחרים פועלים כיום במשרות בכירות במשק, באקדמיה ובמגזר השלישי.

     

    לא רק למדענים נבוכים

    אני הגשתי מועמדות לממשק לא בגלל חוסר בתקנים. זה היה בשנה הרביעית לדוקטורט שלי בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת דיוק בארה"ב. אני זוכר את היום כאילו זה היה אתמול. אחרי בוקר ארוך של חיפוש מייגע (וכושל) בעקבות תוצאה מסוימת בין עשרות מאמרים, הייתי צריך לנקות את הראש. אז פניתי לפעילות אוורור המוח הסודית של אקדמאים. אתם יודעים, זו שמחזירה את המוח למצב אפס יותר מהר מספורט, משיחה קלילה ואפילו מדיטציה - פייסבוק.

     

    בפיד שלי הופיע סטטוס של מכרה, בוגרת דוקטורט, שסיפרה על פעילותה בממשק. התוכנית סקרנה אותי אז גלשתי לאתר של ממשק כדי ללמוד עליה יותר. ככל שקראתי יותר, כך הבנתי עד כמה זה נכון עבורי להגיש מועמדות. הרי לא משנה איזה עתיד מחכה לי לאחר סיום הדוקטורט, שנה של עבודה במשרד ממשלתי בצמוד לדמות בכירה רק תועיל לי. הבנתי שממשק תעניק לי הזדמנות ייחודית לבחון את הידע האקדמי שלי בשטח, לטוות קשרים במשרדי ממשלה ולהבין באמת ומבפנים איך עובד מנגנון קבלת ההחלטות הפוליטי, המקצועי והמדעי בגופי המדינה. גם אם אחר כך אחזור לאקדמיה, פוטנציאל שיתופי הפעולה ורעיונות המחקר שאצבור בשנה הזו לא יסולאו בפז. אז הגשתי מועמדות.

     

    להתקבל לתוכנית לא היה קל. מבין כל הדוקטורנטים ובוגרי הדוקטורט שמגישים מועמדות כל שנה מתקבלים פחות מעשרה אחוזים. שנה לאחר הגשת המועמדות התחלתי את שנת הממשק שלי כיועץ מדעי למנכ"לית מנהל התכנון במשרד האוצר. במהלך שנת העמיתות נחשפתי לעשייה מרתקת ברמות הגבוהות ביותר של הממשל הישראלי. נכחתי בישיבות שרים, עבדתי עם מנכ"לי וסמנכ"לי משרדים, והכי חשוב - הובלתי רפורמות משמעותיות הנוגעות לחיים של כל תושבי ישראל. עם סיום התכנית חזרתי לאקדמיה למשרת פוסט-דוקטורנט בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן.

     

    ממשק עבורי הייתה חוויה ייחודית. אין עוד תכנית במדינת ישראל שמאפשרת לאזרחים המחויבים לעשייה ציבורית להשאיר חותם משמעותי על הסביבה והחברה בישראל בפרק זמן כה קצר .הייחוד של ממשק מתבטא ביכולת שלה לייצר מצב של win-win עבור הדוקטורים, השירות הציבורי ובעיקר - החברה הישראלית. זו דרך לשלב כוח אדם איכותי ומשכיל בתפקידים בשירות המדינה, לסייע לבכירים במשרדי ממשלה בהתמודדות עם סוגיות מורכבות הדורשות הבנה מדעית מעמיקה, וגם לשפר את איכות החיים והסביבה בישראל.

     

    מחזור ט' של תכנית ממשק הנפתח השבוע ישלב 13 עמיתים במשרדי ממשלה שונים כולל משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ועוד. ההרשמה למחזור העשירי של ממשק נמצאת כרגע בעיצומה.

     

    הכותב הוא בוגר מחזור ח' של תכנית ממשק ומנהל תכנית ממשק באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים