"ניהול עומסים" ב-NBA הוא רק ההתחלה / תוכן גולשים

קוואי לא לבד. הדיבור על עומס יתר, או בשמו היותר פוליטיקלי קורקט "load management" (ניהול עומסים), צף ברחבי הליגה כבר שנים. הנהלת ה-NBA ובעלי הקבוצות לא רואים צורך בקיצור העונה הסדירה שבעיקר תפגע בהכנסות. הליגה עצמה מחפשת קהלי יעד חדשים, יפן ביניהם, ועד שלא יקלעו למטרה אין סיבה להאמין שימהרו לקבל החלטה בעניין.

קוואי על הספסל(צילום: AP)

פקטור אחד שקשה להתעלם ממנו הוא רצון השחקנים. כמו בכל סיפור משמעותי בשני העשורים האחרונים, גם כאן, ממרומי גיל 36, לא חוסך את דעתו לברון ג'יימס. במקרה הנוכחי נראה שהמדע תומך בטענותיו לגבי העומסים המוטלים על גופם של ספורטאים שמצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך תקופות ארוכות. בשבוע שעבר הוא יצא בהצהרה נגד מאמני תיכונים וטען כי לא אכפת להם מהשחקנים. נכון שזו אמירה אמוציונלית (לברון בא להגן על היורש, ברוני), אך הדבר לא שוללת את הנקודה העיקרית: שחקן צעיר שמשקיע מאמץ פיזי מרובה ולא מבוקר באימוני כושר, נמצא בסכנה ממשית לגדיעה מוקדמת של הקריירה או לקיצור משמעותי שלה.

ישנם שחקנים מיוחדים, דוגמת וינס קרטר הבלתי נגמר (העונה היא ה-22 שלו בליגה, שיא כל הזמנים), שמצליחים למשוך הרבה מעבר למצופה משחקנים בליגות מקצועיות. ממוצע הקריירה ב-NBA הוא 4.5 שנים, נתון מוטה שמעיד בעיקר על מספר השחקנים הכושלים בה לצד אורך הקריירה של שחקני עבר שצרכו סיגריות, קוקאין ואלכוהול בחדרי ההלבשה בשנות ההקמה. ועדיין, מבצע הליסינג שהנהלת הראפטורס יצאה בו מהרגע שרכשה את קוואי, לווה בתנאים נוקשים שיבטיחו תמורה. לנארד הוא לא הראשון שפעל בשיטה זו, אך הפעולה שלו הייתה המוצלחת ביותר, בפער גדול. הרצון של השחקנים לנוח לצד הצורך של הליגה לייצר הכנסות מתנגש, ומוביל לעיתים לקנסות בעקבות מתן מנוחה. ראינו ביטוי לכך בשנת 2017 כשה-NBA הציגה חוק לפיו מתן מנוחה לשחקן כשיר במשחק שמשודר מחוף לחוף עלול להוביל בקנס בגובה של עד 100 אלף דולר.

לאור הכוח הרב של השחקנים, ניתן לשער שנחווה בקרוב דיבור תקיף בעניין קיצור העונה הסדירה. כרגע השחקנים משתמשים במונחים "דיפלומטיים". זה יעבור להם ברגע שלא יקבלו תגובות הולמות. כבר ראינו מהתקרית בסין שרק הכסף מדבר, ושביתת שחקנים כנראה תשיג את מטרתה במהירות. תרשמו לכם: load management זו רק ההתחלה.