היוזמה לחזרה לבחירות ישירות: "איש לא התגעגע לזה"

שר הפנים אריה דרעי העלה לחיים את שיטת הבחירות הישירות – שבהן אזרחי ישראל מצביעים מי היו רוצים שיעמוד בראשות הממשלה ולא רק במפלגה שבה הם תומכים. הדעות בקרב המומחים חלוקות – יש הסוברים שזה הרע במיעוטו וחלקם דוחים את השיטה מכל וכל. צפו בדיון בנושא באולפן ynet:

עו"ד אוריאל לין, שכיהן כח"כ מטעם הליכוד בראשות ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, התייחס לנסיבות שהובילו בתחילת שנות ה-90 למעבר לבחירות אישיות. "הדמוקרטיה הישראלית הייתה אז באחת מנקודות השפל הכי נמוכות והציבור לא היה אדיש. היו שביתות רעב, עצרות המונים – כולם דרשו לשנות את שיטת הבחירות וכולם הבחינו שהמוצא היחיד הוא בחירה ישירה של ראש הממשלה".

- אז למה תשע שנים אחר כך כל זה נגמר?

"היו הרבה טענות נגד חוק הבחירה הישירה. אחת הטענות המרכזיות הייתה שהחוק יוביל לפיצול מפלגתי. אדם יצביע עבור ראש הממשלה אבל אחר כך מצביע למפלגה אחרת שאיתה הוא מזדהה. בכל מקרה, החוק הזה לא נכשל בגלל מהותו ותוכנו, אלא בעיקר אהוד ברק שעשה מניפולציה על החוק".

"אף אחד לא מתגעגע אל החוק הזה", אמר ד"ר חיים וייצמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "כל סיפור בעיית המשילות, כאילו המפלגות הבינוניות והקטנות הן אלה שפוגמות במשילות – זה לא נכון, ואני עדין. מה שקורה היום זה שיש לנו אי-אמון קונסטרוקטיבי".

עו"ד לין טען ששיטת הבחירות הנוכחית פשטה את הרגל: "היא מולידה כרגע שני כוחות נגדיים שאף אחד לא יכול ליצור רוב מוחלט בכנסת וזה יוצר שיתוק. ברור לנו שללכת לסיבוב בחירות שלישי זה איוולת. חייבים לשנות את השיטה. יש כמה אפשרויות, כולל הכי פרקטית זה שמי שעומד בראשות המפלגה הגדולה ביותר הוא אוטומטית צריך להרכיב את הממשלה".

ד"ר וייצמן ציין כי הוא מתנגד לגמרי למעבר לבחירות ישירות והוסיף: "אני בהחלט חושב שהדבר היחיד שיכול לקרות עכשיו זה ממשלת מיעוט. אמרו שרוצים בחירה ישירה כדי להוביל לממשלת מיעוט. אז למה ללכת דרך הבחירה הישירה? בואו נקים ממשלת מיעוט ואחר כך ברור לי שאחרים יצטרפו אליה מהר מאוד".