אין דייט שני? תחזירי לי את הכסף: התופעה הכי מוזרה בעולם הדייטים

זה היה עוד דייט בחייה של עדי אייזנשטדט, רווקה בת 28 מתל־אביב. היא פגשה בחור, קבעה איתו בבר השכונתי וקיוותה לטוב. אבל שום דבר לא הכין אותה למה שקרה באותו ערב. 

"זה קרה לפני חודשיים", מספרת אייזנשטדט, אשת הייטק. "הבחור הזה התחיל איתי בזמן שהלכתי ברחוב, הוא בא והתחיל לדבר איתי: 'מה קורה, אנחנו מכירים? אולי נשב לבירה פעם?' הוא היה הייטקיסט, בן גילי, גבר סביר. למרות שהאינסטינקט הראשוני שלי היה שלא בא לי עליו, נתתי לו את הטלפון שלי והחלטתי שיאללה, ניתן לזה צ'אנס, כי מה כבר יכול לקרות? 

"התכתבנו וקבענו לשעת ערב בבר ליד הבית שלי. ואז הגיע הדייט. הוא היה על הפנים. חפרתי כדי להעביר את הזמן כי היה כל כך משעמם, והסיטואציה כולה הייתה מוזרה. הוא בכלל לא תקשר, לא היה וייב נכון. בשלב מסוים הוא שאל אותי אם נוח בספה שאני יושבת עליה. אמרתי לו שלא, לא נוח פה. הוא לא הבין את הרמז, קם והתיישב לידי. נצמדתי לקיר באופן מאוד ברור, שידרתי לו שאני לא מעוניינת בשום מגע איתו. 

"שעה וחצי מתחילת הדייט, הזמנו חשבון. הוצאתי את כרטיס האשראי שלי, דבר שאני תמיד עושה, והוא אמר – 'לא צריך, תשאירי טיפ'. סבבה. החשבון יצא 100 שקל, הוא שילם. היו לי עשרה שקלים בארנק, השארתי אותם למלצרית ויצאנו. אמרתי לו ביי והלכתי הביתה". 

אייזנשטדט חשבה שבזאת הסיפור הסתיים, ולא הבינה שהוא רק התחיל. "למחרת הוא שלח לי הודעה: 'מה קורה?'. עכשיו, אני לא יכולה לענות לו מיד 'לא בא לי עליך'. בשביל לצנן עניתי 'הכל טוב'. ואז הוא ניסה להמשיך לפתח שיחה 'איך עבר היום?'. כתבתי לו שהייתי עסוקה ושרציתי לכתוב לו שהיה נחמד אתמול, אבל אני לא חושבת שאנחנו מתאימים. בהצלחה, סמיילי.

"הוא ענה: 'סבבה, הכל טוב. אבל לדעתי לגמרי לא לגיטימי לצפות או לתת למישהו לשלם עלייך כשאת יודעת שזה לא ימשיך. אז בבקשה תעשי לי העברה לחשבון על סך 50 שקלים וניפרד כידידים', וכאן הוא מסר את כל פרטי חשבון הבנק שלו. כדי שלא אחשוב לרגע שהוא מסתלבט, הוא כתב בסוף: 'ברצינות'. הייתי בהלם, בהלם, בהלם!"

מה עשית?

"התעלמתי, מה אני אעשה? כל החברות שלי היו בשוק מזה. ואגב, יש פה בעיה מתמטית. נראה לי שהוא ניסה להרוויח עליי. נכון שהחשבון היה 100 שקלים, אבל אני שמתי 10 שקלים טיפ. הוא רצה 50? למה שאני אשלם 60 בסך הכל? זאת הייתה אחת ההזיות". 

מתברר שבוויכוח הנצחי לגבי מי אמור לשלם בדייט - הגבר או האישה, חלה לאחרונה הסלמה. מדובר בגברים שבסיומו של הדייט שולפים את כרטיס האשראי ומתעקשים לשלם. אבל ברגע שהם מגלים שלא יהיה דייט שני או שהדייט לא מסתיים בנשיקה כפי שציפו או שמשהו משתבש - הם דורשים את כספם בחזרה. במזומן, בהעברה בנקאית או באפליקציית תשלום – לבחירתך. 

נשמע לכן קיצוני? חושבות שמדובר בכמה הזויים שאין להתייחס אליהם? חשבו שנית. העדויות לגבי דרישת התשלום צצות לאחרונה ברשתות החברתיות, ותתפלאו – לא כל התגובות פוסלות את התופעה. מן העבר השני נשמעת הטענה כי ב־2019 נשים צריכות להתחלק בהוצאות על הדייט, וכי לא סביר לצפות שגבר יישא בכל ההוצאות, בעיקר בעידן הדיגיטלי המזמן מספר רב יותר של דייטים. 

"פעם גברים היו גברים", חורצת בר שלום, עורכת דין, רווקה בת 30 מתל־אביב. "גם אם לא היה וייב רומנטי בדייט הם עדיין הזמינו אותי באהבה, וזה נתן תחושה של ג'נטלמניות. אבל כשאת נתקלת במקרה כמו זה שבו אני נתקלתי, את שואלת את עצמך לאן התדרדרנו".

הדייט הכושל של שלום אירע לפני שנה. "מכר משותף הכיר בינינו, דיברנו והוא הציע שניפגש בבר שנמצא רחוק מאוד מהבית שלי, ובדיעבד התברר שהוא נמצא ממש מתחת לבית שלו. כיבדתי את ההצעה שלו והגעתי. הזמנתי כוס יין, הוא שתה בירה. מהר מאוד היה ברור שזה לא ילך לשום מקום. הוא היה טיפוס מאוד מוזר. מהנדס ואיש הייטק, אמנם בחור נאה ואסתטי, אבל לא לטעמי. קיבלתי את הרושם שהוא בעניין, וכיבדתי אותו בכך שלא קמתי והלכתי אחרי עשר דקות. 

"ישבנו ושוחחנו על שטויות בלי שום אווירה רומנטית. בסופו של דבר אמרתי שאני עייפה מאוד וביקשנו חשבון. הגיע חשבון, הוצאתי את האשראי, הוא אמר לי: 'אני אזמין!' אמרתי לו: 'אתה בטוח? אני יכולה לשלם על כוס היין שלי'. הוא אמר: 'לא, לא, אני אשלם'. אמרתי: 'בסדר, תודה רבה'. כשיצאנו הוא אמר: 'הנה, אני גר ממש פה'. אמרתי לו: 'בסדר, איזה יופי, כמה הבר הזה קרוב אליך'. וזהו, רכבתי חצי תל־אביב באופניים חזרה לביתי, וכך מבחינתי זה נגמר. 

"למחרת הוא שלח לי הודעות וכתב שהוא ישמח לראות אותי שוב: 'מתי את פנויה?'. כתבתי שהיה לי כיף גדול ושהוא בחור מקסים, אבל שלא הרגשתי וייב רומנטי ושאני לא רואה טעם להיפגש שוב. ואז התחילה מסכת הודעות באורך של מגילה. על זה שניצלתי אותו, על זה שהייתי צריכה לשלם על עצמי. עניתי שהצעתי לשלם. הוא טען שלא התעקשתי על זה ושזה ממש לא מוסרי שנתתי לו לשלם עליי. הוא הטיח בי שניצלתי אותו עבור כוס יין, שאני נצלנית, חוצפנית, חסרת מוסר. מה נראה לו, שדיוושתי 20 דקות בשיא החום עבור כוס יין? אני בחורה שלא חסר לה שום דבר, אני יוצאת לא מעט, מתחילים איתי, מחזרים אחריי, ואף פעם לא קרה לי דבר כזה קיצוני".

איך זה הסתיים?

"הוא כתב לי שכדי לנקות את מצפוני אני צריכה לתרום את הסכום לצדקה. כמה עולה כוס יין בבר שכונתי כולל שירות? מדובר ב־40-30 שקל כולל טיפ, אני מניחה. זה הסכום שהייתי צריכה לקבל על עצמי לתרום. זה היה באמת הזוי. בדיוק הייתי באוטו עם אמא שלי, ואמרתי לה: 'את לא מבינה איזה הודעות אני מקבלת'. הקראתי לה את זה, והיא הייתה ממש מופתעת. היא מהדור הישן, אין אצלה משחקים כאלה, שמישהו יגיד דברים כאלה לאישה? הפסקתי להגיב לו. כתבתי שאני מאחלת לו בהצלחה, מה אני אגיד לך? התנהגות מביישת".

בעיקרון, את חושבת שגברים צריכים לשלם בדייט ראשון?

"אני בעד, ואני אגיד לך למה. אם גבר משלם זה משדר סיגנל חיובי לשני הצדדים, שהוא רוצה להרשים אותי, ואני נותנת לו להרשים אותי. זה כבר השתרש בחברה, וגבר שרוצה להעביר את המסר הזה צריך לעשות את האקט הזה. אם מישהו לא רוצה לשלם עליי אני מבינה את הרמז. עד היום כולם שילמו. זה גם תורם לתחושה שלהם. כל כך כיף לתת. בן אדם שמציע לתת באהבה, גם לא ממקום רומנטי, צריך לכבד אותו ולקבל את זה בתודה". 

מית ימיני, מטפלת באמנות, בת 31 מרמת־גן, נמצאת בימים אלה בזוגיות, אבל נזכרת בדייט הזוי במיוחד שאירע בתקופת החיפוש שלה. "הכרתי בחור דרך אחת מאפליקציות ההיכרויות", היא נזכרת. "הוא היה צעיר ממני, והגדיר את עצמו איש עסקים. הוא הגיע במיוחד לתל־אביב מאיזה מושב כדי לפגוש אותי. ישבנו בבר יחסית יקר בדיזנגוף, שאני בחרתי. לאורך הדייט הוא לא תקשר איתי כמו שצריך, אבל כשהגיע החשבון הוא הזמין אותי. 

"לא התלהבתי ממנו ולא רציתי כל כך להיפגש איתו שוב, אבל הוא שכנע אותי. בדייט השני אני נסעתי לכיוונו. חניתי ליד הבית שלו והוא הסיע אותי לבר. הוא הזהיר אותי מראש שהוא היה אמור להיפגש שם עם חבר וביטל אותו, כי הוא העדיף לפגוש אותי, ושאם החבר יגיע פתאום ויתפוס אותנו יחד, אני צריכה להגיד שאנחנו עובדים ביחד. זה היה מוזר מאוד". 

מה קרה בהמשך?

"שתינו בירה ונשנשנו משהו שהוא הזמין. התכוונו לעזוב את המקום, ואז החבר הזה שהוא הבריז לו בדיוק הגיע וניגש אלינו. לא אמרתי את מה שהוא ביקש ממני, כי לא ממש זכרתי את הנוסח המלא, והדייט שלי הגיב לזה נורא מוזר. הוא התהפך עליי. הוא אמר לי שאני לא רגישה, שלא עשיתי את מה שהוא ביקש ממני. הוא התחיל לצעוק עליי, אמר שמבחינתו זה נגמר, שהוא לא רוצה שום קשר אליי ושהוא דורש החזר כספי של מה שהזמנתי. הוא נשא נאום מטופש שלא הייתי מסוגלת להגיב לו מרוב ההלם. 

"שתביני - מדובר בבירה, אולי חצי מהנשנוש והטיפ. וזה לא שאין לו כסף. אז נתתי לו שטר של 50 שקל והוא הסיע אותי עוד עשר דקות עד לרכב שלי והמשיך לדבר אליי בצורה מזעזעת. סיוט. זה היה ממש אקט של השפלה, להתחשבן איתי ברמה כזאת. החשיבה הזאת, שאם הוא כועס עליי הוא מתחרט על הדייט כולו. מה זה השטויות האלה? היו לי כבר דייטים הזויים, אבל זה היה הדייט הכי גרוע שהייתי בו וזאת הייתה נקודת השבירה. הדבר הכי טוב שקרה זה שבזכותו לא חזרתי לאפליקציות. מחקתי את כולן. הכל לטובה, עכשיו אני בקשר נפלא".

לדעתך, גברים צריכים להזמין נשים בדייט ראשון?

"אני יודעת שזה נשמע לא טוב, אבל אני חושבת שכן. לי זה עושה את זה. אני לא אזמין משהו יקר יותר ממה שהוא מזמין, בדרך כלל אני שותה דרינק אחד ממש בקטנה ואני אשלם את הטיפ - אבל אני רוצה להרגיש שמחזרים אחריי. אני לא רוצה לצאת עם גבר קמצן".

זמן שהנשים משחזרות דייטים מהגיהינום, גם לגברים יש מה לומר - והרבה. "בשנים האחרונות יותר ויותר גברים מאמינים שצריך לפעול למען שוויון מגדרי, ואז הם שואלים - למה הנטל הכלכלי של הדייט עדיין מוטל עלינו?" מפרשן ד"ר גבריאל בוקובזה, פסיכולוג חינוכי, כוכב הדוקו־ריאליטי "לאהוב את אנה" ומחבר הספר "הדרמה של הגבריות החדשה". "זה כמו רגע 'אאוריקה' כזה, שלפעמים מתפרץ בכעס או בחוסר הסכמה. גברים שואלים: אם יצאתי השנה לעשרה דייטים, אני צריך לקחת את הכל על עצמי? אם הדייט לא היה מוצלח, עדיין עליי לשלם? ובמקרים נדירים, אם את אומרת שלא מצאתי חן בעינייך, הם שואלים: 'למה אני צריך לשלם עלייך?'" 

"לא רק נשים נפגעות בסיטואציה כזאת", מבהיר ירון וייסברג, רווק בן 29 מתל־אביב, מאמן אישי למערכות יחסים רומנטיות. "גם הגברים, בתחושה שלהם, נפגעים. הם מרגישים מרומים, הם חושבים שהם נוצלו. הם משלמים בסוף הדייט, כי הם מרגישים שזה מה שמצופה מהם, ואז משהו משתבש. נאמר להם שהדייט הראשון יהיה גם האחרון. אם אתה גם ככה לא כל כך מיומן בדייטים, אם כסף הוא נושא נפיץ אצלך ואם אתה מרגיש מנוצל בעוד אספקטים בחיים שלך, זה יכול להתבטא בהתנהגות ממורמרת ופאסיבית־אגרסיבית או להישמר בבטן. הם מתבוססים במחשבות הרעילות האלה, ובסוף הם מתפוצצים מכעס, כי זה הרגש שמאפשר להם להביע את עצמם". 

המניע הוא נקמה? איך הם מרגישים אחרי שהם גובים את הכסף חזרה?

"הם מרגישים חרטה, בושה או אשמה. הם מבינים שהתגובה שלהם הייתה לא פרופורציונלית ולא מבוקרת. המהלך הזה לא משרת אותם ולא משפר את ההרגשה שלהם. אם הם פועלים מתוך נקמה, זה לא יהפוך אותם למאושרים". 

אתה רווק בעצמך. קרה לך משהו כזה?

"ברמה האישית, אני משלם בדייטים. התשלום הוא טקסי בעיניי. מצד שני, כבר הייתי בסיטואציה שבה שילמתי אבל הרגשתי מריר אחרי זה, כי בחוויה שלי, הבחורה הרשתה לעצמה להזמין יותר ממני והתנהגה כאילו מובן מאליו שאני אשלם, וזה לא התאים לי. אז אוטומטית אפשר להגיד 'הוא קמצן', אבל זו בעיה. אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא נוצל".

תופעת "תחזירי לי את הכסף", מתברר, כבר הספיקה להגיע לכותרות הראשיות בארצות־הברית. גיבורי הפרשה הם ברנדון וזמאר וקריסטל קרוז, שהכירו באפליקציית ההיכרות באמבל. וזמאר הזמין את קרוז לסרט "שומרי הגלקסיה 2" בתלת־ממד, שהוקרן בקולנוע באוסטין, טקסס. לצערו, מהר מאוד היא איבדה עניין והתחילה להסתמס עם חברות. הוא ביקש שתפסיק, אך היא המשיכה. הוא דרש ממנה לצאת מהאולם. היא יצאה ולא חזרה, והשאירה אותו לבד בקולנוע, בלי טרמפ הביתה. מבחינתו, זה היה הדייט הכי גרוע שהוא חווה בחיים. 

למחרת וזמאר שלח לקרוז הודעה, וביקש שתפצה אותו על מלוא סכום הכרטיס - 17.31 דולר. היא סירבה. הוא העלה הילוך והגיש נגדה תביעה בבית הדין לתביעות קטנות, שבה התעקש על הפרה חמורה של תנאי הצפייה בקולנוע, שהשפיעה עליו ועל הסובבים אותו, ואף הגדיר את ההתנהגות של קרוז "איום על כללי החברה". 

"הייתי נדיב מאוד, התנהגתי אליה בג'נטלמניות, ונותרתי תקוע בבית קולנוע מרוחק אחרי שקניתי לנו כרטיסים ופיצה, וסבלתי את ההסתמסות שלה בסרט שממש רציתי לראות. זה סיפור פשוט על אדם שהרס לאדם אחר את חוויית הצפייה באמצעות סימוס, ואז לא הסכים לקחת על זה אחריות", הסביר לאמצעי התקשורת הרבים שהתעניינו בסיפור. 

קריסטל וברנדון הופגשו מאוחר יותר באותו בית קולנוע בפרק של תוכנית הריאליטי Inside Edition, שבו היא הסבירה לו שהדייט פשוט לא הלך טוב, ושהיא התכתבה במהלך הסרט עם חברה מודאגת. היא החזירה לו את הכסף, וביקשה שיסתפק בכך. הוא הסכים וביטל את התביעה.