הריגול, מאבקי הכוח ושרי עיראק שבכיסם: מסמכי איראן נחשפים

המסמך של ראש מודיעין הצבאי בעיראק, כפי שפורסם ב"ניו יורק טיימס"

דם ברחובות, מאות הרוגים מירי כוחות הביטחון, ממשלה על סף קריסה. בסתיו הנוכחי נהפכה בגדד לעיר תחת מצור - מפגינים נגד הממשל העיראקי הציפו את הבירה, ודרשו לשים סוף לשחיתות ולהשפעה של איראן על המדינה. הם שרפו את הדגל של שכנתם החזקה, תקפו את אחת הקונסוליות האיראניות במדינה וקראו להדחת ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי. 

באמצע אוקטובר הגיע לעיר קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. בעת שהמחאה נגד ראש ממשלת עיראק גברה, סולימאני התערב ושכנע בעל ברית בפרלמנט העיראקי לסייע לראש הממשלה לשמור על כיסאו - רק המהלך האחרון במשימת בקרת הנזקים האיראנית, במטרה להותיר את עיראק כמדינה הכפופה לאיראן. כעת נחשפים ב"ניו יורק טיימס" מסמכי איראן - מסמכים סודיים המראים כיצד משליטה טהרן את כוחה על עיראק.

ניסיונות טהרן להשאיר את עבד אל-מהדי בשלטון הם כאמור רק המהלך האחרון במשחק ארוך מאוד. ההשפעה האיראנית, ובכלל זאת תפקידו של סולימאני, נחשפת במסמכי המודיעין הסודיים שהושגו על ידי "האינטרספט" ושותפו עם ה"ניו יורק טיימס", בכתבה שפורסמה על ידי שורת עיתונאים ובהם רונן ברגמן, עיתונאי "ניו יורק טיימס" ו"ידיעות אחרונות". הדליפה חסרת התקדים חושפת את ההשפעה הנרחבת של איראן על עיראק ואת פעולות הריגול שלה על אדמת שכנתה, ונגד ארצות הברית. 

מדובר במאות דיווחים ומזכרים שנכתבו ברובם ב-2014 וב-2015, על ידי אנשי מיניסטריון המודיעין האיראני (MOIS) שהוצבו באותה עת בעיראק. ה-MOIS הוא הגרסה האיראנית של ה-CIA, אם תרצו "המוסד האיראני". לפי המסמכים, לאחר הנסיגה האמריקנית מעיראק ב-2011, איראן פעלה במהירות כדי לגייס לשורותיה עיראקים ששימשו מודיעים של ה-CIA.

אחד המסמכים מראה כיצד ה-MOIS החל בניסיון לגייס מרגל מתוך מחלקת המדינה. לפי המסמכים, איראן החלה להיפגש עם המקור והציעה לו שכר, מטבעות זהב ומתנות אחרות. הגורם במחלקת המדינה לא מתואר בשמו במסמך, אבל הוא מתואר כאדם שמוצאו עיראקי ושהיה יכול לספק "מידע על קשרי ממשלת ארה"ב בעיראק ועל התוכניות שלה, וכל תוכנית סודית שהייתה לאמריקנים בנושא".

מחאה בעיראק נגד איראן(צילום: MCT)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

בנובמבר 2014 נשבר עיראקי שריגל עבור ה-CIA, מחשש שהקשרים עם האמריקנים יעלו לו בחייו - ועבר צד. "ה-CIA הכיר אותו בכינוי 'דוני בראסקו'. מפעילו האיראני קרא לו בפשטות 'סוכן 134992'", נכתב. כשפנה לאיראן בבקשת הגנה, הוא סיפר כי כל הידע שלו על המודיעין האמריקני בעיראק הוא למכירה - מיקומי "הבתים הבטוחים" של ה-CIA, שמות המלונות שבהם נפגשים מפעילי ה-CIA עם הסוכנים, פרטים על כלי הנשק והאימונים וגם שמות העיראקים האחרים שמרגלים עבור האמריקנים.

הוא אמר כי קיבל מהאמריקנים 3,000 דולר לחודש, לצד מכונית ובונוס חד-פעמי של 20 אלף דולר. הוא נשבע בקוראן כשאמר שלא ירגל עוד לטובת ארצות הברית, והבטיח לכתוב דו"ח מלא לאיראנים על כל דבר שידע בעת שעבד עבור ה-CIA. "אני אעביר לכם מסמכים וסרטונים שיש לי משלב האימונים שלי", אמר למפעילו האיראני, לפי דו"ח מודיעין מ-2014.

לפי אחד המסמכים, בפגישה עם בכיר מודיעין איראני הציע בכיר מודיעין עיראקי לרגל עבור טהרן: "איראן היא המדינה השנייה שלי ואני אוהב אותה". הוא אמר כי הגיע עם מסר לאיראני מהבוס שלו בבגדד, חאתם אל-מקסוסי, אז מפקד המודיעין בצבא העיראקי: "כל מודיעין הצבא העיראקי - תחשוב שהוא שלך. תגיד לי כל מה שאתה צריך, וניתן לך".   

במסמך אחר נכתב כי לעבד אל-מהדי - שפעל בצמוד לאיראן בעת שהיה בגלות מעיראק, בתקופת שלטונות של סדאם חוסיין - היו "יחסים מיוחדים עם הרפובליקה האיסלאמית" בעת ששימש שר הנפט העיראקי ב-2014. בכיר אמריקני לשעבר ציין כי "יחסים מיוחדים יכולים להיות הרבה דברים. זה לא אומר שהוא היה סוכן של הממשלה האיראנית".

בפגישה מיוחדת בשגרירות איראן ציינו בכירי הרפובליקה האיסלאמית בטהרן מי בצמרת העיראקית נמצא "בכיסם". חיידר אל-עבדי, שמונה לראש הממשלה ב-2014 כמחליפו של נורי אל-עבאדי, אומנם הוגדר כ"אדם בריטי", אבל לאיראנים היו רבים אחרים שעליהם סמכו.

הם עברו על רשימת השרים בזה אחר זה, ותיארו את הקשרים שלהם לאיראן. איברהים אל-ג'עפרי, ראש הממשלה לשעבר שהיה ב-2014 שר החוץ, תואר כמו עבד אל-מהדי כ"בעל יחסים מיוחדים עם איראן". על שר התחבורה נאמר כי הוא "קרוב מאוד" לאיראן, ועל שר החינוך נכתב: "אין לנו בעיה איתו".

טבח הסונים בג'ורף אל סקר ב-2014 הוציא לאור את המתיחות בין ה-MOIS לבין כוח קודס שבראשות סולימאני, מתחרהו הגדול בתוך איראן. הניצחון המשמעותי הראשון על דאעש הגיע במחיר כבד של עשרות אלפי סונים פליטים והפיכת המקום לעיר רפאים - והוביל לביקורת חריפה על סולימאני מתוך הארגון המתחרה, שמקורב לנשיא חסן רוחאני, בניגוד למשמרות המהפכה שמקבלים גיבוי מהמנהיג הרוחני עלי חמינאי.

"הביזה והשמדת הכפרים והבתים הפכה את ההצלחות המתוקות הללו למרירות", נכתב במסמך פנימי שהודלף. "המדיניות הזו של איראן בעיראק אפשרה לאמריקנים לחזור לעיראק כשיש להם לגיטימיות גדולה יותר, וקבוצות ואנשים שנלחמו מול האמריקנים מקווים כעת שלא רק אמריקה, אלא אפילו ישראל, תיכנס לעיראק ותושיע אותם מידי האיראנים".

בסך הכול מדובר בכ-700 עמודים של מסמכים שהועברו באופן אנונימי ל"אינטרספט", שתרגם אותם מפרסית לאנגלית. חלק מהמסמכים מתארים קטעים שכאילו נלקחו ממותחני ריגול - פגישות שהתקיימו בסמטאות אפלות או תחת הכסות של מסע ציד או מסיבת יום הולדת. באחד המסמכים מתואר כיצד מרגלים איראנים פרצו למכון תרבות גרמניה בעיראק, רק כדי לגלות שהיה להם הקוד הלא נכון - והם אינם יכולים לפתוח את הכספת.