משרד המשפטים: דרך גביית עדות חפץ נבחנת בכובד ראש, להבחין בין זה לבין אמירת אמת

עורך הדין אורי קורב התייחס הבוקר (יום ג') באולפן ynet לסימני השאלה סביב הלחצים שהופעלו על יועץ התקשורת לשעבר ניר חפץ, בטרם הפך לעד מדינה בתיק 4000 (פרשת בזק), החמור שבתיקי החקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - ואמר כי "יש חשש לסחיטה באיומים". במענה לפניית ynet הגיבו במשרד המשפטים באומרם כי "דרך גביית עדות חפץ נבחנת בכובד ראש. יש להבחין בין בחינת הטענות הקשורות לעדי מדינה בכל הנוגע לאמירת אמת על ידם לבין הטענות לפעולות לא תקינות במהלך החקירה. אם יימצא במסגרת הטיפול בתיקים כי בוצעה פעולה שלא כשורה, הדבר ייבחן ויטופל כנדרש".

בחברת החדשות פורסמו אמש תמלילים מחקירתו של חפץ, מעט לפני שהסכים לחתום על ההסכם ולמסור מידע נגד נתניהו, רעייתו ובני הזוג אלוביץ', בעלי בזק. בתמלילים מלין חפץ על תנאי מעצרו ועל מצבו הפיזי, תוך שהוא נתקל בתגובות סרקסטיות מצידם של החוקרים שהטיחו בו כי "אנחנו יודעים עליך הכל". עוד נטען כי היועמ"ש לא אישר את כלל המהלכים המשפטיים נגד חפץ, כשתשובתו עסקה בטענה לזימונו של אדם שאיננו קשור כלל לתיק 4000.

"הפרסום כיצד ניר חפץ גויס להיות עד מדינה הוא קריסת תיקי נתניהו כי כל תיקי נתניהו ללא יוצא מהכלל מבוססים על עדי מדינה ולא על יסודות עובדתיים ומשפטיים ובטח לא יסודות נפשיים ועדי מדינה שגויסו באופן שגויס ניר חפץ", אמר הבוקר באולפן ynet ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. "לאור גילוי הממצאים הזה, שראינו אתמול בערב, נדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים לאלתר. זה לא תרגיל בעייתי, או שולי. החוקרים יצאו מהחדר ואחר כך שבו לחדר עם עדות מתוקנת - זה חוקרים שהכתיבו לעד את העדות שלו".

התלונן על תנאי המעצר. ניר חפץ(צילום: יאיר שגיא )

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן(צילום: מוטי קמחי)

בריאיון איתו התייחס עו"ד קורב ל"גבולות הגזרה" שעל המשטרה לנהוג על פיהם בעדי מדינה וטען כי אסור בתוקף לאיים על אדם בחשיפת מידע פרטי בעניינו, תוך שהוא מתאר את הקו הדק בין אסטרגיה חקירתית לגיטימית ובין חריגה מעקרונות המוסר ומזכויותיו של הנחקר: "אם נאמר על ידי חוקר 'אני יודע עליך דברים מסויימים' תוך רמיזה כי כל הציבור תכף יידע אותם, מדובר בסחיטה, שכן אדם רשאי לשתף או לשתף פעולה עם החקירה".

לפי התמלילים הוציאו אותו מהחדר כשהוא לא זכר, אחר כך ההקלטות נפסקו, הוא נכנס ופתאום הוא יודע בדיוק לפי התאריך. המשטרה לא חוצה כאן קו אדום?

"את מניחה שכשהוציאו אותו מהחדר ריעננו את הזכרון שלו. אם הדבר הזה קרה ולא נגיד שלא ראינו או שמענו על דברים כאלה בעבר אז מדובר בדבר חמור ביותר. נשאלת שאלה כל הזמן - נחקרים מכאן כרגע חשדות להטרדת עד ולהדחת עד ולשיבוש הליכים, נשאלת השאלה מי כאן עוסק בהטרדות עדים ובשיבוש הליכים? כי למשטרה אין חסינות מפעולות שאסורות על פי חוק וצריך להקפיד לשמור על טוהר ההליך וצריך לשמור על החוק".

מהם גבולות הגזרה שמותר למשטרה לשחק בהם כדי לגרום לאותו אדם להפוך לעד מדינה?

"קודם כל הכול צריך להיות שקוף. לא יכול להיות שעשו משהו שלא שקוף. כלל שני הוא שבעיקרון עדי מדינה, אם תסתכל על הסכמים תמיד כתוב שם 'פנה אלינו', 'הציע את עצמו' וכו'. כי אם המערכת פונה אז יש עם זה בעיה לפי הפסיקה. אז תמיד אומרים 'פנה אלינו'. אז מה זה 'פנה אלינו'? אחרי ששמים אותך, ואני לא יודע אם בכוונה או לא בכוונה שבועיים בחדר עם פשפשים ואחרי זה עושים לך אולי עוד תרגיל שמדיף אי-תקינות לכל הפחות ואולי אף אי-חוקיות שלא לומר יותר מכך, לא רק הטרדת עד, הדחת עד, אולי אפילו סחיטה באיומים. כי לפי מה שנראה השתמשו במידע פרטי, אישי, כמנוף. אתה לא יכול לאיים על בן אדם בחשיפת מידע פרטי שלו".

קיים חשש לסחיטה. עו"ד אורי קורב

המליץ ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית. דוד רוזן (צילום: עופר עמרם)

אתה מגדיר את מה שהמשטרה עשתה שם סחיטה באיומים?

"אני מכיר את עבירת הסחיטה באיומים ואני אומר שככל שהעובדות כמו שהן מתחילות להתגלות ולהתפרסם, הן מעלות לפחות חשש או חשד לשאלה כזאת ולא בכדי אמרתי מי כאן מטריד עדים ומי כאן משבש הליכים. זה שכתוב כאן 'יצא מהחדר', עכשיו יכול לבוא העד ולהגיד 'כשהוציאו אותי מהחדר, אמרו לי תעשה כך וכך'. והוא יכול לבוא ולהגיד 'יצאנו לעשן סיגריה'. הרי מותר לצאת מהחדר. אבל נשאלת השאלה מה עושים כשיוצאים מהחדר. הצירוף מקרים שאחרי היציאה מהחדר פתאום הזיכרון נהיה בהיר וחד ורגע לפני הוא לא - זה מעורר שאלות כמובן".

בעקבות הפרסום אמש, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, קרא ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבצע חקירה יסודית שתבחן אם אכן הופעלו לחצים פסולים על חפץ על מנת שיחתום על הסכם עד מדינה בתיק 4000. חימי הביע חשש כבד כי ככל שיתאמתו החשדות בדבר הפעלת לחצים פסולים על עד המדינה, עלול הדבר לפגוע קשות בזכות הבסיסית להליך משפטי הוגן, שהיא מעקרונות היסוד במשטר דמוקרטי. "אני קורא לגורמים האמונים מכוח החוק על ביקורת הפרקליטות והמשטרה - נציב תלונות הציבור על הפרקליטות וראשת מח"ש - להיכנס לעובי הקורה ולחקור חשדות אלה לאלתר", אמר ראש הלשכה.

בתוך כך, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד שוטרים שהדליפו חומרים לתקשורת בטרם הועברו חומרי הראיות להגנה. הוא כתב את הדברים בתלונה שהוגשה לנציב התלונות על ידי סניגורית ציבורית אשר הלינה על מקרים חוזרים ונשנים של הדלפת פרטים וחומרי חקירה על ידי המשטרה, טרם הגשת כתב אישום וטרם העברת חומרי הראיות לעיון עורכי הדין המייצגים באותם תיקים.

הנציב רוזן כתב בהחלטתו כי "נהיר וברור לכל כי פרסום טיוטת כתב אישום, לפני הגשתו או פרסום מידע מחומרי חקירה, הם דברים שהדעת אינה סובלת". עוד הוא ציין כי "הדלפות מחדרי חקירות וממשרדי רשויות המדינה הפכו לתופעה רחבת היקף ונראה שאף לא יהיה מופרך לטעון כי מדובר במכת מדינה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפניית ynet: "כידוע, לפני כחודש התקיים הליך שימוע לראש הממשלה. "במסגרת זו נטענו על ידי באי כוחו של ראש הממשלה אותן טענות שמובאות כעת בפרסומים שונים בנוגע לניר חפץ. בימים אלה מנהל היועץ המשפטי לממשלה עם צוותו הליך סדור לבחינת הטענות בשימוע לצורך קבלת החלטה סופית. בתוך כך, כמובן, נבחנות בכובד ראש גם טענות באי כוחו של ראש הממשלה בעניין דרך גביית עדותו של ניר חפץ.

כמובן שאין זה ראוי וגם איננו מתכוונים לנהל הליך שימוע מקביל בתקשורת. הליך השימוע ובחינת הטענות בעקבותיו הוא הליך מקצועי ונקי מכל השפעה זרה, וימשיך להיות כזה.

"נזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה כתב בשעתו במענה ליו״ר לשכת עורכי הדין, כי נחה דעתו שחוקרי המשטרה הבהירו לעדי המדינה כי הם נדרשים לומר אך ורק את האמת, וכי הדברים שמסרו עדי המדינה נמסרו באופן חופשי ומרצון".