נהנים מהדייט? שימו לב שמשקרים לכם

אתם יושבים בבית קפה עם אדם שהכרתם באתר היכרויות ופגשתם זה עתה לראשונה, מנהלים שיחה ערה ושוטחים זה בפני זה את הביוגרפיה האישית שלכם, כמו גם את תפיסותיכם והשקפותיכם על החיים. אם אתם חושבים שהאדם שמולכם מוסר לכם אינפורמציה מדויקת ונכונה, כזאת שמציגה את מי שהוא באמת, חשבו שנית. כן, גם אם אתם מוצאים חן בעיניו. למעשה, בעיקר אם אתם מוצאים חן בעיניו. 

"אנשים מתגמשים, משקרים ומזייפים כדי ליצור קשר ראשוני", קובעת פרופ' גורית בירנבוים, פסיכולוגית חברתית בבית הספר איבצר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. "זאת נטייה ידועה גם באתרי היכרויות – אנשים מוסיפים סנטימטרים לגובה ומורידים קילוגרמים מהמשקל כדי להיראות טוב יותר בעיני אחרים. אנשים שונים אומנם נבדלים בנטייה שלהם לשקר לגבי פרטים מהותיים, אבל ברגע שהמערכת המינית מופעלת, הם נוטים להתגמש כלפי האדם השני, לפעמים גם במחיר של שקרים בוטים".

למסקנה זו הגיעה פרופ' בירנבוים לאור סדרת מחקרים שניהלה יחד עם פרופ' הארי ריס מאוניברסיטת רוצ'סטר, ושפורסמה החודש בכתב העת Journal of Experimental Social Psychology. הסדרה כללה ארבעה ניסויים שבהם השתתפו מעל 600 סטודנטים הטרוסקסואלים, גברים ונשים, מרביתם בשנות העשרים לחייהם, שהתבקשו לקחת חלק בתרחישים שונים מעולם ההיכרויות.

מדוע אנשים נוטים לשקר לפרטנרים פוטנציאליים?

"כשהמערכת המינית מופעלת אצלנו במוח, אנחנו מתנהגים בצורה שמקדמת יצירת קשר עם אדם שעשוי להיות בן זוג פוטנציאלי", מסבירה פרופ' בירנבוים. "למשל, אחרי חשיפה לתכנים מיניים אנשים נוטים יותר לדבר על עצמם ולספק לאדם זר פרטים אינטימיים על החיים שלהם. הם יותר תגובתיים לאדם השני, מקשיבים לו ומנסים להבין אותו. 

"כמובן שהמערכת המינית לא פועלת בצורה עיוורת", היא מסייגת. "זה לא שברגע שאנו מעוררים מינית מיד נפתח את ליבנו וניחשף בפני אדם זר. היא פועלת בצורה אסטרטגית, ודואגת שניצור קשר עם האדם שנראה לנו המתאים ביותר באותה סיטואציה.

"ברגע שהמערכת המינית מופעלת, נתאמץ למצוא חן בעיני האדם השני. אחת הדרכים לעשות את זה היא להיות דומים לו באמצעות הגמשת העדפותינו ועמדותינו כך שהן יתאימו לשלו, משום שדמיון מעורר חיבה. מטרת המחקר הנוכחי, אם כן, הייתה לבדוק כמה רחוק אנשים מוכנים להגיע כדי ליצור קשר כשהמערכת המינית שמחווטת אותנו ליצירת קשר מופעלת. יצרנו סימולציה של דייט ראשון עם אדם אטרקטיבי, וגילינו שאחרי הטרמה מינית (עוררות מינית - נ"ב), אנשים אפילו ישקרו כדי למצוא חן בעיני האדם האחר".

איך מייצרים עוררות מינית של נבדקים בתנאי מעבדה?

"יש שתי דרכים שבהן השתמשנו - בדרך הראשונה נתנו לאנשים בקבוצת הניסוי לשבת מול מחשב ולענות על סדרה של שאלות, ובין השאלות הבזקנו להם תמונות עירום או תמונות של אנשים שמקיימים יחסי מין. אנחנו מבזיקים את התמונות האלה במהירות גבוהה מאוד, כך שגם אם אני אשב מול המסך לא אצליח לראות את התמונות, אבל המוח כן מצליח לקלוט את הגירויים הללו. גם לאנשים בקבוצת הביקורת מבזיקים תמונות במהירות גבוהה, אבל התמונות מכילות תכנים ניטרליים כמו נופים. היתרון של השיטה הזאת הוא איגוף ההגנות – אנשים לא מספיקים להגיב עם כל ההגנות וההתנגדויות שיש להם כשהם נתקלים בתכנים מיניים.

"בדרך השנייה נתנו לאנשים בקבוצת הניסוי לצפות בסרטים ארוטיים, לא פורנוגרפיים, והם צפו באנשים מתמזמזים או בזוגות שמקיימים יחסי מין. קבוצת הביקורת, לעומת זאת, צפתה באנשים שמקיימים שיחה אינטימית שאינה מינית בבסיסה. לאחר מכן פגשו המשתתפים אדם זר, כשבמחקר הראשון רק רצינו לראות אם אנשים מגמישים את עמדותיהם כדי למצוא חן בעיניו", היא אומרת.

"זה אומר שביקשנו מאנשים לנהל שיחת היכרות ראשונית, ולאחריה הם התבקשו לדון על סיטואציה פיקטיבית של אדם שקיבל הצעת עבודה חלומית בחו"ל, ושוקל אם לנסוע או להישאר עם המשפחה והחברים. כל אחד קיבל אחת מהעמדות - לנסוע או להישאר - באופן אקראי, והיה צריך לגבות אותה. מצאנו שהנחקרים שעברו הטרמה מינית נטו יותר להתכופף ולהתגמש לכיוון העמדה הנגדית, שהוצגה על ידי המשתתף השני". 

זה לא נשמע כזה דרמטי. אחרי הכול, מדובר בעמדה שהיא לא בהכרח עמדתו של הנחקר.

"נכון", משיבה בירנבוים. "לכן בניסוי השני בדקנו את העמדות וההעדפות של הנחקרים עצמם. נתנו להם למלא סדרה של שאלות בסגנון של אתרי היכרויות, כמו 'עד כמה את אוהבת להתכרבל עם בן הזוג שלך מ-1 עד 5'. לאחר מכן הצגנו להם פרופיל של משתף פעולה, שבו יש סטייה של שתי נקודות בכל שאלה בהשוואה להעדפה המקורית שלהם. למשל, אם ציינתי שאני אוהבת להתכרבל ברמה 5 אז הוא ציין 3. לבסוף, ביקשנו מהנחקרים לענות שוב על השאלות, ומצאנו שאחרי הטרמה מינית אנשים נטו להזיז את העמדות שלהם לכיוון העמדות של האדם האחר.

"מאחר שגם כאן זה לא ממש דרמטי, כי אלו לא שקרים אלא יותר התגמשות והתאמת עמדות, החלטנו שהניסוי השלישי והרביעי יהיו קיצוניים יותר. בניסויים אלו בדקנו אם אנשים ישקרו במפורש. ביקשנו מהנחקרים לענות באנונימיות על סדרה של שאלות שביניהן נשתלה שאלת מיליון הדולר, 'עם כמה בני זוג שכבת עד היום?'. לאחר מכן ניהלו הנחקרים צ'ט עם משתף פעולה (בניסוי השלישי) או מילאו פרופיל אונליין שאמור היה להישלח אליו (בניסוי הרביעי), שבו הם התבקשו לספר לו עם כמה בני זוג הם שכבו. מסתבר שכל הנחקרים קיצצו במספר בני הזוג שלהם בהשוואה למספר שדיווחו באופן אנונימי, כנראה משום שאנשים שהם יותר סלקטיביים נתפסים כיותר מושכים - אבל הקיצוץ היה הרבה יותר דרמטי בקרב אנשים שעברו הטרמה מינית".

מי נטה לשקר יותר – גברים או נשים?

"גברים באופן כללי דיווחו על יותר פרטנריות מנשים, אבל את מספרן הם קיצצו בשיעור דומה. גם נשים וגם גברים משקרים אבל בדברים אחרים, בהתאם למה שהם תופסים כמשמעותי עבור מושא התשוקה שלהם. לנשים חשוב יותר להיראות מושכות והן יודעות שמשקל נמוך יותר נתפס כמושך, אז הן יקצצו שני קילוגרמים ממשקלן, בעוד שגברים יודעים שגובה נתפס כאפיון אטרקטיבי, ולכן הם יוסיפו לעצמם שני סנטימטרים לגובה. אבל כשבודקים עמדות, כמו בניסוי השני, רואים שנשים וגברים מתגמשים לכיוון העמדה של הצד השני באותה מידה, כך שיש דמיון רב יותר בין גברים ונשים מכפי שאנחנו נוהגים לחשוב".

אילו מהשקרים הללו נעשים בצורה מכוונת?

"אם מדובר בפרט שאי אפשר לזייף לגביו בפני עצמך, כמו עם כמה בני זוג שכבת, אני משערת שהאדם יודע שהוא מבצע קיצוץ באופן מודע. אבל נושא העמדות נראה לי מעורפל יותר מבחינת כוונות זדון – אם האדם באמת שיקר במכוון, או שעשה את זה בצורה לא מודעת בשביל למצוא חן, מעין נטייה אוטומטית שלנו לרצות את הבן אדם השני כדי להתקרב אליו".

"אני חושבת שבמפגשים ראשונים אנשים נתקלים בדילמה בסיסית - אם להיות אותנטי, כי כל אחד חולם שבן הזוג שלו יקבל אותו כפי שהוא באמת", אומרת בירנבוים. "אבל למרות שזו המשאלה הבסיסית שלנו, אנחנו יודעים שאם נחשוף את כל הצדדים האמיתיים שלנו, החשיפה הזו עלולה להרתיע אנשים אחרים. לכן, מה שעומד לנגד עינינו אלו שתי אסטרטגיות מתחרות: להיות אותנטיים, מול לזייף וליצור רושם חינני יותר ממה שאנחנו באמת. הזיוף נראה לי לגיטימי עד גבול מסוים. הרי כולנו יודעים שבמפגש כמו דייט ראשון אנשים פורשים את נוצות הטווס שלהם כדי למצוא חן, וזה הגיוני".

אבל אם אותו דייט ראשון ממשיך למערכת יחסים, בני הזוג חיים בשקר.

"מתישהו הם כן צריכים לחשוף את מי שהם באמת, אחרת הם יחיו במצג שווא ובאשליה שאוהבים אותם מבלי שבעצם מכירים אותם. ברור שיש שקרים שבסופו של דבר יתגלו, ואז את תשלמי את המחיר כי האמון בך יישבר, וזה יכול ליצור סדרת אירועים שליליים שישפיעו באופן לא בריא על מערכת היחסים, כך ששקרים בוטים לדעתי פוגעים במערכת היחסים. אבל יש שקרים לבנים שהם קבילים יחסית, למשל כשמישהו מוסיף לגובה שלו שני סנטימטרים כמו שנוטים לעשות באתרי היכרויות. זה כמו שבן הזוג ישאל אותך אם הוא השמין ותגידי שלא, כי לא צריך תמיד להגיד את כל האמת בפנים".

אנחנו נוטים לתפוס שקרים מצד בני זוג פוטנציאליים כהתנהגות סוטה מהנורמות, אבל המחקר שלך למעשה מראה שמדובר בהתנהגות נורמטיבית, ושזאת נטייה טבעית של בני אדם.

"כן, זאת התנהגות כמעט נורמטיבית שמתרחשת אצל לא מעט אנשים בסיטואציות שבהן הם לחוצים ופחות בטוחים בעצמם, כשיש מטרה שעומדת לנגד עיניהם והם לא רוצים לפספס את ההזדמנות לזכות בליבו של מושא חלומותיהם. מטרה זו מתעתעת בהם לפעמים, וגורמת להם להתנהג בדרך שהם אולי לא היו רואים כחיובית בנסיבות אחרות. הטרמה מינית יוצרת מעין ראיית מנהרה שגורמת לך להיות נעולה על המטרה, ושיקול הדעת שלך קצת נפגע כי את לא חושבת על ההשלכות ארוכות הטווח. זו חולשתם של בני האדם".

אז כשאנחנו מכירים אדם למטרות מיניות או רומנטיות, כדאי להיות זהירים ולקחת בעירבון מוגבל את כל מה שהוא אומר לי?

"אנחנו צריכים להיות מודעים לחולשות האלה ולנטייה לשקר, ולכן כשפוגשים מישהו שמוצא חן בעינינו והוא מוסר לנו פרטים על עצמו, כדאי להבין שאנשים מספרים לנו חלקי אמיתות ולא את כל הסיפור השלם. זה בסדר גמור במפגשים ראשונים, אבל מוטב להיות מודעים לכך שיכולות להיות הפתעות בהמשך. וגם מהצד השני - מי שנוטה להגמיש את המציאות שלו, צריך לזכור שאם מטרתו היא לבנות קשר ארוך טווח, כדאי שהקשר יהיה מבוסס על אמיתות בעיקר, ולהיות מודע למה שיוצא מהפה שלו. גם אם הנטייה הזאת מובילה לתוצאות חיוביות בטווח הקצר, כי הצלחתי למצוא חן ולהשיג מספר טלפון, הדברים האלה מתגלים בסופו של דבר".