"אנחנו הראשונים שייפגעו משינוי האקלים"
כשברקע התמונות מוונציה והסכנה הנובעת משינוי האקלים, מזהיר מנכ"ל אדם טבע ודין מפגיעה גם בישראל: "ההצפות שמדברים עליהן בעולם - תהיינה כאן בישראל בתוך עשרות שנים. גידולים חקלאיים יאבדו, מינים זרים יפלשו"
"ממשלת ישראל הפקירה את נושא האקלים, מהסיבה הפשוטה שאנחנו באמת תורמים קטנים מאוד להתחממות הגלובלית הכוללת", כך מאשים מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה. עם זאת הוא אמר כי ישראל תהיה בין המדינות הראשונות שיפגעו מהתוצאות ההרסניות של התחממות כדור הארץ. "אנחנו מדינה מדברית, מדינת חוף, ההצפות שמדברים עליהן בעולם - תהיינה כאן בישראל בתוך עשרות שנים. גידולים חקלאיים יאבדו, מינים זרים יפלשו".
בריאיון לאולפן ynet לרגל ועידת המשפט והסביבה של אדם טבע ודין, אוניברסיטת בר אילן והמשרד להגנת הסביבה - שתתקיים ביום רביעי הקרוב - התייחס עו"ד ברכה לדו"ח שפרסמה האגודה. "האסון אקלימי בדרך ואנחנו מבינים את זה על פי דו"חות האו"ם. אנחנו רואים יותר התחממות, שפוגעת במדינות העולם השונות, רק האסון של ונציה עם ההצפות הנוראיות זו אינדיקציה ברורה".
עו"ד ברכה אמר כי כבר כיום זיהום האוויר, הגורם להתחממות כדור הארץ, פוגע בנו. "בראש ובראשונה כשפולטים זיהום אוויר זה פוגע בנו, בתושבי מדינת ישראל. כ-3000 בני אדם מתים מדי שנה מבעיות שקשורות בזיהום אוויר", הוא אמר. "אנחנו רואים את כלי הרכב הפרטיים שעולם מדי שנה לכבישים, אנחנו רואים את משבר המים, את הפסולת, והמדינה למרבה הצער לא באמת מתמודדת".
לדבריו, ישראל אינה פועלת די בנושא צמצום פליטות גזי החממה. "אנחנו רואים הרבה מאוד הצהרות והתחייבויות כלפי האו"ם וכלפי העולם, אנחנו רואים שישראל חתומה על הסכם פריז, אבל הלכה למעשה בפועל אין תכניות ארוכות טווח לישראל, אין יעדים שאפתניים", אמר מנכ"ל אדם טבע ודין. "במדינה שיש בה למעלה מ-300 ימי שמש בשנה, לא יעלה על הדעת שאנחנו נמצאים עם אחוזים בודדים מאוד של ייצור אנרגיות מתחדשות".
הוא התייחס להחלטה של שר האנרגיה יובל שטייניץ, שפורסמה אתמול לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, על העלאת היעד לשימוש באנרגיות מתחדשות עד 2030. "אלו הצהרות. אין תוכניות ארוכות טווח, אין חוק אקלים בישראל", אמר עו"ד ברכה. "ישראל לא עומדת ביעדים מהסיבה הפשוטה כי אין בסיס חוקי, אין הסדרה. 19 מדינות מתוך 39 מדינות ה-OECD כבר עם חוק אקלים. מדינות אחרות נמצאות בתוך הליך החקיקה הסביבתית שלהן, מכניסות סעיפים שדואגים לאקלים. מה שצריך להיות זה יעדים מאוד שאפתניים בניסיון להגיע כמעט ל-100% אנרגיות מתחדשות, בטח במדינה של 300 ימי שמש בשנה. צריך גם לעסוק בהתייעלות אנרגטית, בחסכון באנרגיה. אפשר להגיע לעשרות אחוזים של חסכון באנרגיה בלי לפגוע באורח החיים, בלי לפגוע באיכות החיים".
בועידת משפט וסביבה של אדם טבע ודין, בשיתוף עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, יוצג דו"ח האקלים המבקר את התנהלות המדינה בכל הקשור להתמודדות עם משבר האקלים העולמי, שהשלכותיו צפויות להיות קיצוניות במיוחד במזרח התיכון: היעדר חקיקה מפורשת ומקיפה, הצבת יעדים נמוכים ואי-עמידה בהם, ותפיסה ממשלתית מיושנת של הדברים.
לפנייה לכתב/ת 
