אור ירוק לייצוא הגז למצרים: דלק ונובל השלימו את רכישת צנרת הגז

"דלק ונובל מסכלות את ההסכם במאגר תמר משיקולים זרים"

הלפרין אישרה את עסקת EMG, דלק ונובל ישמרו גז גם ללקוחות מקומיים

סגן נשיא נובל אנרג'י: "אין שינוי בחוזי הגז מול ירדן ומצרים"

העסקה מקנה לחברות אחזקות בשיעור של 39% בצנרת, עם יכולת צפויה להזרים ולייצא גז מישראל למצרים גם ממאגר תמר וגם ממאגר לוויתן.

צינור הגז של EMG(צילום: מיכאל קרמר)

בדיווח של שותפות דלק קידוחים, שיצא לפני שעה קלה, מצהירים הבעלים החדשים ש"נכון למועד דו"ח זה, לא נותרו תנאים מתלים לעסקת EMG ,ובמסגרת זו הועבר מלוא סכום התמורה לידי הנאמנים, הועברו מניות חברת EMG הנרכשות מהמוכרות ל-EMED (החברה המשותפת של נובל, דלק ו-EGAS הממשלתית המצרית), והונפקו שטרי מניות על שם EMED בהתאם.

עם העברת מלוא סכום התמורה מידי הנאמנים למוכרות, אשר צפויה להתבצע במהלך הימים הקרובים, תושלם עסקת EMG. לסיכום מציינות השותפות ש"צינור EMG ומערכת ההולכה המצרית יהיו כשירים להזרמת גז מסחרית במועד תחילת מחויבות שותפי לוויתן לספק גז טבעי תחת הסכם אספקת הגז לחברת Holdings Dolphinus Limited", כלומר בעוד כחודשיים.

על פי החוזים החדשים שנחתמו, יצוא הגז יחל בסוף 2019 עם הזרמת גז מלוויתן, כאשר תוך כחצי שנה יצטרף אליו גם מאגר תמר. סך הייצוא למצרים נאמד בכ-86 מיליארד מ"ק לאורך כ-15 שנה, כאשר כשני שליש מהיקף היצוא מקורו במאגר לוויתן.

"השלמת עסקת EMG מסמלת את תחילתו של פרק חדש בהיסטוריה של משק האנרגיה הישראלי והאזורי - המעבר של ישראל למעמד של יצואנית גז טבעי אזורית. פרויקט לוויתן מתקדם על פי לוחות הזמנים ובחיסכון מהתקציב שהגדרנו בתחילתו, ואנו צפויים להתחיל את הזרמת הגז מלוויתן כבר לפני סוף השנה", מסכם יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים.

את העסקה ליוו עוה"ד דן הכהן ודניאל סקל ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

צנרת הגז המצרית הובילה גז ממצרים לישראל בין אמצע 2008 לתחילת 2011. הבעלים המקוריים שלה היו אנשי עסקים מצרים (חוסיין סאלם עם 28%) המיליארד סם זל (כ-12%) וחברת האנרגיה התאילנדית PTT (כ-25%).

בתחילת 2011 נרשמו מהומות במצרים ("אביב העמים"), ומשטרו של נשיא מצרים דאז חוסני מובארק סולק מהשלטון. מובארק היה אחד הפטרונים של עסקת הגז המקורית בין חברת החשמל הישראלית למצרים, ולאחר העלמותו נרשמו יותר מ-10 פיצוצים בצנרת ההולכה - עד שממשל מוחמד מורסי ביטל באמצע 2012 את החוזה באופן חד צדדי. ההערכות היו שפיצוצי הצנרת שילבו ביקורת מצרית על המחיר הנמוך לכאורה (בתחילת 2011 המצרים קיבלו כארבעה דולרים ליחידת חום) שגבו מישראל, שמועות על שחיתות שלטונית ומחסור מקומי שחייב לצמצם את הייצוא.

בהעדר גז, ותחת מציאות שמאגר הגז הישראלי הגדול (מאגר תמר) לא החל לעבוד, חברת החשמל שרפה סולר יקר ומזהם ותעריף החשמל שלה זינק ביותר מ-30% כדי לממן את רכש הדלקים. כזכור, חברת החשמל תבעה בבוררות בינלאומית את חברות הגז המצריות, ורק לאחרונה אושרה פשרה בין הצדדים על תשלום של כחצי מיליארד דולר, תספורת של כ-70% על החוב.

בסבב הנוכחי הבעלות על הצנרת השתנתה, כמו גם זהות הרוכש של הגז: ממשלת מצרים, באמצעות חברות הגז המצריות הלאומיות, הקימה עם דלק ונובל חברה חדשה שנרשמה בהולנד, תוך השקעה כוללת של יותר מחצי מיליארד דולר ברכש הצנרת. במילים אחרות מערכת ההולכה היא בבעלות ממשלת מצרים. שנית, רכש הגז מיועד גם לשוק המצרי, כאשר הרוכשים דיווחו בעבר כקבוצה שמייצגת אנשי עסקים ותעשיה מצריים.

בשותפויות תמר ולוויתן מאמינים שהמבנה הנוכחי של הבעלים והעסקאות מבטיח הגנה מפני פגיעה חדשה בצנרת, ואם זה לא מספיק רק לפני כחודשיים חתמו חברות הגז המצריות על חוזה הזרמה ותפעול של הגז מול קצא"א הישראלית, כלומר חוזה ישיר בין חברה ממשלתית ישראלית לחברה ממשלתית מצרית. המטריה הזו אמורה, כך מאמינות החברות, לתת חסינות לצנרת מחבלה מכוונת.